הילדים עם החול של הגן

  • פותח הנושא may1
  • פורסם בתאריך

may1

New member
הילדים עם החול של הגן

ידך חמות בגופי נוגעות פני אדומות ונוזלות הדמעות הזכרון נשאר - נחרט כה עמוק מסרב להגליד מסרב לעזוב ועברו הימים גם כמה שנים אבל אני זוכרת, זוכרת הכל איך ניצלת תמימותי, גופי קטנה השכבת אותי על המיטה הגדולה החול של הגן נעלם אבל אי אפשר למחוק זכרון ישן גרגרי החול יספרו אמת גם אם תחזור בעוד כמה שנים ותחשוב שכבר עברו הימים תשב לידי ולידך אישתך עיני מביטות בך בשינאה אך גרגרי החול של הגן ידבקו לעוד ילד קטן וישארו על המיטה הגדולה עד שמישהו יבוא ויזרוק אותם לפח האשפה ואף אחד לא יגיד דבר כי יחשוב שזה כבר מאוחר ``והפצע מימלא יעבור במהרה`` ועוד אחד יתווסף לרשימה ואין לו מספר - כי הם כבר לא מספיקים, המספרים ממלאים דפים ודפים של הילדים עם החול של הגן
 

alona..

New member
מחפשת את

המילים.. ולפעמים, לפעמים רק השתיקה מדברת מעצמה.
 
למעלה