היי

[silver82]

היי

רק להגיד שלום אם אתה לא נרדם תספור כבשים אם גם זה לא עוזר אז צא מהמיטה ותרוץ איתם זה יעזור

 

[דנטל]

מחקרים מראים אחרת

יש בקישורי הפורום. הם אומרים שם שספירת כבשים בעצם גורמת להתרכז במשהו כשהפתרון לקשיי הרדמות הוא לא להתרכז בכלל. לגבי ריצה אומרים שזה מעלה את האדרנלין וזה הרי מעיר. ניסית פעם לספור כבשים? נדמה לי שפעם ניסיתי, אבל התייאשתי ממש מהר. מישהו פה ניסה לספור כבשים?

 

[silver82]

זה בצחוק

קצת צחוק לא הרג אף אחד

 

[דנטל]

קח לתשומת לבך

שיש אנשים שנכנסים לפורום הזה בשביל לנסות לעזור לעצמם כי הם סובלים מבעיה. הם קוראים את ה"צחוק" שלך.

 

[גבריאל וזה הכל]

היי דטי מה המצב?../images/Emo13.gif

אני לא חושבת שהוא התכוון לעשות משהו רע... רק להצחיק ולשעשע... שבת שלום

 

[silver82]

תודה

 

[דנטל]

ברור שהוא לא התכוון למשהו רע

אני חושבת שאולי כדאי להוסיף שורה אדומה בראש הפורום שזהו איננו פורום מומחה, רוב הפניות אלי במסרים הן בשאלה אם אנחנו מומחים. אגב, הייתי היום בלוויה, ועל אחד הקברים היה כתוב משפט שאהבתי: "חי בלב-נשארים איננו בין המתים"

 

[גבריאל וזה הכל]

נכון דטי...

באמת צריך לכתוב את זה.. לוויה? עצוב.. לפעמים מרגישים אחרת.. אבל זה נכון שהם איתנו...

 

[דנטל]

אז אני אשלח בקשה שישימו הודעה אדומה

לא כולם מסתכלים על ההודעות האלה, אבל זה קצת פותר, אז פחות מלחיץ. מוות הוא לא נורא עצוב בעיני. כלומר, חלק מהסיטואציות הן עצובות, אבל המוות עצמו הוא יותר מרגיז. לפחות זה של אבא שלי. לא הייתי עצובה, אלא כעסתי. למשל, זה מרגיז שיש אנשים רעים, אבל לא קורה להם כלום, ויש אנשים טובים והם מתים סתם ככה. זה מרגיז שזה לא פייר. כל מיני תחושות שהן יותר כעס מעצב.

 

[גבריאל וזה הכל]

דטי..

כל אחד מתמודד עם מוות בצורה שונה.. את כועסת.. אולי הכעס הוא מעצב? לא יודעת.. הכעס הזה האמת גם לי יש אותו מקווה שלא נצטרך לכעוס...

 

[silver82]

לא לכעוס

מצטער אני לא יכול לשפוט אתכן אבל לצ הכעס משחרר עוד פחד ועוד כעס על דברים אחרים ופחד מדברים אחרים אז לצערי לכעוס לא יעזור אלא לנסות עם כל הכאב קצת להתקדם ולחשוב מה הם היו מבקשים מאיתנו

 

[silver82]

נראה

נראה אם את מסוגלת להגיד לבן של מישהו שהוא רע בעיניך שזה צודק למות אפילו לבן של ערפאת בעיניך הוא רע בעיניו הוא אבא מצטער אבל המוות אף פעם לא צודק הוא תמיד כואב לכן לצערי צריך להמשיך לחיות עם חור בלב ולנסות למלא אותו באהבה לתת ולקבל שלכם בצער ובשמחה תמיד