היי

[sidharta]

ואל תשכחי את סיד החתולה ../images/Emo108.gif

שכמובן מזדנבת לרגליו של דהרמקס הבודהיס האלים. מיאו

 

[אינקה]

את מיפה את המציאות

מעבר לזה שאת מחמיאה לו שלא בצדק, רציתי לספר לך על הסרט קיל ביל (1+2). ההקשר אגב הוא אלימות כלפי נשים והנקודה בה ההנאה של האישה ממה שהיא רואה כ"הפגנת כוח הגברית" כלפי אחרים מסתיימת באחת. מומלץ ומאלף, במיוחד שהסרט עצמו אינו אלא פנטזיית נקמה מתוקה שכיף לרקום מתוך רגשי נחיתות עזים.

 

[sidharta]

LOL הרגת אותי מצחוק עכשיו ../images/Emo6.gif

"הפגנת כוח גברית".... אתה מעוניין לנקום במישהו, אינקה?

 

[אינקה]

נחמד

רק ניסיתי לכתוב לך בשפה מרומזת שאולי יקל לך לעכל. המסר הכללי הוא שהתכונות שהיום את רואה מופעלות כלפי אחרים יום אחד יכולות להיות מופעלות כלפייך. למעשה חיי זוגיות הם כל כך דינמיים וצפויים לעליות ומורדות שזה פשוט מתבקש.

 

[sidharta]

אם לא הבנת את הציניות שלי...

קודם כל, דהרמקס רחוק מלהיות אדם אלים. הוא האדם האוהב הרגיש והמבין ביותר שפגשתי בחיי. אנשים שמכירים אותו באמת יסכימו איתי. יכול להיות שאתה תופס את ההחלטיות שלו בתור אלימות. אבל אין לי כח להתווכח על התפיסה שלך את דהרמקס או את הקומונה בכללותה. דבר שני, אני לא באמת רואה את עצמי כ"חתולה" שלו (עד כמה שאני אוהבת חתולים, ושתי החתולות שלנו בבית נראות די מרוצות מהחיים), או כמזדנבת מכל סוג שהוא (למרות שזנב יכול להיות אחלה של תוספת לגוף האנושי

). פשוט הכינוי שדרול הצמיד לי נראה לי כל כך משעשע שהחלטתי לאמץ אותו

יום טוב לך והרבה שלווה מיכל

 

[אינקה]

הבנתי גם הבנתי

ובהחלט איני רואה את אישך כסטריאוטיפ אלים ואכזרי. אני אמרתי דברים אחרים בעליל אך נראה לי הבחירה של התכונות הללו נוחה לך דווקא משום שקל להפריך אותן. בכולנו יש רגשות קמאיים ורק טבעי שבשלב זה תיתני לאסטרטגיות שבהן הן מתבטאות פירוש שנוח לך, במיוחד כשהן אינן מתבטאות כלפייך. אבל באמת שאעצור כאן. אין אנשים מושלמים, כל אחד עובר את המסלול שלו ואין לי שום עניין לקלקל לאף אחד.

 

[מוטי ש]

יש גם מושגים אחרים,למשל חשבון פנימי

עשיית חשבון פנימי היא הרגל בלתי נמנע של האישיות המזוייפת. אדם שאינו מודע לכוחו ולטבעו,שכל כולו אוסף ומצבור של דיעות ורעיונות וחוויות שרובם הגדול בסך הכל נספגו בו באופן אקראי והוא מתוך הרגל נוסף היה חייב להצדיק אותם,חייב להשיג את "אנרגיית החיים" שהוא אינו מסוגל לתת לעצמו,כתוצאה מהפניית תשומת הלב של האחרים אליו.במילים אחרות ההרגל להביט החוצה מחייב שהאנרגיה תגיע "מבחוץ" כיוון שבפנים אין האדם רואה שום דבר.בפנים האדם מרגיש "מת". למה הדבר דומה,נניח והאדם הוא כוכב שביט,הרי שיש כוכבי שביט שעשויים ממצבור של הרבה סלעים קטנים ואם הכוכב אינו יכול להחזיק אותם בכוח האנרגיה שלו הוא נזקק להחזיק אותם בכוח האנרגיה של האחרים,אחרת הוא מתפרק ומתפזר לכל עבר.כך יש כוכבי שביט שנעים זה לצד זה(עם כל החיכוך הכרוך בכך)משום שכל קיומם תלוי בקרבתם לכוכבי שביט אחרים. מרגע שכל הסלעים הללו מותכים זה לזה בכוח מסוים והופכים לסלע אחד,כל עניין החשבון הפנימי והשיתופנות כבר לא רלוונטי יותר.כוכב שביט שכזה יכול לחמוק מהעדר ולהמשיך במסעו רב המיסתורין להפרות כוכבי אדמה נטולי חיים. שיתופנות יכולה גם להסביר את המיתוס של הזומבים,של המתים החיים,אם כי לאור זה,זה נראה די טרגי שמת אחד פוחד ממת אחר ורוצה ממנו "תשומת לב ויחס". כולנו עושים חשבון פנימי במידה זאת או אחרת,אפילו בפורום הזה,אפילו אתה(טוב,אולי לא דרוליק,אולי לא בארס,אינני יודע אז מה?כל מה שכדאי לעשות לנוכח "ההרגל" רב העוצמה הזה היא לשים לב אליו בשעת התרחשותו ולהיאבק עימו.לא להיאבק עימו באאמצעות הדחקה,באמצעות זה שאנו אומרים "שהאחרים מכורים אליו ואנו לא",אלא להיאבק עימו באמצעות ההבנה שזה נמצא בנו,שיש לכך סיבות רבות עוצמה וכי דרוש כאן מאבק שאולי יוכרע יום אחד באמצעים אחרים או שלא. בכל מקרה,חשבון פנימי הוא מקור לא אכזב של הסבל האנושי.פירושו,בין השאר,שישלנו "תדמית" ואנו נאבקים כל הזמן לחזק את התדמית הזאת ולוודא שהאחרים לא פוגעים בה,שהאחרים מתאימים את עצמם אליה. תדמית,דמיון,האישיות המזוייפת וכל מה שהיא מקרינה לעצמה או החוצה,זה שווה ערך בעיני. כאשר אדם חי בדמיונותיו,לא יכולה להגע אליו כל אנרגיה משום מקור אמיתי. אז מאיפה תגיע אליו אנרגיה,אם לא לכאורה מאנשים אחרים,מהסביבה כפי שהוא רואה אותה? אז אפשר לומר שמלכות האלוהים וחשבון פנימי או שיתופנות לא יכולים ללכת ביחד.במקום שבו נגמר האחד,מתחיל האחר.

 

[אינקה]

ואללה מוטי

כן, נשמע מוכר. תודה.

 

[אינקה]

נראה שבאמת עברת משהו

לפני זמן לא מועט בכלל הייית מגיע לכן זורק איזו תגובה או שתיים ביקורתית ונוקשות כהרגלך, ונמוג. שום עמוד שידרה, שום כלום. אבל מרגע שפתחת לך קומונה, צברת לך סנגה ומאזינים כאילו עברת שינוי טוטאלי. פתאום יש לך כאילו כוח ואומץ לעשות דברים שלא יכולת קודם. קוראים לזה הטרנספורמציה השיתופית זאת לא באמת טרנספורמציה כמו התנפחות, כשאדם ניזון ובונה את עצמו על אנרגיה קבוצתית שתומכת בדימוי העצמי ולכן מגדילה את מרחב הפעולה שלו. נכון שכמו הרבה דברים בחיים האנרגיה הזו יכולה לקחת אותך כברת דרך, אבל אתה משלם עליה מחיר וכך גם מי שיתפתה להקשיב לך או ללמוד ממך. כדאי שתבין כבר עכשיו: זאת אינה הארה ולא הבנה. לא השתנית יותר מילד שמביא את אחיו הגדולים מאחוריו. הילד נשאר בדיוק כפי שהיה, אבל האמונה שלו מניעה אותו לדמיין את עצמו מעבר למגבלות שלו. ובקשה קטנה... אל תודה לי ואל תברך אותי. באמת. יש גבול להתעללות בשפה בשירות הדימוי העצמי.

 

[מוטי ש]

קח לך לדוגמא אותי,,

אני הושפעתי מדרול בעבר ואפילו מבארס ואני באמת מאוד מעריך אותם בהווה ובכל מקרה רואה אותם ואת מעשיהם בעיניים אחרות משלך,אז מה זה אומר עלי? לאן אני הגעתי? מהיכן הצורך הזה,דהרמקס לקבוע,מה מוסרי ומה לא?מה מזיק ומה מועיל? אני אומר שצריכה להיות לך אמונה במציאות,שכל הדברים יתרחשו כפי שהם אמורים להתרחש ושכל אחד יגיע לאן שהוא אמור להגיע,לאן שהוא נמשך לשם,אני לא אומר את זה. אני אומר,שאל את עצמך,מאין הצורך הפנימי הזה צמח בך "להציל את העולם" משליחי הרשע והאיוולת?

 

[dharmax]

דוגמא מצויינת...תודה!

 

[אינקה]

מכיר את המצב

שאתה מלטף כלב ותוך כדי ליטוף כשהיד שלך על הראש שלו הוא מתחיל לנהום באיום מתוח ומתגבר כשהוא מביט ביד בזוית עיניו? אם תנסה להזיז את היד הוא ינשך, אבל גם אם תשאיר אותה במקום הנהמה ומתגברת לקראת הסוף הבלתי נמנע. בדרך כלל זו תופעה פתלוגית של כלבים שהוזנחו והיא מתפרצת דווקא כשנחמדים אליהם, אז הפחד מהנטישה הבלתי נמנעת מעביר אותם על דעתם. לכאלו אסור להתייחס בנחמדות בשום אופן ולא לחשוף את עצמך אליהם כי בסוף הבלתי נמנע הם ינשכו אותך. מה לעשות, לומדים מהנסיון.

 

[זכיר]

אתה לא מבין בכלבים

"ליטוף" ראש של כלב היא הפגנת דומיננטיות ולא כל כלב יכשכש בזנבו בהכנעה בתגובה לפעולה כזו. מציע לך להבא לנסות ללטף אותם (אם בא לך ללטף אותם) בצד ולאורך גופם. אתה יכול להמשיך ולהסיק בחופשיות לגבי שאר ההיקשים שלך.

 

[אינקה]

טעות בידך

הסבר הוא של פסיכולוגים לכלבים ובכל מקרה אתה רק מחזק את דברי.

 

[זכיר]

חזק חזק ונתחזק

פרק את תגובתך לשני חלקיה הצורניים. אישיות כלבית פתולוגית וגו, סבבה אגוזים. מצד שני, לשלוח יד לראש של כלב הינה פעולה תוקפנית המפגינה דומיננטיות. הרהר בזכרון הקולקטיבי של דודות צובטות לחיים.

 

[זכיר]

הגירסה המבוארת והמאוירת

כלב בריא לגמרי יכול להגיב בתוקפנות ליד שנשלחה לראשו.

 

[אינקה]

סבבה.

 

[drall]

לא פתוחה ולא סגורה

סתם מתה. אלא מה , גם יצור מת כשהוא משומר כראוי , מפרכס כאשר מזרימים אליו חשמל. זה מה שקרה לעין השלישית שלך , שהיא מתה אבל משומרת וזה סוג הרפלקס האופייני לעין השלישית.

 

[אינקה]

מתה זמנית, יש לקוות

הפוטנציאל להחיות אותה קיים, השאלה היא האם ימומש.

 

[שנטידווה]

תתעלמי

באופן רגיל העין השלישית סגורה אצל מרבית האנשים, לא מתה. יכול להיות אבל בהחלט לא בטוח, שחווית פתיחה חלקית וזמנית של העין השלישית, אבל כיוון שאת לא עוסקת באופן ישיר או עקיף איתה תוכלי פשוט להישאר עם הזיכרון הנעים והשלו של האור הסגול. איך בכל זאת תוכלי להבדיל בין דברינו השונים כאן בפורום ביחס לשאלה שהעלית? תשתמשי בשכלך הישר ובהגיונך הפשוט

המשך יום נעים לכולנו, שנטידווה