היכול מישהו להסביר לי מה פשר הפסקה הבאה?

certified.woke

Well-known member
"במהלך המשפט הודתה פסלר והורשעה בעבירת ההפקרה, אך בשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הדרוש להרשעה, מאחר שלא ידעה שפגעה באדם. השופט פרי קיבל כאמור את הטענה, ביטל את ההרשעה, והורה לקיים הליך הוכחות מחדש".

ממתי נחוץ קיום "יסוד נפשי" לצורך הרשעה בעבירת תנועה?
 
נערך לאחרונה ב:

evglev1

Well-known member
מנהל
בכל עבירה פלילית נדרש יסוד נפשי מתאים. בלי היסוד הנפשי (שאיננו בהכרח "מחשבה פלילית" כדבריך) אין הרשעה בעבירה כלשהי.
לפיכך עבירת השוחד היא נדירה כי רוב מקבלי ונותני השוחד בטוחים שזה נעשה למטרה טובה והוגנת. ובכלל מה זה הריגה? זה גרימת מוות בתאונה או ברשלנות, ברור שאין יסוד נפשי כי מדובר באירוע שיצא משליטה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
לפיכך עבירת השוחד היא נדירה כי רוב מקבלי ונותני השוחד בטוחים שזה נעשה למטרה טובה והוגנת. ובכלל מה זה הריגה? זה גרימת מוות בתאונה או ברשלנות, ברור שאין יסוד נפשי כי מדובר באירוע שיצא משליטה.
בכלל לא "ברור". עד שינוי סעיפי ההמתה בחוק העונשין רק לפני שנים בודדות, הריגה הייתה מה שמכונה בשפת העם רצח (והיום מוגדר כך רשמית), אבל ללא כוונה תחילה. זה לא רק "אירוע שיצא משליטה". במקרי שוחד רבים יש יסוד נפשי, כשלפחות אחד הצדדים מודע לכך שמדובר בשוחד. לחילופין הוא 'עוצם עיניו' מפני האפשרות הזאת, שזה גם יסוד נפשי רק קצת שונה.
בכל מקרה השורה התחתונה זהה והיא שללא יסוד נפשי אין הרשעה בפלילים ולא די בעובדות יבשות.
 
"במהלך המשפט הודתה פסלר והורשעה בעבירת ההפקרה, אך בשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הדרוש להרשעה, מאחר שלא ידעה שפגעה באדם. השופט פרי קיבל כאמור את הטענה, ביטל את ההרשעה, והורה לקיים הליך הוכחות מחדש".

ממתי נחוץ קיום "יסוד נפשי" לצורך הרשעה בעבירת תנועה?
בקיצור הפקירה מחוסר ידיעה לדעת השופט.

לא יצאה מהאוטו לבדוק במה היא פגעה אז אי אפשר להגיד שהפקירה באופן מלא.
 

evglev1

Well-known member
מנהל
אז תודה לחתולי הרחוב, שכל נהג של פגע וברח שדרס הולך רגל יוכל לטעון שהוא חשב שדרס חתול.
זה בעצם מעודד הפקרה,אם פגעת במשהו יש לך אינטרס לא לבדוק מה זה.

פעם אנשים היו יותר אמוציונאליים,היו יוצאים מהאוטו אחרי שפגעו במשהו לבדוק מה זה,

היום יודעים שמחפשים את הנהג לצלוב אותו אז כל אחד ראש קטן.

 

evglev1

Well-known member
מנהל
"במהלך המשפט הודתה פסלר והורשעה בעבירת ההפקרה, אך בשלב הטיעונים לעונש טען סנגורה כי לא התקיים אצלה היסוד הנפשי הדרוש להרשעה, מאחר שלא ידעה שפגעה באדם. השופט פרי קיבל כאמור את הטענה, ביטל את ההרשעה, והורה לקיים הליך הוכחות מחדש".

ממתי נחוץ קיום "יסוד נפשי" לצורך הרשעה בעבירת תנועה?
בעיקרון אם היא לא ידעה שפגעה באדם אז היא לא ידעה שביצעה תאונת פגע וברח, אבל זה לא מה שהיא הודתה בו. אבל אני רוצה להבין מה "לא ידעה שפגעה באדם" שהיא חשבה שזה היה כלב או חתול?
 

דורי 1981

Well-known member
אולי זה קשור לשפיות או לצלילות הדעת? אחד משניים- או כלא או בית משוגעים. למעורבים בתאונות קטלניות אסור לעלות על הכביש, בלי קשר לגיל.
 
נערך לאחרונה ב:

certified.woke

Well-known member
אולי זה קשור לשפיות או לצלילות הדעת? אחד משניים- או כלא או בית משוגעים. למעורבים בתאונות קטלניות אסור לעלות על הכביש, בלי קשר לגיל.
לא!
ככל הידוע לי, הרשעה בעבירות תנועה אינה מחייבת הוכחת קיום מחשבה עבריינית.
אלה עבירות אבסולוטיות...עבירות "קפידה" בסלנג הלֶגָלֵזִי...
 

Harrington

Well-known member
מנהל
מה זה מחשבה? היא נבחנת ע"ס הביצוע. אם היו עוצרים לפי כוונות, חצי מדינה הייתה בכלא.
כדי להרשיע בפלילים נדרשת, ברוב המקרים, מחשבה (יסוד נפשי) בנוסף לעובדות הפיזיות-ממשיות. ללא יסוד נפשי מתאים, אין הרשעה בפלילים.

כדי להבין את זה יש דוגמאות לרוב. אחת פשוטה לדוגמא: אדם נטל ללא רשות את מפתחות הרכב מבית שכנו (הייתה לו רשות להיכנס לבית) ונסע עם הרכב. האיש נעצר על גניבת רכב. אין מחלוקת על העובדות. לכאורה מקרה קל ופשוט והרשעה מהירה. בפועל, ה'גנב' טוען שמדובר בכלל ברכב שלו עצמו ושהשכן לווה אותו ממנו לנסיעה אחת ושכח להחזיר את המפתחות. על כן לשיטתו, הוא בס"ה נכנס, ברשות כזכור, נטל את ששייך לו ונסע עם רכבו שלו מהמקום.
ברור שככל שטענתו תתברר כנכונה, הוא לא יורשע. אבל השאלה מה יהיה הדין אם יתברר שהוא שגה (לקח, לכאורה בטעות, את רכב השכנה במקום את שלו שהמפתחות שלו שכבו ליד אלו של רכבו והרכבים מאוד דומים). תניח לצורך הענין שיצאה בת קול משמיים ואישרה שהאיש חשב באמת ובתמים שהוא בס"ה לוקח בחזרה את רכבו שלו.

האם במקרה כזה צריך להרשיע או לזכות? זה היסוד הנפשי שמדובר עליו (כאשר יש כמה סוגים, פירוט תוכל למצוא לבד במרשתת).
 
למעלה