רוצים את ההמשך לפיק?
קבלו! רק בשבילכם במהדורה מוגבלת של שני פרקים באותו היום! חחח פרק שני- דאוטו וסאדאקה המשיכו לרוץ לכיוון העיר, מנסים להשיג אחד את השניה, שלפתע החליקו לבור גדול. "את בסדר?" שאל דאוטו. "לא, היד שלי כואבת!" יללה סאדאקה בכאב. "מי חפר את הבור הזה?!" צעק דאוטו. "תחשוף את עצמך, פחדן!" הוא וסאדאקה הביטו למעלה, שלפתע הבחינו בכמה דמויות שהביטו לעברם. "שיט, אני כ"כ מצטער," התנצל אחד מהם. "התכוננו לתפוס מישהו אחר, לא תכננו שאתם תיפלו לבור! הנה, אני אעזור לכם!" הוא הושיט לשניהם את ידו, עוזר לדאוטו לצאת מהבור, זה עוזר לסאדאקה, שעדיין החזיקה את ידה בכאב. היו אלה חמישה נערים בגילם, אחד קצת יותר קטן, שחייכו אליהם. "שלום, אני דיוויס ואלה חבריי, קארי, טי.קיי, יולי וקודי, ואתם?" שאל דיוויס. "אנחנו דאוטו וסאדאקה," אמר דאוטו. דיוויס מצא חן בעיניו, וגם טי.קיי, אבל דיוויס יותר. "למה בכלל חפרתם פה את הבור הזה?" התעניין דאוטו. "פשוט יש שני דיג'ימונים שמנסים להשתלט על העולם לכן רצינו לתפוס אותם, אבל אתם נפלתם במלכודת," אמר דיוויס בקול מתנצל. "דיג'ימונים, מה?.." אמר דאוטו. "שמעתי על איזה שער דיגיטלי שנפתח ואיזה סיפור שיש איזה-שהם יצורים בעלי כוחות מיוחדים כמו לפוקימונים ועל חבורה מתחלפת של ילדים שנבחרו לקבל אותם..." "אתם הולכים לעיר הקרובה?" שאל טי.קיי. "כן," אמר דאוטו. "יופי, הדיג'ימונים שלנו מחכים לנו שם, נוכל ללכת ביחד!" קרא קודי. "כן, למה לא?" אמר דאוטו. "אה, מהר, נראה לי שסאדאקה שברה את היד..!" סאדאקה הביטה לעבר דאוטו במבט של "הו, יופי, סופסוף שמת לב?!" וכולם הלכו בצעדים מהירים לכיוון העיר הקרובה.