היי
שלום לכולם אני חדשה כאן... והאמת שאני מרגישה קצת מצחיק... פתאום לבוא לכאן ולשפוך את הלב. אבל אין לי איפה.. אף פעם לא הייתי בפורום הזה. אני מודה לכל מי שיקרא את זה ובכל אופן אני מאחלת לכולם פה שיימצאו אהבה אמיתית ושלא יישבר להם הלב יותר מפעם אחת- רק כדי שיידעו להעריך בכל אופן הסיפור שלי הוא כזה- אני עוד עוד חודש בת 22 ולמרות שזה נשמע צעיר, הספקתי לעבור מספיק... בגיל 17 התאהבתי אהבת נעורים במישהו שמבוגר ממני ב-10 שנים. היינו בקשר שהתבסס על סקס ובתקופה הזאת גם נפגשתי עם בנים אחרים. לאורך השנים הוא תמיד אמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא כמו שאני רוצה ותמיד אמר שלעולם לא יהיה ביננו קשר רציני. היום אנחנו חיים ביחד כבר כמעט שנה. והוא אומר שהוא כן אוהב אותי כמו שאני רוצה... רוב הזמן אני גם יודעת את זה. אבל יש לנו המון ריבים, אני מרגישה מתוסכלת ממנו הרבה מהזמן כי הוא לא רומנטי- ואני לא רוצה להיות מהאנשים האלה שקמים בבוקר לעבודה חוזרים הביתה אוכלים מול הטלוויזיה הולכים לישון וקמים למחרת לאותו יום בדיוק. זה מה שקורה לנו... הוא לא אוהב לצאת למקומות אומר שהוא מיצה את זה כשהוא היה בגילי. גם הסקס כבר נהיה עייף ויש פרקי זמן ארוכים מדי בין פעם לפעם. אני ברור שנעלבת מזה ומבינה שהוא לא נמשך אלי יותר והוא מסביר שהוא פשוט עייף. והאמת היא שאני עייפה מלנסות... אפילו התחלתי לחשוב ברצינות על לבגוד בו... אבל אני לא מסוגלת לעשות לו את זה. אמרתי לו שאנחנו צריכים פסק זמן אחד מהשני בשביל לחשוב מה אנחנו רוצים ואם אנחנו עוד אוהבים. אני לא יודעת אם זה כבר מתוך ההרגל שאנחנו נשארים ביחד או שאנחנו באמת רוצים להיות אחד עם השני. הוא אמר שהוא לא רוצה להיפרד. עכשיו חזרתי לבית של ההורים... ואני מתגעגעת אליו. ואני לא מצליחה להבין מה לעשות... ניסיתי לדבר אתו כל כך הרבה פעמים והוא תמיד חושב שאני תוקפת אותו. אני לא יודעת באיזה עוד דרכים אני יכולה לגרום לו להבין מה אני צריכה אני חייבת לציין שיש לנו גם דברים יפים מאוד בקשר שלנו ושאני אוהבת אותו מאוד. אבל משום מה זה לא מסתדר.. עכשיו אני יושבת כאן ןלא בא לי לדבר עם אף אחת מהחברות... ואני מרגישה יותר מדי לבד... אני לא יודעת מה אני מרגישה בעצם.... אני מרגישה ריקה, יותר נכון... אני יודעת שזה נשמע טיפשי ביותר אבל חשבתי שאם אני אכתוב לכם כאן מה הבעיה אז זה יעזור לי לשמוע מאנשים שלא מכירים אותנו ואת כל ההיסטוריה איך זה נשמע להם. אולי עברתם מצב דומה... שיהיה לילה טוב לכולם.
שלום לכולם אני חדשה כאן... והאמת שאני מרגישה קצת מצחיק... פתאום לבוא לכאן ולשפוך את הלב. אבל אין לי איפה.. אף פעם לא הייתי בפורום הזה. אני מודה לכל מי שיקרא את זה ובכל אופן אני מאחלת לכולם פה שיימצאו אהבה אמיתית ושלא יישבר להם הלב יותר מפעם אחת- רק כדי שיידעו להעריך בכל אופן הסיפור שלי הוא כזה- אני עוד עוד חודש בת 22 ולמרות שזה נשמע צעיר, הספקתי לעבור מספיק... בגיל 17 התאהבתי אהבת נעורים במישהו שמבוגר ממני ב-10 שנים. היינו בקשר שהתבסס על סקס ובתקופה הזאת גם נפגשתי עם בנים אחרים. לאורך השנים הוא תמיד אמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא כמו שאני רוצה ותמיד אמר שלעולם לא יהיה ביננו קשר רציני. היום אנחנו חיים ביחד כבר כמעט שנה. והוא אומר שהוא כן אוהב אותי כמו שאני רוצה... רוב הזמן אני גם יודעת את זה. אבל יש לנו המון ריבים, אני מרגישה מתוסכלת ממנו הרבה מהזמן כי הוא לא רומנטי- ואני לא רוצה להיות מהאנשים האלה שקמים בבוקר לעבודה חוזרים הביתה אוכלים מול הטלוויזיה הולכים לישון וקמים למחרת לאותו יום בדיוק. זה מה שקורה לנו... הוא לא אוהב לצאת למקומות אומר שהוא מיצה את זה כשהוא היה בגילי. גם הסקס כבר נהיה עייף ויש פרקי זמן ארוכים מדי בין פעם לפעם. אני ברור שנעלבת מזה ומבינה שהוא לא נמשך אלי יותר והוא מסביר שהוא פשוט עייף. והאמת היא שאני עייפה מלנסות... אפילו התחלתי לחשוב ברצינות על לבגוד בו... אבל אני לא מסוגלת לעשות לו את זה. אמרתי לו שאנחנו צריכים פסק זמן אחד מהשני בשביל לחשוב מה אנחנו רוצים ואם אנחנו עוד אוהבים. אני לא יודעת אם זה כבר מתוך ההרגל שאנחנו נשארים ביחד או שאנחנו באמת רוצים להיות אחד עם השני. הוא אמר שהוא לא רוצה להיפרד. עכשיו חזרתי לבית של ההורים... ואני מתגעגעת אליו. ואני לא מצליחה להבין מה לעשות... ניסיתי לדבר אתו כל כך הרבה פעמים והוא תמיד חושב שאני תוקפת אותו. אני לא יודעת באיזה עוד דרכים אני יכולה לגרום לו להבין מה אני צריכה אני חייבת לציין שיש לנו גם דברים יפים מאוד בקשר שלנו ושאני אוהבת אותו מאוד. אבל משום מה זה לא מסתדר.. עכשיו אני יושבת כאן ןלא בא לי לדבר עם אף אחת מהחברות... ואני מרגישה יותר מדי לבד... אני לא יודעת מה אני מרגישה בעצם.... אני מרגישה ריקה, יותר נכון... אני יודעת שזה נשמע טיפשי ביותר אבל חשבתי שאם אני אכתוב לכם כאן מה הבעיה אז זה יעזור לי לשמוע מאנשים שלא מכירים אותנו ואת כל ההיסטוריה איך זה נשמע להם. אולי עברתם מצב דומה... שיהיה לילה טוב לכולם.