הילד מגמגם פתאום

[אמא שרון]

הילד מגמגם פתאום

לא יודעת איך קרה, כבר 3 ימים הילד מגמגם את המילה "רוצה". זה הולך ככה: אני רוווווו, רוווווו, רוווו, רווצה. וזה קורה הרבה. אתמול לפני השינה, כשכיביתי את המנורה הקטנה, הוא התכוון כנראה להגיד שהוא רוצה אור, והוא נתקע על הרווו כל כך הרבה שהוא נשבר ואמר "אני לא מצליח להגיד" והתחיל לבכות. ואז חיבקתי אותו וכמעט ישר יצא לו "אני רוווצה אור". אני לא מתערבת לו בזה, לא מאיצה (פעם אחת ניסיתי לנחש מה הוא רוצה, ואחרי זה היתה התקרית בלילה). ניסיתי לראות אם הבעיה ב"רו", אבל זה לא זה. הילד היה עד כה לגמרי רהוט וברור כקריטל בהגיה. זה קורה רק עם המילה הזו, ומדהים שהוא מנסה למצוא לה תחליפים לפעמים. הוא נשמע סובל, ואני לא יודעת מה לעשות. מישהו יודע, מישהו מכיר?

 

[אמא של יובל ה]

הי,

יש פורום שבו יוכלו אולי לענות לך - פורום טיפול בשפה ודיבור. יש שם קלינאית תקשורת שתוכל אולי לעזור לך.

 

[אמא של יובל ה]

הקישור לא הצליח לי - מצטערת

 

[אמא שרון]

תודה, אני אחפש.

זה תחת בריאות?

 

[אמא שרון]

מצאתי, תודה.

 

[vered4]

לדעתי פשוט תרגיעי אותו

יש שלב של חוסר התאמה בין מהירות מחשבה ודיבור ואז הם נתקעים. אחר כך זה עובר.

 

[Shellylove]

זה נשמע כמו הפרעת שטף

תסתכלי בשרשור הזה וגם בזה. היתה פה פעם גולשת (ניריתי של יותם?) שהיא קלינאית תקשורת, אולי תנסי לשאול אותה.

 

[אמא שרון]

../images/Emo6.gif אונומטופאה של שירשור?

קראתי, תודה רבה. אני רק לא יודעת אם אנחנו מהקטנים או מהגדולים (2.8). העניין הוא, שהוא משתגע מזה. אם זה היה כמו שיהוקים של יונק בן חודשיים שיכול לשהק שעה ולא אכפת לו, אז לא היתי דואגת. הוא מנסה להגיד "רוצה" דקה, ואז נשפך על הרצפה ובוכה. וזה קורה רק עם המילה "רוצה". אחרי הפעם השלישית שזה קרה מהבוקר לקחתי אותו עלי ודיברנו על זה, זה כבר היה לא הגיוני להתעלם, כי היה ברור שהוא מודע לזה, ואמרתי לו שאם הוא רוצה, הוא יכול לנסות להגיד אחרת, לא חייבים את המילה "רוצה". ומאז הוא לא מסתבך עם זה. אומר דברים כמו: "אני רר..יוגורט עם בננה" "לא מכנסיים" וכאלה. אני פשוט יודעת שאיתו - ככל שיש פחות פיספוסים, הקושי המקורי נעלם. אני רק מקווה שזה גם ככה עם דיבור. מקווה שלא עשיתי טעות

המצב כרגע מזכיר קצת, פרדיננד פדצור בקיצור.

 

[שירה של נועם]

אמא שרון, אני מוכנה להישבע שיש לנו

אאותו ילד! ממש מוזר העניין הזה, נראה לי שהם תאומים שהופרדו בלידתם! קודם היה עניין הצ'יפסים שהם מסרבים לחלוק, ועכשיו ההיתקעות על הרררררררוצה הזה (אם כי אצלנו יש גם היתקעות על ה"רררררררציתי").גם אצלנו התחילה התופעה בגיל 2.8. מה תגידי?

 

[אמא שרון]

שניהם ררוצים צ'יפס ../images/Emo6.gif איפה ילדת?

וסדרת שאלות: מה זאת אומרת התחילה התופעה? כמה זמן זה נמשך? זה גם אצלו, אך ורק עם הפועל הזה?

 

[שירה של נועם]

ילדתי באמסטרדם - כך שכדאי להעמיק

ולחקור את הפרדתם... בגיל 2.8 התחילה ההיתקעות הזאת על הפועל הזה, היא נמשכת כבר חודשיים. הוא שיפר את הבעיה עם ררררציתי. וחוצמזה, הוא התחיל פתאום לדבר מהר וקטוע, מה שלא היה בעבר. קודם הוא דיבר הרבה יותר ברור. נראה לי שהוא פשוט מנסה להעביר יותר מספרים בפחות זמן, וזה מקור הקטיעות. אבל רררררציתי לומר לך שזה די משעשע אותי.

 

[אמא שרון]

טוב, אז נצטרך לוותר על התאוריה הזו.

אבל נכון שגם נועם יפה עיניים ונבון? עידו לפעמים מדבר מהר, אבל זה תמיד ברור. מה שהדאיג אותי זה שהוא בוכה מזה. א-בוחר צריך להגיע הלילה, אחרי העדרות של שלושה ימים, וצריך לעדכן אותו (עד אתמול בערב לא חשבתי שיש בעיה). אחרי הדיבור הבוקר, היה לנו יום ללא "רוצה"... נראה מה יהיה.

 

[nonana]

היי היה לי את הבעיה הזו עם שתי

בנותי- לי אמרו בהתחלה לא לתת לזה יחוס מיוחד אלא רק לעזור להן להשלים את המשפט ופשוט לזרום עם זה- וזה עבר- אצלי זה התחיל בערך באותו הגיל נגמר במספר חודשים אחדים אחר כך). והגמגום נעשה בהברות שקשות יותר להן היה לבטא. לדעתי אל תתיחסי לזה מידיי אלא תזרמי וזה יעבור מאליו. (לעיתים זה בעקבות זה שהם חושבים מהר יותר משהם מסוגלים לבטא).

 

[Shellylove]

אם זה מפריע לו

וזה רק עם "רוצה", אולי למצוא מילה אחרת שתביע אותו דבר, נגיד "חפץ" או אפילו "בא לי" (המאד פופולרי אצלנו עכשיו). פשוט להגיד לו: "עידו, אני רואה שקשה לך עם המילה הזאת, מה דעתך להגיד "בא לי" במקום?"

 

[Shellylove]

זה נשמע כמו הפרעת שטף

תסתכלי בשרשור הזה וגם בזה. היתה פה פעם גולשת (ניריתי של יותם?) שהיא קלינאית תקשורת, אולי תנסי לשאול אותה.

 

[טעמי ממי]

אני זוכרת את העניין הזה

עם הגמגום. הילדה שלי בת 4 ולדעתי זה היה בערך לפני שנה שהיא נתקעה עם כל מיני מילים לא אחת ולא נראה לי שמדובר בבעיה של דיבור ספצפית של הילד שלך אלא בשלב קוגנטיבי שבו המחשבות רצות מהר מכדי שהפה יצליח להגות (זה ממש לא מחקרי ובדוק זאת לגמרי השערה שלי – מה שבטוח שזה היה שלב והוא עבר) ואם הבנתי נכון הילד שלך בן 3 בערך? אני לא הייתי נלחצת ונותנת לזה קצת זמן לראות אם זה ממשיך, עובר, מתפתח או .. מה שהכי נראה לי – חולף.