היי
אני אולי לא אם לחייל... אני רק חברה... אבל תרשו לי להגיד שאני מבינה את הדאגה שלכם לחיילים הפרטיים שלכם... ואני מחזקת אתכם על העמידה האיתנה שלכם... תמשיכו לחזק את הילדים שלכם... הילדים הגיבורים שלכם... שעומדים על המשמר יום ולילה, נחלמים למען השקט שלנו... כדי שנוכל לישון בלילה (אפילו שזה כמעט מבצע בלתי אפשרי)... אני כל כך מעריכה אותכם על החוזק הנפשי שלכם.. שהילדים הקטנים האלה שעד אתמול עוד היו תחת ידכם הרכה.. אלא שהגנתם עליהם ממחלות, נפילות וכל דבר שיכל לפגוע בהם... הם אלה שעכשיו נלחמים בגאווה על המולדת.. נופלים, נפצעים אבל עושים זאת בכל כך הרבה אומץ...
אני רוצה להצדיע לכם.. להורים שהילדים שלהם נמצאים כבר כחודש בלבנון.. חבר שלי נכנס לשם רק אתמול... ואני לא יודעת איך אתם עושים את זה... איך אתם שומרים על שפיות ועל חזות גיבורה כל כך... אני לא ישנתי מהרגע שהוא אמר לי שהם נכנסים... וכל אזעקה הופכת להיות הרבה יותר מפחידה.. כי זה בעצם אומר שהם עדיין לא מנוטרלים... והחיילים שלנו בסכנה... ממש ברגע שאני כותבת לכם את השורות האלה... מתחילה אזעקה ושמענו כמה נפילות קרובות...
אני רוצה להגיד לכם שאני גאה בכם... אני רואה על ההורים של חבר שלי כמה זה קשה ונורא... ואתם פשוט נפלאים...
אני מחזקת את ידכם.. ומצדיעה לכל החיילים הגיבורים שלנו...
אני אולי לא אם לחייל... אני רק חברה... אבל תרשו לי להגיד שאני מבינה את הדאגה שלכם לחיילים הפרטיים שלכם... ואני מחזקת אתכם על העמידה האיתנה שלכם... תמשיכו לחזק את הילדים שלכם... הילדים הגיבורים שלכם... שעומדים על המשמר יום ולילה, נחלמים למען השקט שלנו... כדי שנוכל לישון בלילה (אפילו שזה כמעט מבצע בלתי אפשרי)... אני כל כך מעריכה אותכם על החוזק הנפשי שלכם.. שהילדים הקטנים האלה שעד אתמול עוד היו תחת ידכם הרכה.. אלא שהגנתם עליהם ממחלות, נפילות וכל דבר שיכל לפגוע בהם... הם אלה שעכשיו נלחמים בגאווה על המולדת.. נופלים, נפצעים אבל עושים זאת בכל כך הרבה אומץ...