הילד יותר מדי תלותי
אני לאה,אמא ל2 , הגדול בן 3 וחצי והקטנה כרגע בת 5 חודשים
כמו שציינתי בני הגדול כבר חצה את גיל ה3,אבל הוא נשאר יותר מדי תלותי,יותר במובן של "דביקי".
הוא עדיין לא מסוגל לישון לבד,צריך אותי כדי להירדם ואם לא הוא מתחיל לבכות,הוא עדיין לעיתים יונק ממני,קשה לו מאוד להיפרד ממני כשהוא מגיע לגן ובכללי הוא המון אוהב להיות לידי ורוצה שאני אחבק אותו
מאוד פינקתי אותו עד עכשיו,כמו כל אמא צעירה שיש לה ילד ראשון,כרגע אני עם אחותו הקטנה והוא לא מפסיק לבוא ולרצות גם.
הוא מאוד אוהב לחבק אותי ולהיות קרוב לגוף שלי,הוא מאוד אהב לגעת לי בבטן ובפופיק ולשחק ואפילו לשים ראש על הבטן ולהירדם,מה שהבנתי מחברות שלי שהרבה תינוקות עושים את זה.את האמת זה אפילו טיפה הטריד אותי אבל נתתי לו להמשיך,אבל הוא עדיין ממשיך לרצות את זה,ואין לי כל כך דרך לעצור אותו מלבד לסרב ושאחר כך הוא מתחיל לבכות או לכעוס עליי.
אני באה להרדים את הקטנה ולהניק אותה אז הוא אוטומטית בא ומתחיל לחבק אותי ולישון איתי
דיברתי על זה עם הגננת שלו ושאלתי אם בגן הוא גם מתנהג ככה,היא התביישה אבל אמרה לי שלפעמים הוא מתנהג ככה,היא סיפרה לי דוגמא שהוא בכה אז היא באה להרגיע אותו,והוא ישר חיבק אותה וממש לא הסכים לעזוב אותה
היא סיפרה לי על עוד דוגמא שהייתה איתו בתחילת השנה,שהוא חיבק אותה והכניס יד מבעד לחולצה שלה,ונגע לה בבטן,היא הוציאה את היד שלו וצעקה עליו שזה אסור.היא אמרה לי שהיא לא אוהבת להרים את הקול אבל היא אמרה לי שלא הייתה ברירה,לא בגלל המקרה עצמו(שהיא אמרה לי שזה קרה לה גם עם עוד תינוקות) אלא כי בגלל שהיא כעסה עליו הוא פחד לעשות את זה ושהפחד הזה גם מונע ממנו לעשות את זה לעוד אנשים אחרים.שאלתי אותה אם היא ראתה מקרה שהוא ניסה לחבק את אחד התינוקות שם,היא אמרה שלא
עכשיו אין לי לב לצעוק עליו,גם כשאני כועסת עליו ושאני מנסה להבהיר משהו אני עושה את זה בעדינות.הגננת אמרה לי שזה לא טוב ושאני צריכה לצעוק,ושגם אם הוא יבכה הוא יבין שזה לא בסדר מה שהוא עושה
אבל אני לא עושה את זה.כמובן שאני אוהבת שהוא בא אליי אבל אני רוצה שהוא יפסיק לעשות את זה הרבה פעמים כי הוא כבר ילד גדול.איך אני גורמת לו להיות פחות מפונק ולחפש פחות את המגע הזה?
אני לאה,אמא ל2 , הגדול בן 3 וחצי והקטנה כרגע בת 5 חודשים
כמו שציינתי בני הגדול כבר חצה את גיל ה3,אבל הוא נשאר יותר מדי תלותי,יותר במובן של "דביקי".
הוא עדיין לא מסוגל לישון לבד,צריך אותי כדי להירדם ואם לא הוא מתחיל לבכות,הוא עדיין לעיתים יונק ממני,קשה לו מאוד להיפרד ממני כשהוא מגיע לגן ובכללי הוא המון אוהב להיות לידי ורוצה שאני אחבק אותו
מאוד פינקתי אותו עד עכשיו,כמו כל אמא צעירה שיש לה ילד ראשון,כרגע אני עם אחותו הקטנה והוא לא מפסיק לבוא ולרצות גם.
הוא מאוד אוהב לחבק אותי ולהיות קרוב לגוף שלי,הוא מאוד אהב לגעת לי בבטן ובפופיק ולשחק ואפילו לשים ראש על הבטן ולהירדם,מה שהבנתי מחברות שלי שהרבה תינוקות עושים את זה.את האמת זה אפילו טיפה הטריד אותי אבל נתתי לו להמשיך,אבל הוא עדיין ממשיך לרצות את זה,ואין לי כל כך דרך לעצור אותו מלבד לסרב ושאחר כך הוא מתחיל לבכות או לכעוס עליי.
אני באה להרדים את הקטנה ולהניק אותה אז הוא אוטומטית בא ומתחיל לחבק אותי ולישון איתי
דיברתי על זה עם הגננת שלו ושאלתי אם בגן הוא גם מתנהג ככה,היא התביישה אבל אמרה לי שלפעמים הוא מתנהג ככה,היא סיפרה לי דוגמא שהוא בכה אז היא באה להרגיע אותו,והוא ישר חיבק אותה וממש לא הסכים לעזוב אותה
היא סיפרה לי על עוד דוגמא שהייתה איתו בתחילת השנה,שהוא חיבק אותה והכניס יד מבעד לחולצה שלה,ונגע לה בבטן,היא הוציאה את היד שלו וצעקה עליו שזה אסור.היא אמרה לי שהיא לא אוהבת להרים את הקול אבל היא אמרה לי שלא הייתה ברירה,לא בגלל המקרה עצמו(שהיא אמרה לי שזה קרה לה גם עם עוד תינוקות) אלא כי בגלל שהיא כעסה עליו הוא פחד לעשות את זה ושהפחד הזה גם מונע ממנו לעשות את זה לעוד אנשים אחרים.שאלתי אותה אם היא ראתה מקרה שהוא ניסה לחבק את אחד התינוקות שם,היא אמרה שלא
עכשיו אין לי לב לצעוק עליו,גם כשאני כועסת עליו ושאני מנסה להבהיר משהו אני עושה את זה בעדינות.הגננת אמרה לי שזה לא טוב ושאני צריכה לצעוק,ושגם אם הוא יבכה הוא יבין שזה לא בסדר מה שהוא עושה
אבל אני לא עושה את זה.כמובן שאני אוהבת שהוא בא אליי אבל אני רוצה שהוא יפסיק לעשות את זה הרבה פעמים כי הוא כבר ילד גדול.איך אני גורמת לו להיות פחות מפונק ולחפש פחות את המגע הזה?