הילדה שבי....

מירב1965

New member
הילדה שבי....

מסתבר שגם בגילי המתקדם ,נמצאת ילדה קטנה ותזכורת חיה לכך קיבלתי היום במפגש עם הפסיכולוגית של בני... אחרי שהסברתי לבני האהוב והנפלא שחשוב שנפתח את הדברים במפגש שיש לנו בתחילת שבוע הבא עם הצוות בחטיבה כי אני רוצה שיהיה לו קל יותר עם ההתאמות שמגיעות לו, שהיום המצב שונה מתקופתי שאז היתה בורות בנושא הטוראט (מי בכלל ידע שיש "חיה" כזו) נשברתי אחרי המשפט האחרון וסיפרתי לבני שלי היה קשה בילדות כיוון שהוריי לא קיבלו/הבינו אותי , הם חשבו שאני עושה דווקא עם הטיקים (כדי למשוך תשומת לב) הם גם חשבו שאני עצלנית וחסרת מוטיבציה ללמוד ועל רקע זה פשוט הסתגרתי יותר ולא שיתפתי במה שעובר עליי.... הדימוי העצמי ירד.... והיום הרשתי לעצמי לבכות ליד בני ולהודות גם בקשיים שאני סוחבת על גבי מאז ועד היום.... מסתבר שלא רק בני עובר תהליכים עקב שינויים בתקופה האחרונה, גם הילדה שבי מזכירה לי "נשכחות". ואלינקה לכבוד הוא לי להקריא את "הפרפר של נופר" באותו מעמד (אם אשבר בעלי/יועצת יחליפו אותי).
 

שביק

New member
מירב היקרה, ריגשת אותי, וכניראה שכולנו באיזה

שהוא מקום "סוחבים" איתנו מטען כזה או דומה. ומי שאמר והמציא את המילה: "לכל אחד יש החבילה שלו" צדק כל כך. אין זו קלישאה. גם אני כמוך סוחבת את החבילה שלי לאורך כל השנים. לפני שבועיים, באחד המפגשים שהיו לי באחת הפנימיות עבור ילד, ניזכרתי בילדותי, בפנימיה בה הייתי, מה עברתי ולבי נצבט חזק מאד. אפילו דמעה או שתיים זלגו לי מעיניי ללא שליטה. ישר מהלב. אז שיהיה לכולנו רק טוב ונחת מילדינו ומכל משפחתנו הענפה לדורותיה. באהבה חיבוק משביק
 
../images/Emo121.gif../images/Emo121.gifמירב - שולחת לשניכם "רוח גבית"../images/Emo70.gif

ריגשת אותי מאד
זהממש נכון... ההתמודדות עם הקשיים של הילדים שלנו מחברת אותנו למקום הכי רך, הכי פגיע והכי כואב שלנו ואז, הילד שבנו פורץ החוצה... מבחינה אישית - זה גם מה שהכי עזר לי בזמנו להתחבר למקומות הכי כואבים ומפוחדים של הבן שלי... אבל, לך, יקירתי - יש נקודת חיבור נוספת ומשותפת ומיוחדת עם הבנים שלך... אני בטוחה שזה רק מאפשר לכם חיבור הרבה יותר טוב, כי את בטח יודעת "הכי" איך להתחבר למקומות האלו שלו.... בטוחה שתצליחו "יד ביד" ועם הרבה אהבה
....
 
מירב יקירתי ../images/Emo24.gif

מאד קשה לשמוע על הזכרונות הכואבים מהילדות שלך ועל הצלקות שאת נושאת ממנה , עד היום. אבל ,דווקא בשל כל אלה , הילדים זכו באמא עם נפש כל כך רגישה , נפש כל כך מבינה וכל כך מזדהה. ומהמקום הזה את עושה הכל כד י שהם לא ייצטרכו לחוות את הקשיים שהיו מנת חלקך , נלחמת כמו לביאה כדי שלהם יהיה קל הרבה יותר וכדי שלהם לא תהיינה צלקות. כל קושי חדש אצל הילד "זורק" אותך אחורה לזכרונות , אבל מדרבן אותך ודוחף קדימה לעזור לו להצליח ולהתגבר למרות הכל. והילד יודע שאת תהיי שם תמיד בשבילו. וההצלחה שלו תירשם לזכותך ואולי בעתיד גם תתפוס את מקום זכרונות הילדות..................
 

חגית35

New member
ילדינו מהווים רפלקציה עבורנו לילדותנו

כשאתה מסתכל בילדך אתה רואה את ילדותך משתקפת בעדו תמיד אמרתי זאת כשנולדים ילדים אנו חיים מחדש את ילדותנו ואם היו שם כל מיני סודות חבויים ברי שתיבת פנדורה נפתחת כשאתה עומד מול קשיי / הצלחות ילדך- אתה רואה את עצמך כמו במראה דרכו לא כל אחד יודע איך להתמודד עם הרפלקציה הזו אגב כי זה יכול להיות קשה ומכאיב מצד אחד אבל אם לוקחים את המקום הכואב הזה ואומרים שאנחנו עושים תיקון מהמקום הזה אזי ההשתקפות הופכת לחוויה מתקנת לנו ולידינו שמרוויחים ממנה אבל אנו מרוויחים הכי ובגדול!
 

הלנה

New member
מירב ../images/Emo24.gif

הילדה שבך גדלה להיות אישה,אמא וחברה רגישה, אמפטית ומקסימה למרות כל הקשיים. אין לי ספק, כמו שאלי כתבה לך שהילדים שלך זכו בגדול ולהם יהיה הרבה יותר קל (למרות הקשיים שלא תלויים בך...). מאחלת לך הכי טוב שבעולם.
 
למעלה