הילד שלי-לשנות או לקבל?
יש לי בן נחמד ויפה ומקסים בן חמש. עברנו איתו כל מיני קשיים "נורמאליים" ועכשיו אנחנו דווקא בתקופה טובה. אבל מה- כל מה שמעסיקו אותו זה משחקי מחשב, ותוכניות טלוויזיה (והכל סביב רובטריקים, צבי נינג'ה פוקימונים). בהתחלה ניסיתי להכיר את העולם שלו. צפיתי יחד איתו, שיחקנו יחד במחשב אבל זה כבר די משעממם אותי. ופתאום אני מתבוננת עליו ואומרת- מי הילד הזה? איפה הילד שהיה עושה איתי עוגיות, ורץ בשלוליות ומפרק כל דבר בבית (וכמה שהתלוננתי על זה אז..) אז אני מבינה שחלק מזה זה עניין של גיל- ילד בן שלוש הוא יותר פעיל מילד בן חמש. ובכל אופן יש לי תחושה "לא טובה" עם עולם העיסוקים המוגבל שלו. הוא נפגש עם חברים ואהוב על הילדים, טוב בספורט כותב ומצייר לא רע בכלל. אבל- נראה שיותר נוח לו עם פעילות מאוד מצומצמת ומוגבלת. כמובן שאני יכולה להגביל זמני מחשב (עם הטלוויזיה הבעיה פחות גדולה), אבל אני לא אוהבת את הדרך הזו. וגם ממש לא מתחשק לי להיות השוטרת כל אחר הצהריים. אגב- גם כשהוא נפגש עם חברים: הוא מאוד סלקטיבי בבחירת החברים (מעדיף שיבואו אליו ותמיד אותם השניים) וכשהוא נפגש עם החברים- הם משחקים יחד על המחשב )-: (רק בשביל הפרופורציה- אם חבר מגיע לשעתיים וחצי אז מתוכן שעתיים הם יהיו על המחשב). ילדים בגיל הזה לא אמורים לשחק משחקי דמיון? לבנות דברים מלגו? להמציא עולמות? לצייר? לשחק במשפחה? להתחפש? ליצור?לשאול שאלות על העולם ? לפרק את הגלגלים של האופניים או מה שזה לא יהיה??? אני מודה שיש בזה משהו נוח (הוא שולט שליטה מלאה במחשב ולא צריך עזרה כמעט) אבל גם משהו שמאוד מדכא אותי. יש כאן אמהות עם ילדים בגילאים דומים אשר יכולות לשתף אותי מנסיונן? מהשאלות כאן אני רואה שלרוב ילדים קטנים יותר, אבל אולי לחלק מהם יש גם אחים גדולים...
יש לי בן נחמד ויפה ומקסים בן חמש. עברנו איתו כל מיני קשיים "נורמאליים" ועכשיו אנחנו דווקא בתקופה טובה. אבל מה- כל מה שמעסיקו אותו זה משחקי מחשב, ותוכניות טלוויזיה (והכל סביב רובטריקים, צבי נינג'ה פוקימונים). בהתחלה ניסיתי להכיר את העולם שלו. צפיתי יחד איתו, שיחקנו יחד במחשב אבל זה כבר די משעממם אותי. ופתאום אני מתבוננת עליו ואומרת- מי הילד הזה? איפה הילד שהיה עושה איתי עוגיות, ורץ בשלוליות ומפרק כל דבר בבית (וכמה שהתלוננתי על זה אז..) אז אני מבינה שחלק מזה זה עניין של גיל- ילד בן שלוש הוא יותר פעיל מילד בן חמש. ובכל אופן יש לי תחושה "לא טובה" עם עולם העיסוקים המוגבל שלו. הוא נפגש עם חברים ואהוב על הילדים, טוב בספורט כותב ומצייר לא רע בכלל. אבל- נראה שיותר נוח לו עם פעילות מאוד מצומצמת ומוגבלת. כמובן שאני יכולה להגביל זמני מחשב (עם הטלוויזיה הבעיה פחות גדולה), אבל אני לא אוהבת את הדרך הזו. וגם ממש לא מתחשק לי להיות השוטרת כל אחר הצהריים. אגב- גם כשהוא נפגש עם חברים: הוא מאוד סלקטיבי בבחירת החברים (מעדיף שיבואו אליו ותמיד אותם השניים) וכשהוא נפגש עם החברים- הם משחקים יחד על המחשב )-: (רק בשביל הפרופורציה- אם חבר מגיע לשעתיים וחצי אז מתוכן שעתיים הם יהיו על המחשב). ילדים בגיל הזה לא אמורים לשחק משחקי דמיון? לבנות דברים מלגו? להמציא עולמות? לצייר? לשחק במשפחה? להתחפש? ליצור?לשאול שאלות על העולם ? לפרק את הגלגלים של האופניים או מה שזה לא יהיה??? אני מודה שיש בזה משהו נוח (הוא שולט שליטה מלאה במחשב ולא צריך עזרה כמעט) אבל גם משהו שמאוד מדכא אותי. יש כאן אמהות עם ילדים בגילאים דומים אשר יכולות לשתף אותי מנסיונן? מהשאלות כאן אני רואה שלרוב ילדים קטנים יותר, אבל אולי לחלק מהם יש גם אחים גדולים...