עבוד בהונג קונג
New member
הילד בן שלושים
ושש, ובעוד חודש שלושים ושבע, ומשחק כדורסל שלא יאמן. אני מודה שאף פעם לא הייתי ממעריציו של קיד. תמיד הוא שיחק בקבוצות אפורות, ולמרות הסטטיסטיקה הטובה, ולפעמים מדהימה פשוט לא הדליק אותי. השנה לקחתי אותו לקבוצת הפאנטזי שלי באחת מהליגות שאני משחק בהם, מה שגורר מעקב הדוק יותר, ובסופ"ש הזה קיבלתי שידורים של שני המשחקים של דאלאס, ופשוט נשארתי פעור פה מהבחור. נגד אורלנדו הוא סיים עם 10 נקודות ב4 מ8 מהשדה, ו2 שלשות. 8 אסיסטים, 8 ריבאונדים ו4 חטיפות. נגד מיאמי הוא סיים עם 21 ב5 מ8, 3 מ5 לשלוש, ו8 מ9 מהקו, 5 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 3 חטיפות, וחסימה. אבל המספרים זה רק חלק קטן מהסיפור. נגד אורלנדו הייתה לו שלשה סופר חשובה עמוק ברבע הרביעי. נגד מיאמי הוא קלע 14 נקודות ברבע המכריע, וכל זה בלי שלשה מחצי מגרש שהוא קלע בירידה לחצי, ונפסלה, כיוון שיצאה מהיד טיפלה מאוחר. אבל גם זה לא הסיפור. הסיפור זה לראות כמה חוכמת משחק יש לבן אדם, וכמה שכל עדיף על אתלטיות. הרגליים בהחלט לא מה שהיו פעם. לא במהירות, ובטח לא הקפיצה. למעשה למעט פעם-פעמיים, קיד לא עולה יותר מ10 ס"מ מעל הקרקע. המהירות לא מאפשרת לו לחדור, אבל זה לא מפריע לו לדחוף את הכדור קדימה כל הזמן, וזה לא מפריע לו לחטוף משחקנים זריזים ממנו ומהירים ממנו. השדרים אמרו שזה בגלל שהוא רץ בקוים ישרים, ולא בזיגזג, אבל אין לי ממש מושג מה זה אומר. בכל מקרה, הוא פשוט יודע לאן ילך הכדור. הוא כמעט לא קולע, אבל מצד שני הוא גם כמעט לא זורק. בניגוד לבראה וטרי, שכשהם מרכזים המשחק הולך לחדירות שלהם, עם קיד ההתקפה המסודרת היא בעיקר הנעת כדור. הוא לא זורק כי הוא תמיד יעדיף עוד מסירה על פני השלשה, אבל גם כאן יש בעיה שבאה עם הגיל. השחרור כדור שלו איטי מאוד, ולכן אם יש שחקן בסביבה הוא יעדיף להימנע מהזריקה, אלא אם כן זה סל מכריע, ואז אין לו בעיה לקחת אחריות. החדירות שלו גמלוניות, והוא חודר בשביל למסור, שוב בגלל השחרור האיטי. אבל אם יתנו לו יותר מדי מרחב, הוא יקלע. יש לו שני קלעים על ידו בכל זמן נתון, והוא לא יתבייש לתת להם לעשות את הנקודות (שניים מבין נוביצקי באטלר וטרי). הרבה מהאסיסטים שלו הם מסירה פשוטה לנוביצקי, שהענק עולה על השומר שלו וקולע. ועדיין מפעם לפעם הוא מוסר אסיסט שלא ברור איך הוא הצליח להשחיל כדור על המילימטר. פשוט תענוג. ואם נחזור קצת למספרים, אפשר גם כאן לראות שהוא משתבח עם השנים.הוא משחק העונה 36 דקות למשחק, לעומת ממוצע קריירה של 37 דקות. הוא זורק 5 זריקות פחות, אבל קולע ב3% יותר לעומת ממוצע הקריירה שלו. מהשלוש הוא קולע 2.1 פעמים במשחק ב42%, לעומת ממוצע קריירה של 1.4 שלשות ב34%, וזה שיפור מדהים. לעונשין הוא כבר כמעט לא מגיע, אבל האחוז נשאר זהה. הוא לוקח 5.2 ריבאונדים לעומת ממוצע קריירה של 6.6, אבל מירב הירידה היא באופנסיב, בצד ההגנתי הוא ממשיך לבצע את מלאכת הריבאונד בצורה טובה מאוד. ממוצע האסיסטים והחטיפות שלו נשאר זהה לממוצע הקריירה, אבל הוא מאבד 0.7 כדורים פחות. הוא קולע 4 נקודות פחות מממוצע הקריירה שלו. בכל קנה מידה הוא נשאר אחד מ20 השחקנים הטובים ביותר בליגה, לפחות בכל מה שקשור לפאנטזי. אבל גם בכדורסל נטו, כזה שמנצח משחקים. ונשמח לשמוע את דעתכם.
ושש, ובעוד חודש שלושים ושבע, ומשחק כדורסל שלא יאמן. אני מודה שאף פעם לא הייתי ממעריציו של קיד. תמיד הוא שיחק בקבוצות אפורות, ולמרות הסטטיסטיקה הטובה, ולפעמים מדהימה פשוט לא הדליק אותי. השנה לקחתי אותו לקבוצת הפאנטזי שלי באחת מהליגות שאני משחק בהם, מה שגורר מעקב הדוק יותר, ובסופ"ש הזה קיבלתי שידורים של שני המשחקים של דאלאס, ופשוט נשארתי פעור פה מהבחור. נגד אורלנדו הוא סיים עם 10 נקודות ב4 מ8 מהשדה, ו2 שלשות. 8 אסיסטים, 8 ריבאונדים ו4 חטיפות. נגד מיאמי הוא סיים עם 21 ב5 מ8, 3 מ5 לשלוש, ו8 מ9 מהקו, 5 ריבאונדים, 11 אסיסטים, 3 חטיפות, וחסימה. אבל המספרים זה רק חלק קטן מהסיפור. נגד אורלנדו הייתה לו שלשה סופר חשובה עמוק ברבע הרביעי. נגד מיאמי הוא קלע 14 נקודות ברבע המכריע, וכל זה בלי שלשה מחצי מגרש שהוא קלע בירידה לחצי, ונפסלה, כיוון שיצאה מהיד טיפלה מאוחר. אבל גם זה לא הסיפור. הסיפור זה לראות כמה חוכמת משחק יש לבן אדם, וכמה שכל עדיף על אתלטיות. הרגליים בהחלט לא מה שהיו פעם. לא במהירות, ובטח לא הקפיצה. למעשה למעט פעם-פעמיים, קיד לא עולה יותר מ10 ס"מ מעל הקרקע. המהירות לא מאפשרת לו לחדור, אבל זה לא מפריע לו לדחוף את הכדור קדימה כל הזמן, וזה לא מפריע לו לחטוף משחקנים זריזים ממנו ומהירים ממנו. השדרים אמרו שזה בגלל שהוא רץ בקוים ישרים, ולא בזיגזג, אבל אין לי ממש מושג מה זה אומר. בכל מקרה, הוא פשוט יודע לאן ילך הכדור. הוא כמעט לא קולע, אבל מצד שני הוא גם כמעט לא זורק. בניגוד לבראה וטרי, שכשהם מרכזים המשחק הולך לחדירות שלהם, עם קיד ההתקפה המסודרת היא בעיקר הנעת כדור. הוא לא זורק כי הוא תמיד יעדיף עוד מסירה על פני השלשה, אבל גם כאן יש בעיה שבאה עם הגיל. השחרור כדור שלו איטי מאוד, ולכן אם יש שחקן בסביבה הוא יעדיף להימנע מהזריקה, אלא אם כן זה סל מכריע, ואז אין לו בעיה לקחת אחריות. החדירות שלו גמלוניות, והוא חודר בשביל למסור, שוב בגלל השחרור האיטי. אבל אם יתנו לו יותר מדי מרחב, הוא יקלע. יש לו שני קלעים על ידו בכל זמן נתון, והוא לא יתבייש לתת להם לעשות את הנקודות (שניים מבין נוביצקי באטלר וטרי). הרבה מהאסיסטים שלו הם מסירה פשוטה לנוביצקי, שהענק עולה על השומר שלו וקולע. ועדיין מפעם לפעם הוא מוסר אסיסט שלא ברור איך הוא הצליח להשחיל כדור על המילימטר. פשוט תענוג. ואם נחזור קצת למספרים, אפשר גם כאן לראות שהוא משתבח עם השנים.הוא משחק העונה 36 דקות למשחק, לעומת ממוצע קריירה של 37 דקות. הוא זורק 5 זריקות פחות, אבל קולע ב3% יותר לעומת ממוצע הקריירה שלו. מהשלוש הוא קולע 2.1 פעמים במשחק ב42%, לעומת ממוצע קריירה של 1.4 שלשות ב34%, וזה שיפור מדהים. לעונשין הוא כבר כמעט לא מגיע, אבל האחוז נשאר זהה. הוא לוקח 5.2 ריבאונדים לעומת ממוצע קריירה של 6.6, אבל מירב הירידה היא באופנסיב, בצד ההגנתי הוא ממשיך לבצע את מלאכת הריבאונד בצורה טובה מאוד. ממוצע האסיסטים והחטיפות שלו נשאר זהה לממוצע הקריירה, אבל הוא מאבד 0.7 כדורים פחות. הוא קולע 4 נקודות פחות מממוצע הקריירה שלו. בכל קנה מידה הוא נשאר אחד מ20 השחקנים הטובים ביותר בליגה, לפחות בכל מה שקשור לפאנטזי. אבל גם בכדורסל נטו, כזה שמנצח משחקים. ונשמח לשמוע את דעתכם.