היי
אני מצטערת מראש על האורך, זה פשוט דברים שיושבים אצלי הרבה זמן וגם ככה יש לי נטייה להאריך... בקיץ של לפני שנה (יולי-אוגוסט 2000) היה לי משבר בזהות המינית. הייתי בקורס קיץ עם אנשים חדשים ואווירה ששונה מהאווירה שיש עם החברים שלי. הקורס היה בערך שבועיים, ובמהלכם הרגשתי שאני פתאום נמשכת מאוד לאחת מהבנות שהיו איתי בקבוצה. הייתי פשוט יושבת ובוהה בה שעות. בצורה מוזרה הנטייה החדשה שגיליתי בעצמי לא הפריעה לי בכלל, אולי בגלל שהאווירה כולה הייתה מאוד פתוחה, כי אף אחד לא הכיר אותי ולא ידע מה הנטייה המינית שלי. בכל אופן, ניסיתי להתחיל איתה כמה פעמים, בצורות די לא ברורות... היינו עושות את עצמנו כאילו אנחנו זוג, נוגעות אחת בשנייה בצחוק, אבל בשבילי זה היה טיפה יותר מזה. אפילו יזמתי איתה שיחה, ושאלתי אותה אם היא נמשכת לבנות. התשובה שלה לא הייתה ממש ברורה. בכל אופן, אני אשתדל לקצר... כשחזרתי הביתה לא הבנתי מה קרה לי. זה מאוד לא התאים לי, אף פעם לא נמשכתי קודם לבנות. אבל מצד שני, האמת שגם אף פעם לא ממש נמשכתי לבנים! אם אני חושבת על 2 מערכות היחסים המסכנות שהיו לי עם בנים, שהיו פשוט קטסטרופה, ועם שניהם עשיתי דברים שלא ממש רציתי כי חשבתי שפשוט ככה צריך. אפילו אל ממש נמשכתי אליהם, פשוט ממש ממש רציתי להיות במערכת יחסים כדי "לא להישאר מאחור". חזרה לקיץ 2000... עד אז לא ממש נמשכתי לבנות. וכשחזרתי מהמחנה ניסיתי להבין איך פתאום נהייתי כל כך פתוחה לזה. חברה שלי, שהיה ידוע לי שהיא נמשכת לבנות, פתאום משכה אותי מאוד. התחלתי לדבר עם חברים שלי על מה שאני מרגישה (רובם הומוסקסואלים גם ככה...), והם דיברו איתי - אבל תכל´ס הבנתי שאין ממש דרך לבדוק "מה" אני. זאת הייתה תקופה מאוד מבולבלת, כשכל פעם יצאתי לעצמי עם הכרזה אחרת - לסבית, דו מינית, הטרו... בסופו של דבר כבר לא יכולתי לשבור את הראש על הנושא הזה יותר, כי ככל שחשבתי על זה יותר הייתי מבולבלת יותר. לא הייתי לי שום התנסות מינית ממשית עם בחורה, ואני יכולה להגיד את אותו הדבר על בנים, למרות שהיה לי איתם אקטים פיזיים, אני לא הרגשתי מזה שום דבר. כמעט שנה וחצי, והפסקתי לחשוב על זה. חזרתי לפינטוזים הרגילים על בנים, ומאז ומתמיד (אני חושבת שכל הבנות ככה) שמתי לב לבנות שהן יפות במיוחד... אבל לא כל כך חרגתי מה"נורמה". אתמול באה לישון אצלי חברה מאוד טובה, שמעולם - גם כשהייתי בטוחה שאני נמשכת לבנות, לא חשבתי עליה בצורה כזאת. בזמן שישנו היו לי המון חלומות "כחולים" מה שנקרא... אני לא ממש זוכרת את כולם (זה גם טיפה מפחיד אותי לנסות להיזכר), אני יודעת שחלום אחד זה היה אני היא ועוד בחור שוכבים ביחד, ובחלום אחר זה היה אני ובחור אחר כשהחברה מסתכלת.... החלומות היו גם מאוד גרפיים, וכל פעם הייתי מתעוררת מהחלום ומקווה שלא עשיתי משהו בזמן החלום ש"יסגיר" לחברה שלי על מה חלמתי. עד כמה שזכור לי אני אף פעם לא חלמתי בצורה כל כך גרפית על סקס... ועכשיו אני מרגישה שוב מבולבלת. אני מנסה להזכיר לי את המסקנה שלי מה"פעם הקודמת" שאי אפשר לחלק אנשים לקטגוריות, ושאני פשוט אזרום עם מה שאני מרגישה, אבל אני לא יודעת אם החלומות באמת אומרים שאני נמשכת אליה או לא. אני כל כך שונאת להרגיש את הבילבול הזה... יש כאן כל מיני צדדים, וזה די מסובך בשבילי... מצד אחד אני חושבת על איך אני מקבלת בלי בעיות את החברים שלי, חלקם הומוסקסואלים, חלקן לסביות - וכשזה מגיע אליי אני כל כך מזדעזעת. אבל יש כאן עוד דבר, שאולי אני פשוט מבולבלת בצורה טבעית כי אני בת 17 וההורמונים שלי עובדים שעות נוספות??? אני בכלל לא יודעת למה אני כותבת כאן את כל זה, הרי לא יהיו לכם תשובות בשבילי. התשובות הן שאני צריכה לחכות ולראות מה קורה בעתיד. אני מתפתה למחוק את כל מה שכתבתי... אבל אני אלחץ שלח וזהו. תודה לכל מי שקרא עד לכאן....
אני מצטערת מראש על האורך, זה פשוט דברים שיושבים אצלי הרבה זמן וגם ככה יש לי נטייה להאריך... בקיץ של לפני שנה (יולי-אוגוסט 2000) היה לי משבר בזהות המינית. הייתי בקורס קיץ עם אנשים חדשים ואווירה ששונה מהאווירה שיש עם החברים שלי. הקורס היה בערך שבועיים, ובמהלכם הרגשתי שאני פתאום נמשכת מאוד לאחת מהבנות שהיו איתי בקבוצה. הייתי פשוט יושבת ובוהה בה שעות. בצורה מוזרה הנטייה החדשה שגיליתי בעצמי לא הפריעה לי בכלל, אולי בגלל שהאווירה כולה הייתה מאוד פתוחה, כי אף אחד לא הכיר אותי ולא ידע מה הנטייה המינית שלי. בכל אופן, ניסיתי להתחיל איתה כמה פעמים, בצורות די לא ברורות... היינו עושות את עצמנו כאילו אנחנו זוג, נוגעות אחת בשנייה בצחוק, אבל בשבילי זה היה טיפה יותר מזה. אפילו יזמתי איתה שיחה, ושאלתי אותה אם היא נמשכת לבנות. התשובה שלה לא הייתה ממש ברורה. בכל אופן, אני אשתדל לקצר... כשחזרתי הביתה לא הבנתי מה קרה לי. זה מאוד לא התאים לי, אף פעם לא נמשכתי קודם לבנות. אבל מצד שני, האמת שגם אף פעם לא ממש נמשכתי לבנים! אם אני חושבת על 2 מערכות היחסים המסכנות שהיו לי עם בנים, שהיו פשוט קטסטרופה, ועם שניהם עשיתי דברים שלא ממש רציתי כי חשבתי שפשוט ככה צריך. אפילו אל ממש נמשכתי אליהם, פשוט ממש ממש רציתי להיות במערכת יחסים כדי "לא להישאר מאחור". חזרה לקיץ 2000... עד אז לא ממש נמשכתי לבנות. וכשחזרתי מהמחנה ניסיתי להבין איך פתאום נהייתי כל כך פתוחה לזה. חברה שלי, שהיה ידוע לי שהיא נמשכת לבנות, פתאום משכה אותי מאוד. התחלתי לדבר עם חברים שלי על מה שאני מרגישה (רובם הומוסקסואלים גם ככה...), והם דיברו איתי - אבל תכל´ס הבנתי שאין ממש דרך לבדוק "מה" אני. זאת הייתה תקופה מאוד מבולבלת, כשכל פעם יצאתי לעצמי עם הכרזה אחרת - לסבית, דו מינית, הטרו... בסופו של דבר כבר לא יכולתי לשבור את הראש על הנושא הזה יותר, כי ככל שחשבתי על זה יותר הייתי מבולבלת יותר. לא הייתי לי שום התנסות מינית ממשית עם בחורה, ואני יכולה להגיד את אותו הדבר על בנים, למרות שהיה לי איתם אקטים פיזיים, אני לא הרגשתי מזה שום דבר. כמעט שנה וחצי, והפסקתי לחשוב על זה. חזרתי לפינטוזים הרגילים על בנים, ומאז ומתמיד (אני חושבת שכל הבנות ככה) שמתי לב לבנות שהן יפות במיוחד... אבל לא כל כך חרגתי מה"נורמה". אתמול באה לישון אצלי חברה מאוד טובה, שמעולם - גם כשהייתי בטוחה שאני נמשכת לבנות, לא חשבתי עליה בצורה כזאת. בזמן שישנו היו לי המון חלומות "כחולים" מה שנקרא... אני לא ממש זוכרת את כולם (זה גם טיפה מפחיד אותי לנסות להיזכר), אני יודעת שחלום אחד זה היה אני היא ועוד בחור שוכבים ביחד, ובחלום אחר זה היה אני ובחור אחר כשהחברה מסתכלת.... החלומות היו גם מאוד גרפיים, וכל פעם הייתי מתעוררת מהחלום ומקווה שלא עשיתי משהו בזמן החלום ש"יסגיר" לחברה שלי על מה חלמתי. עד כמה שזכור לי אני אף פעם לא חלמתי בצורה כל כך גרפית על סקס... ועכשיו אני מרגישה שוב מבולבלת. אני מנסה להזכיר לי את המסקנה שלי מה"פעם הקודמת" שאי אפשר לחלק אנשים לקטגוריות, ושאני פשוט אזרום עם מה שאני מרגישה, אבל אני לא יודעת אם החלומות באמת אומרים שאני נמשכת אליה או לא. אני כל כך שונאת להרגיש את הבילבול הזה... יש כאן כל מיני צדדים, וזה די מסובך בשבילי... מצד אחד אני חושבת על איך אני מקבלת בלי בעיות את החברים שלי, חלקם הומוסקסואלים, חלקן לסביות - וכשזה מגיע אליי אני כל כך מזדעזעת. אבל יש כאן עוד דבר, שאולי אני פשוט מבולבלת בצורה טבעית כי אני בת 17 וההורמונים שלי עובדים שעות נוספות??? אני בכלל לא יודעת למה אני כותבת כאן את כל זה, הרי לא יהיו לכם תשובות בשבילי. התשובות הן שאני צריכה לחכות ולראות מה קורה בעתיד. אני מתפתה למחוק את כל מה שכתבתי... אבל אני אלחץ שלח וזהו. תודה לכל מי שקרא עד לכאן....
