הילדה לא עיפה

דנית פ

New member
הילדה לא עיפה

יש לי ילדה בת שנה וחמישה חודשים, ילדה מקסימה ופעילה, עם בטריות שלא נגמרות. היא ישנה כשעה וחצי בצהרים, במשפחתון, וגם בבית בסופי שבוע. בלי השינה הזאת היא עצבנית, כך שאי אפשר לדלג עליה. בערב, למעשה בלילה, היא מראה סימני עייפות לפחות ב 22:30 !, יש לנו טקס של ארוחת ערב, אמבטיה, קצת משחקים בחדר, סיפור, הילה מכבה את האור, בקבוק ולשכב עם אמא על המזרון (כשאני שמה אותה במיטה היא צורחת ולאחר כמה דקות מקיאה, אז נשבר לי, נכון לעכשיו). מאותו רגע יכולה לעבור שעה אן שעה וחצי עד שהיא נרדמת. לאחר ההרדמה המתישה הזו כל מה שאני רוצה זה לישון, אין כמעט רגע לזוגיות, וזה רע מאד. קראתי בפורום את העצה לתת לה לשחק עד שתתעייף, אבל היא עדיין צעירה מידי להישאר בחדר ללא השגחה. מצד שני לתת לה להתענות שעתיים במיטה (כפי שציפו ממני הורי בילדותי), זה ממש לא לעניין. יכול להיות שהילדה באמת זקוקה לכל כך מעט שעות (ב 7:30 היא כמה עירנית) ? ואם כן, איך לאפשר לה לחיות בקצב שלה, וגם לזכות בחיים משלנו בערב ?
 

לאה_מ

New member
יש לי ילד בן שנה וחמישה חודשים ../images/Emo66.gif

שישן שעה וחצי או קצת יותר בצהריים, והולך לישון בשעות משתנות (בין 21:30 ל-23:30). הוא מתעורר בסביבות 6:30 בשמחה רבה. גם הוא מאד שובב, ואני לא ממש יכולה לצפות ממנו שישחק בשקט או יעיין בספר בזמן שאני שותה קפה עם בן זוגי. מה שכן למדתי מנסיוני, זה שראשית, זו תקופה וזה עובר (אני לא יודעת מתי. עומר ושירה היו שונים מהבחינה הזו) - או שהוא יתקבע עם שעת שינה שמתאימה לי יותר, או שבסופו של דבר הוא יגדל וידע להעסיק את עצמו טוב יותר בלי השגחתי. שנית, אם אני עושה איתו פעילויות מחוץ לבית אחר הצהריים, הוא עייף יותר, ונרדם מוקדם יותר (לא ממש מוקדם, אבל מוקדם יותר). שלישית, אם בכל זאת הוא לא עייף, אני לא נלחמת איתו - אני שמה לו צעצועים בסלון (או בחדר שאני רוצה להמצא בו) ומאפשרת לו לשחק לידי ככל האפשר. כשנראה לי שהוא עייף, אני מציעה לו סיפור בחדר השינה שלנו (כך אני יכולה להדליק ולכבות את האור בלי להפריע לעומר ולשירה), ומניקה אותו במיטה שלנו, ובזמן ההנקה אני קוראת (כך שגם אם לוקח לו שעה להרדם, לפחות זו לא שעה שאני משתעממת בה).
 

נעה גל

New member
חיים משלכם בערב

קודם כל, אני מסכימה עם לאה לגבי זה שמדובר בתקופה וכשהם גדלים יותר קל לתת להם לשחק לבד (ובמשפחות ברות מזל גם הרגלי השינה שלהם משתנים והם הולכים לישון מקודם יותר) ואז אפשר להתפנות לעיסוקים משלכם. אם את מרגישה שאת צריכה מרחב זוגי למה שלא תקחי פעם-פעמיים בשבוע (כדאי בימים קבועים) בייביסיטר לשעות הערב ותצאי עם בן זוגך מהבית? כך יתאפשר לכם למלא את המצברים וגם להשקיע בזוגיות (לא תמיד זוכרים שיש דבר כזה בילד הראשון-שני-שלישי).
 

נעה גל

New member
מה שניסיתי להגיד ולא יצא לי - הוא

שכדאי לנסות לחדד לעצמך את השאלה האם מפריע לך - שאין לך זמן עם בן זוגך בערב או שהילדה לא הולכת לישון והפתרון עבור כל אחד מהדברים הללו, יכול להיות שונה.
 
למעלה