הילד דוחף!!!!

רויטלל

New member
הילד דוחף!!!!

אני אמא לילד בן שנה ועשרה חודשים. ילד מקסים ונבון, הילד מזה מספר חודשים מרביץ ודוחף . אין לי מושג מאיפה זה מגיע ולאן זה הולך??? הילד מדבר אומנם לא משפטים אבל אפשר להבין אותו היטב הוא לא רואה אלימות לא בבית ולא בטלויזיה הוא הולך לפעוטון מתחילת שנת לימודים זו. לפני זה הוא היה שלושה חודשים במשפחתון . בקיצור אין קשר לזה שהוא הולך לגן עם המכות. כי הוא התחיל להרביץ לפני שהוא הלך לגן. כשהוא הולך להרביץ או לדחוף הוא עושה פרצוץ עצבני מאוד . "הבעיה" היא שהוא ילד חזק מאוד אז כל מכה הילד השני עף. המצב בימים האחרונים החמיר מאוד אני מגיע לגן ומודיעים לי שהוא הרביץ המון. מה עושים????? מחכה בקוצר רוח לתגובות.... תודה מראש רויטלל|בבקשה
 

anat30g

New member
מכות ודחיפות כאמצעי תקשורת

אצל פעוטות שאינם וורבלים (שאינם מדברים) לא פעם קורה שהם משתמשים באמצעים פיזים לתקשורת - כי רק כך הם משיגים מה שהם רוצים. יש ילדים שמושכים אותנו ומצביעים על מה שהם רוצים, יש ילדים שממלמלים עד אנחנו מנחשים ויש ילדים שיפעילו כוח פיזי להשגת מטרתם. אני לא יודעת האם הבן שלך מדבר, אבל הפרצוף העצבני שאת מדברת עליו מעיד על תסכול וחוסר שביעות רצון. בכל מקרה הילד חייב להבין שמכות ודחיפות אינן מקובלות - וכשהוא מכה או דוחף מישהו - יש הרחיק אותו ממוקד הפעילות או ממה ש"הדליק" אותו... ז"א שלא ישיג את המטרה שלו - גם אמירה תקיפה שמכות ודחיפות אינן מקובלות חיונית להבהרת המסר. זה לא פיתרון אינסטנט - אבל לטווח ארוך זה יעבוד. בהצלחה - ענת
 

רויטלל

New member
ענת../images/Emo51.gif

לענת היי! קודם כל תודה על העזרה ועל העצה. לגבי מה שהצעת אז ניסיתי זאת כבר למשל כשהוא מכה אוטומטית אנחנו כועסים ומרימים את טון הדיבור הוא יודע שמה שהוא עושה אסור. אבל בכל זאת עושה זאת. הוא אומנם לא מדבר שוטף אבל מבינים אותו היטב, הוא אומר מילים בודדות אבל מסביר את עצמו נהדר. התקופה שזה בעצם ישנו כבר מאוד ארוכה בערך שנה. זאת אומרת שזה לא מהתיסכול שהוא בגן זה התחיל עוד לפני שהוא בגן. לפעמים כשהוא מכה או דוחף אנחנו מושכים אותו מהמקום . למשל אם הוא נמצא בחברת מספר ילדים והוא דח, אז אני מושכת אותו משם ולוקחת אותו מהמקום. זה הגיע למצב שכבר לא נעים לי לזמין חברים אלינו הביתה כי אני יודעת שהוא פשוט "יתעלל" בהם. זה הפך ללא נעים . ממשיכים ככה???
 

דסי אשר

New member
לרויטלל, אמא של שקד וטולונה

הי, כולכן העלתן שאלות המתיחסות לשינויים בהתנהגות הילד/ה שלכם בסביבות גיל שנתיים. הרבה פניות בעמוד אחד של הפורום. מצאתי בקבוצת דיון " הגיל הרך" באתר "הורות" של "סנונית" גם כמה דיונים באותו עמוד, וכמקובל בקבוצה זו, משתתפים הורים וגם מנחים מקצועיים. דיון אחד מתחיל בכותרת שנתנה האם המיואשת: "מה רך בגיל הרך?" הדיון השני כותרתו: "הילד השתנה לי" אנסה לכתבו קישור. אם לא אצליח, פשוט וקל להכנס לאתר "הורות" ובה מצד ימין ללחות על לינק "הגיל הרך" במסגרת קבוצות הדיון. הדיונים מופעים בעמוד הנוכחי עכשיו. דסי
 

רויטלל

New member
דסי אשר, חיפשתי ולא מצאתי...

לדסי אשר היי קודם כל תודה רבה על התגובה, ניסיתי להיכנס לשינויי התנהגות לגיל שנתיים. לא הצלחתי לא עולה. תודה בכל זאת. רויטלל
 

דסי אשר

New member
בטח שלא עולה, כי לא

הצלחתי לעשות קישור. המומחיות של הפורום לא התפנו היום, יום שישי, והן לא יכלו לעשות זאת טוב יותר תוך דקה. אז אתן לך הנחיה כיצד אני מגיעה: את מקלידה למעלה, במקום של הכתובת, את כתובת האתר: http://www.horut.ora.il ולוחצת על ENTER. נפתח חלון גדול, עמוד הבית של האתר. "הורות". מצד ימן ישנו מלבן עם קבוצות דיון לפי גילים ונושאים. הקבוצה הראשונה היא הקבוצה שאת מןזמנת להכנס אליה "הגיל הרך". לחצי על הלינק, ותפתח לך קבוצת הדיון. שם תגלגלי ותוכלי לראות את שני הדיונים שהזכרתי" למה קוראים לכך הגיל הרך" ו"הילד שלי השתנה". תראי את תגובות המשתתפים, ועם שם כחול מודגש- תגובות המנחים המקצועיים. בהצלחה רויטלל. דסי
 

לאה_מ

New member
אוקיי, אז הנה הקישור המתוקן.

ורציתי להביע את דעתי, שלא כדאי לכעוס על ילד שמתנהג באופן המתואר. כעס מקושר הרבה פעמים אצל ילדים לאלימות (ובצדק...) וזה לא המסר שאנחנו רוצים להעביר. על אחת כמה וכמה אם אנו חושבים, שההתנהגות שלו נובעת מתסכול ומחוסר יכולת להביע את עצמו באופן יעיל (הן במישור החברתי והן במישור המילולי). אם כך, מה יעזור כעס. אני כן בעד לומר שלא מרביצים, אבל בהחלט לא בעד לכעוס. חיבוק יעזור הרבה יותר. וגם נסיון - אם אפשר - לנסות לשקף במילים את הרגשות של הילד, אבל זה רק אם זה אפשרי בלי להכניס לו לפה רגשות שהוא לא התכוון אליהם.
 

tulana16

New member
דסי תודה, אם כי בתי בת 4

ולמי שמתעניין, ההתפרצויות עדיין קיימות אבל אני מתמודדת איתם אחרת בעזרתכן (ראוי לכתוב עזרתכם כי צפריר הוא גבר...) נזכרתי שבגיל שנתיים חוויתי איתה שבועיים מסוייטים שדי דמו למה שקורה עכשו, אז היא היתה קטנה יותר והתגובות שלי גם היו שונות(לא ציפיתי ממנה לבטא את עצמה), מתנחמת ומנחמת שזוהי רק תקופה והילדים הקסומים והרגישים יוצאים ממנה בסופו של דבר
 

רויטלל

New member
לדסי אשר, תודה רבה!!

לדסי תודה רבה נכנסתי לדיונים בדיוק כמו שהסברת לי ובאמת מצאתי מה לקחת מהדיון לתשומת ליבי אני מרגישה שאנחנו די עושים את מה שנאמר שם אבל זה כבר הפך להיות ממש מצב של חוסר אונים עבורי אז אני די התייאשתי בימים האחרונים. כי פשוט זה מאוד מוריד את המוטיבציה למשל אתמול יום חמישי הגעתי לקחת את הילד מהגן והגננת אמרה שהוא היה מקסים מצד אחד מה שקשור בסיפורים או בגו´נגל בגן הוא נהדר אבל כל מה שקשור בשאר הדברים הוא פשוט אלים. הוא מתיישב על ילדים הוא דוחף בלי סוף, הרוב זה דחיפות היות והוא ילד חזק אז הוא פשוט מפיל את הילד השני. אני מקווה שאני ימשיך ליישם את כל הנאמר. בכל אופן תודה רבה ואני מקווה שאני עוד ימשיך להיוועץ בך. באי רויטלל
 
למעלה