Avenged Sevenfold9
New member
היי.
אולי קצת מוקדם לבוא לכאן, בטח בהקשר של מערכת יחסים, ובכל זאת אני מצפה שיתייחסו ברצינות.
אני יודעת שאני צעירה אבל בכל הפורומים האחרים שקשורים ליחסים ומיניות לא כל כך מצאתי את עצמי, חוץ מהפורום הזה שהוא לא מקוטלג.
הכל התחיל כשאוננתי לראשונה בסביבות גיל 16 על סרטון פורנו בהמלצה של חברה. די מהר נהפכתי למאוננת כפייתית של ממש, וזמן לא רב אחר כך איבדתי את בתוליי בסטוץ. משם הכל והדרדר. מצאתי את עצמי בתקופת הוללות ארוכה ומבישה במיוחד שכללה כמעט את הכל ולקח לי ה מ ו ן זמן להתפכח ממנה.
אפשר להגיד שהפורנו דפק לי את המוח. כל מי שראה אי פעם סרטון בחייו כנראה מבין שאני לא צריכה להסביר. כל אחד יכול להבין שאם צורכים את הדבר ההרסני הזה בכמות מטורפת זה יכול להרוס אותך.
זה רק הגביר את ההוללות שלי, הפך אותי ליצרית באופן דוחה וגרם לי לעשות דברים שאני עד היום מתחרטת עליהם.
הדבר הכי גרוע הוא שהפורנו הכיר לי את האונס בצורה אחרת לגמרי. התחלתי לאונן על זה והתאהבתי בזה, עד היום זה החולשה הכי גדולה שלי וגם הכי מבישה שלי.
כל השאר לא חשוב- איכשהו יצאתי מזה והתפכחתי ומצאתי אהבה ועכשיו יש לי חבר. אבל העניין הזה תמיד מרחף באויר.
הפורנו עשה לי משהו, דפק אצלי משהו, ברמה שעד היום אסור לי להתקרב לזה ואני מרגישה אשמה אם מתגנבות לי מחשבות ״זדוניות״ לראש כשאני מאוננת.
מסתבר שגם האוננות, כלומר ההתייחדות שלי עם עצמי, מטשטשת לי מאוד את הגבולות בין אז לעכשיו ואני מבינה שבאמת אסור לי כלום מזה כי כבר היו לי כמה מעידות וכנראה שזו באמת חולשה שאסור לגעת בה, כמו אלכוהוליסט שרוצה לקחת צ׳ייסר.
אני אוהבת את חבר שלי, יש לי תשוקה אליו, הוא מחרמן אותי והסקס שלנו טוב. זה לא שרק הפורנו מככב לי כל היום בראש.
אבל העבר הזה ממשיך לרדוף אותי. הוא הפך את המיניות אצלי לנושא נורא אפור, דווקא בגלל שהוא שחור-לבן בשבילי. בשבילי, המיניות היא הרסנית ומדהימה כאחד.
והיא אמורה להיות רק מדהימה. אני בת 19, אני אמורה לחוות אותה במלוא הדרה ולא להתבייש בה. אבל יש לי במה להתבייש.
מצטערת על החפירה והרגשנות, אבל אני פשוט מרגישה שמכרתי את נשמתי לשטן. ילדה בת 16 שלא יודעת כלום על החיים ועל הסקס (כנראה שגם עכשיו לא), נכנסה הכי הארדקור לחטטים הכי מטונפים של הרשת. וזה דפק אותי.
תודה על ההקשבה
אולי קצת מוקדם לבוא לכאן, בטח בהקשר של מערכת יחסים, ובכל זאת אני מצפה שיתייחסו ברצינות.
אני יודעת שאני צעירה אבל בכל הפורומים האחרים שקשורים ליחסים ומיניות לא כל כך מצאתי את עצמי, חוץ מהפורום הזה שהוא לא מקוטלג.
הכל התחיל כשאוננתי לראשונה בסביבות גיל 16 על סרטון פורנו בהמלצה של חברה. די מהר נהפכתי למאוננת כפייתית של ממש, וזמן לא רב אחר כך איבדתי את בתוליי בסטוץ. משם הכל והדרדר. מצאתי את עצמי בתקופת הוללות ארוכה ומבישה במיוחד שכללה כמעט את הכל ולקח לי ה מ ו ן זמן להתפכח ממנה.
אפשר להגיד שהפורנו דפק לי את המוח. כל מי שראה אי פעם סרטון בחייו כנראה מבין שאני לא צריכה להסביר. כל אחד יכול להבין שאם צורכים את הדבר ההרסני הזה בכמות מטורפת זה יכול להרוס אותך.
זה רק הגביר את ההוללות שלי, הפך אותי ליצרית באופן דוחה וגרם לי לעשות דברים שאני עד היום מתחרטת עליהם.
הדבר הכי גרוע הוא שהפורנו הכיר לי את האונס בצורה אחרת לגמרי. התחלתי לאונן על זה והתאהבתי בזה, עד היום זה החולשה הכי גדולה שלי וגם הכי מבישה שלי.
כל השאר לא חשוב- איכשהו יצאתי מזה והתפכחתי ומצאתי אהבה ועכשיו יש לי חבר. אבל העניין הזה תמיד מרחף באויר.
הפורנו עשה לי משהו, דפק אצלי משהו, ברמה שעד היום אסור לי להתקרב לזה ואני מרגישה אשמה אם מתגנבות לי מחשבות ״זדוניות״ לראש כשאני מאוננת.
מסתבר שגם האוננות, כלומר ההתייחדות שלי עם עצמי, מטשטשת לי מאוד את הגבולות בין אז לעכשיו ואני מבינה שבאמת אסור לי כלום מזה כי כבר היו לי כמה מעידות וכנראה שזו באמת חולשה שאסור לגעת בה, כמו אלכוהוליסט שרוצה לקחת צ׳ייסר.
אני אוהבת את חבר שלי, יש לי תשוקה אליו, הוא מחרמן אותי והסקס שלנו טוב. זה לא שרק הפורנו מככב לי כל היום בראש.
אבל העבר הזה ממשיך לרדוף אותי. הוא הפך את המיניות אצלי לנושא נורא אפור, דווקא בגלל שהוא שחור-לבן בשבילי. בשבילי, המיניות היא הרסנית ומדהימה כאחד.
והיא אמורה להיות רק מדהימה. אני בת 19, אני אמורה לחוות אותה במלוא הדרה ולא להתבייש בה. אבל יש לי במה להתבייש.
מצטערת על החפירה והרגשנות, אבל אני פשוט מרגישה שמכרתי את נשמתי לשטן. ילדה בת 16 שלא יודעת כלום על החיים ועל הסקס (כנראה שגם עכשיו לא), נכנסה הכי הארדקור לחטטים הכי מטונפים של הרשת. וזה דפק אותי.
תודה על ההקשבה
.