היי

היי

היי תראו אני יודע שזה לא פורום פסיכולוגי אבל רציתי לשתף אתכם במשהו. אני סטודנט בן 22 לפסיכולוגיה (נשמע סבבה, אבל אני לא נהנה בכלל, מת כבר לסיים עם זה) בעיקרון אני לא אוהב לעבוד בכלום ממש בכלום אבל מידי פעם אני רואה את עצמי מתעסק בפרסום/הוראה/תיירות/משחק/דוגמנות/ביולוגיה/טיפול-פסיכולוגיה ועוד ועוד ועוד.... כל דבר שאני מדמיין שאני מתעסק איתו אני מבין שבסופו של דבר אחרי שאני אבין את הפואנטה וזה קורה מקסימום אחרי שנה אני ישתעמם בעבודה ואשנא את העבודה. בתכל'ס מצידי לא לעבוד בכלום ואני גם לא רוצה להיות עשיר/אמיד מספיק לי אוכל ודירה וחופש. הבעיה היא שדירה עולה כסף ולכן חייבים לעבוד
ממש לא נראה לי להקריב את כל החיים בשביל הכסף וזה מה שרוב האנשים עושים, כאילו בשביל מה אתם חיים? בשביל לקום בבוקר לעבודה? כי לא זה לא ממש נראה חיים...זה נראה לי שעבוד טוטאלי בשביל להרויח בסוף החודש כסף ואחכ' לבזבז אותו? עדיף לא להרויח להינות רוב היום מאשר להינות שעתיים בשבוע.... אני לא מבין אנשים...למה צריך את כל הקידמה הזו? למה לעבוד? אי אפשר פשוט קצת שקט...למה דירה עולה כ"כ הרבה? האם זה לא נחשב מצרך בסיסי כמו לחם ומיים? לא משעמם אותכם לחזור כל יום על אותה העבודה????????? ונק' למחשבה- למה את הבנות מקבלים בתור אופר/מטפלת, ובנים לא?!
 

orom

New member
היי וברוך הבא

אנחנו חיים בחברה המתנהלת לפי כללי הכלכלה ושם המשחק הוא כסף- שבעזרתו אנחנו קונים דירה, משלמים על אוכל ועל שאר תענוגות החיים. וכסף זה אחד מהסיבות שבגללו אנחנוע ובדים כדי לאפשר לעצמנו את התענוגות האלה. ועכשיו לדבר אחר- להבין את הפואנטה אחרי שנה במקום עבודה זו ראייה טיפה שטחית. ארגונים הם מורכבים וגמישים ומשתנים וכמו שהארגון משתנה כך גם העובדים שבו צריכים להשתנות ולהתאים את עצמם אם זה באמצעות מיזוגים ורכישות או באמצעות שינוי מבנה ארגוני או בבקבות שינויים פרסונליים. ולכן ברגע שתיכנס לארגון ותעשה עבודה שתהיה טוב הא אתה תזכה להערכת הסובבים אותך מנהלים ועובדים תהיה מעורב בחיי הארגון ולא תרגיש שהבנת את הפואנטה אחרי שנה אלא תרגיש שאתה גדל בתוך הארגון ולומד אותו ומפתח מומחיות. ותרגיש מסופק מההערכה שתזכה לה, מהאתגר. תנסה לראות את הדברים בצורה שונה אתה לא מקריב את החיים שלך בשביל כסף אלא אתה הולך לעבוד כדי שתוכל להתענג על דברים מחוץ לעולם העבודה וכדי שתוכל להתקדם מקצועית וללמוד דברים חדשים ולחוות חוויות חדשות בתוך עולם העבודה. ודרך אגב גם בנים מקבלים בתור מטפל ובתור מורה לעברית (בחו"ל)
 
וואלה?

קשה לי מאוד עם מה שכתבת אבל בגלל שאני יודע שזו האמת אני מנסה לקבל אותה. כיוון שבאמת לא נכון לבוא בגישה של הקרבת החיים (ובעצם העבודה זה רוב החיים) איך אפשר למצוא לאיזה מקצוע אני מתאים? באיזו עבודה אני אהנה? דדבר שני, אני מאוד רוצה להיות מורה לעברית בחו"ל (האמת חלום חיי...)אולי את יודעת מהן הדרישות קבלה? תודה
 

orom

New member
לדעת עברית

רשיון עבודה בחו"ל ולהגיע לשם - על חשבונך כמובן. בכל קהילה יהודית בחו"ל דרושים מורים לעברית ובעיקר בארה"ב
 

palulit2004

New member
צודק

וואלה אני חושבת על זה די הרבה. כל הקטע של לקרוע את התחת בשביל ללכת ולבזבז בקניון על דברים שאני לא ממש צריכה. החיים האלה שטחיים. דווקא הייתי מציעה לך לעבור לגור במזרח או משהו. אני יודעת כשאתייאש מהחיים המערביים המלחיצים האלה זה מה שאני אעשה.
 
למעלה