לולה
אני מאמינה שהכאב על מות אביכם משותף גם לכן וגם לאימך אך החיים ממשיכים את כבר אישה ממש ואיני מאמינה שאת יושבת בבית ומתנזרת מקשרים אמך נותרה לבדה , את ואחותך ודאי עסוקות בענינכם ואביך הותיר אחריו חלל ריק שאמך מנסה למלא אתן גם עוד מעט קט תפרחו מהקן והיא? האם הייתן רוצות שתשאר בודדה? אני מאמינה שלא פרגנו לה ואם אינכן יכולות לפרגן לפחות הפסיקו להציק לה האמיני לי לולה אף אחד לא יתפוס את מקומו של אביך בליבה כל כך מהר