היי

היי

שלום לכולם אני חדשה כאן... והאמת שאני מרגישה קצת מצחיק... פתאום לבוא לכאן ולשפוך את הלב. אבל אין לי איפה.. אף פעם לא הייתי בפורום הזה. אני מודה לכל מי שיקרא את זה ובכל אופן אני מאחלת לכולם פה שיימצאו אהבה אמיתית ושלא יישבר להם הלב יותר מפעם אחת- רק כדי שיידעו להעריך בכל אופן הסיפור שלי הוא כזה- אני עוד עוד חודש בת 22 ולמרות שזה נשמע צעיר, הספקתי לעבור מספיק... בגיל 17 התאהבתי אהבת נעורים במישהו שמבוגר ממני ב-10 שנים. היינו בקשר שהתבסס על סקס ובתקופה הזאת גם נפגשתי עם בנים אחרים. לאורך השנים הוא תמיד אמר לי שהוא אוהב אותי אבל לא כמו שאני רוצה ותמיד אמר שלעולם לא יהיה ביננו קשר רציני. היום אנחנו חיים ביחד כבר כמעט שנה. והוא אומר שהוא כן אוהב אותי כמו שאני רוצה... רוב הזמן אני גם יודעת את זה. אבל יש לנו המון ריבים, אני מרגישה מתוסכלת ממנו הרבה מהזמן כי הוא לא רומנטי- ואני לא רוצה להיות מהאנשים האלה שקמים בבוקר לעבודה חוזרים הביתה אוכלים מול הטלוויזיה הולכים לישון וקמים למחרת לאותו יום בדיוק. זה מה שקורה לנו... הוא לא אוהב לצאת למקומות אומר שהוא מיצה את זה כשהוא היה בגילי. גם הסקס כבר נהיה עייף ויש פרקי זמן ארוכים מדי בין פעם לפעם. אני ברור שנעלבת מזה ומבינה שהוא לא נמשך אלי יותר והוא מסביר שהוא פשוט עייף. והאמת היא שאני עייפה מלנסות... אפילו התחלתי לחשוב ברצינות על לבגוד בו... אבל אני לא מסוגלת לעשות לו את זה. אמרתי לו שאנחנו צריכים פסק זמן אחד מהשני בשביל לחשוב מה אנחנו רוצים ואם אנחנו עוד אוהבים. אני לא יודעת אם זה כבר מתוך ההרגל שאנחנו נשארים ביחד או שאנחנו באמת רוצים להיות אחד עם השני. הוא אמר שהוא לא רוצה להיפרד. עכשיו חזרתי לבית של ההורים... ואני מתגעגעת אליו. ואני לא מצליחה להבין מה לעשות... ניסיתי לדבר אתו כל כך הרבה פעמים והוא תמיד חושב שאני תוקפת אותו. אני לא יודעת באיזה עוד דרכים אני יכולה לגרום לו להבין מה אני צריכה אני חייבת לציין שיש לנו גם דברים יפים מאוד בקשר שלנו ושאני אוהבת אותו מאוד. אבל משום מה זה לא מסתדר.. עכשיו אני יושבת כאן ןלא בא לי לדבר עם אף אחת מהחברות... ואני מרגישה יותר מדי לבד... אני לא יודעת מה אני מרגישה בעצם.... אני מרגישה ריקה, יותר נכון... אני יודעת שזה נשמע טיפשי ביותר אבל חשבתי שאם אני אכתוב לכם כאן מה הבעיה אז זה יעזור לי לשמוע מאנשים שלא מכירים אותנו ואת כל ההיסטוריה איך זה נשמע להם. אולי עברתם מצב דומה... שיהיה לילה טוב לכולם.
 
תשמעי ..

אני מבינה אותך, הייתי במקום הזה,גם עם החבר שלי התחלתי את הקשר בסוג הקשר הלא רציני שבו את התחלת . עד לפני חודש גרתי עם החבר במשך חודשיים, ואומנם זה לא הרבה כמו אצלך, אבל גם אני הרגשתי מה שאת מרגישה, היום אני גרה בנפרד , ושנינו ביחד , בונים קשר בדרך נכונה ולאט לאט . לגביך,תחשבי האם זה נכון לגור כרגע ביחד ואולי מיהרתם כי זה מה שקרה אצלי , תחשבי אולי עדיף לגור בנפרד וליהנות מקשר לפני שנכנסים למסגרת שכזו , אם הוא לא רומנטי מה דעתך את להיות כזו? אולי הוא היה נראה בעינייך "רחוק" כי את בעצם היית רחוקה והוא רק שיקף לך את ההרגשה שאת מרגישה ? האם את משקיעה? האם את יוזמת סקס ? נסי לחשוב בינך לבין עצמך האם יש דרך לתקן , לשפר , אולי תגורי קצת לבד , אולי תעשי חושבים לגבי הויכוחים שלכם ותחשבי האם הם נחוצים ועל איזה רקע התעוררו מנסיון אני יודעת שבמגורים עם בן אדם נוסף מגיעים למצבים של ויכוחים על שטויות , אך לפני כל ויכוח פוטנציאלי צריך לחשוב לפני שנסחפים האם זה באמת שווה את התוצאות , ולהבליג וזכרי היכולת לעשות פשרות היא מתכון להצלחה , במיוחד במגורים
 

efinka

New member
ההממממ.....

החזקתם מעמד די הרבה זמן (חמש שנים פלוס מינוס?) שזה אומר שיש בינכם קשר די חזק מצד אחד, אפשר להגיד שיש בינכם אהבה לא מבוטלת אבל מצד שני... הרי זה חמש שנים... כשהכרתם את היית במקום אחד בחיים שלך וגם הוא הסקס היה יותר טוב הכל היה יותר מרגש ומיוחד עכשיו מערכת היחסים שלכם שונה. אתם גרים ביחד, שניכם כבר במקומות שונים בחיים שלכם את מרגישה שהסקס כבר לא אותו דבר, שהקשר בינכם לא משהו (הרבה ריבים), והכל לא אותו הדבר כמו שהיה אני מציעה לך לעשות חושבים עם עצמך בנוגע למערכת היחסים הזו את אוהבת אותו? את מעוניינת להלחם עליו ועל מערכת היחסים הזו? כי יכול להיות שהשגרה די שוחקת אתכם, זה בהחלט אפשרי יש הרבה זוגות שמערכת היחסים שלהם עולה על שרטון בגלל שהשגרה וחיי היומיום לא עולה להם טוב, במקרה כזה תגוונו קצת, תלכו לסופשבוע תעשו משהו מיוחד עם עצמכם במקום לשבת מול הטלויזיה ולאכול מהמקרר בלילה אבל אולי זו לא השגרה אלא שזה אתם שהשתנתם. אולי כבר הלהבה שהיתה בינכם היתה זמנית?(אם יש לך חשק לבגוד בו, אז זה באמת אומר דרשני לגבי האהבה שלך) תעשי חשבון נפש עם עצמך ותבדקי טוב טוב מה באמת את מרגישה לבנאדם הזה ואם יש עוד מה להציל במערכת היחסים הזו המון בהצלחה בכל בחירה שתעשי!
 
לדעתי

עשית טוב עם פסק הזמן הזה, כי לא אנחנו ולא אף אחד אחר יכול באמת להגיד לך מה את מרגישה. לדעתי, קחי לך זמן לבד, אבל אל תתבודדי, צאי עם חברות, תחיי קצת, תראי איך יראו חייך בלעדיו. אולי הפער בינכם עצר אותך קצת מלחיות את חייך כמו שאת רוצה? אל תשבי בבית ותבכי, כי ככה לא יראו חייך בסופו של דבר, תבדקי את החיים בלי חלק מהזוגיות, זה יעזור לך להכניס דברים לפרספקטיבה נכונה יותר. הכי חשוב, תחשבי עם עצמך אם את לא נשענת על הקשר מתוך תחושת ביטחון, מתוך נוחות, אלא באמת מאהבה כנה. כי להישאר בקשר בגלל נוחות זה בסופו של דבר פשרה.
 
לדעתי

אתם באמת צריכים לברר האם אתם ביחד מתוך הרגל תשאלי אותו מה הוא חושב על המשך הקשר והכי חשוב מה גרם לו להפסיק להשקיע בך לי עכשיו היה קשר (אומנם לא ארוך כמו שלך) שבהתחלה בן הזוג השקיע מאוד, אך זה פסק כעבור חודשיים. הוא טען שהוא עייף בגלל העבודה ואין לו זמן ועוד דברים בסגנון, אבל כששאלתי אותו מה הוא מרגיש אלי הוא אמר שלא אוהב אותי. ישר ידעתי שאני לא רוצה להמשיך למרות שעדיין יש לי רגשות אליו. אז לפעמים כששואלים את השאלות הנכונות, מגלים מהיא הסיבה לחוסר השקעה.
 
למעלה