היי.

היי.

אולי קצת מוקדם לבוא לכאן, בטח בהקשר של מערכת יחסים, ובכל זאת אני מצפה שיתייחסו ברצינות.
אני יודעת שאני צעירה אבל בכל הפורומים האחרים שקשורים ליחסים ומיניות לא כל כך מצאתי את עצמי, חוץ מהפורום הזה שהוא לא מקוטלג.
הכל התחיל כשאוננתי לראשונה בסביבות גיל 16 על סרטון פורנו בהמלצה של חברה. די מהר נהפכתי למאוננת כפייתית של ממש, וזמן לא רב אחר כך איבדתי את בתוליי בסטוץ. משם הכל והדרדר. מצאתי את עצמי בתקופת הוללות ארוכה ומבישה במיוחד שכללה כמעט את הכל ולקח לי ה מ ו ן זמן להתפכח ממנה.
אפשר להגיד שהפורנו דפק לי את המוח. כל מי שראה אי פעם סרטון בחייו כנראה מבין שאני לא צריכה להסביר. כל אחד יכול להבין שאם צורכים את הדבר ההרסני הזה בכמות מטורפת זה יכול להרוס אותך.
זה רק הגביר את ההוללות שלי, הפך אותי ליצרית באופן דוחה וגרם לי לעשות דברים שאני עד היום מתחרטת עליהם.
הדבר הכי גרוע הוא שהפורנו הכיר לי את האונס בצורה אחרת לגמרי. התחלתי לאונן על זה והתאהבתי בזה, עד היום זה החולשה הכי גדולה שלי וגם הכי מבישה שלי.
כל השאר לא חשוב- איכשהו יצאתי מזה והתפכחתי ומצאתי אהבה ועכשיו יש לי חבר. אבל העניין הזה תמיד מרחף באויר.
הפורנו עשה לי משהו, דפק אצלי משהו, ברמה שעד היום אסור לי להתקרב לזה ואני מרגישה אשמה אם מתגנבות לי מחשבות ״זדוניות״ לראש כשאני מאוננת.
מסתבר שגם האוננות, כלומר ההתייחדות שלי עם עצמי, מטשטשת לי מאוד את הגבולות בין אז לעכשיו ואני מבינה שבאמת אסור לי כלום מזה כי כבר היו לי כמה מעידות וכנראה שזו באמת חולשה שאסור לגעת בה, כמו אלכוהוליסט שרוצה לקחת צ׳ייסר.

אני אוהבת את חבר שלי, יש לי תשוקה אליו, הוא מחרמן אותי והסקס שלנו טוב. זה לא שרק הפורנו מככב לי כל היום בראש.
אבל העבר הזה ממשיך לרדוף אותי. הוא הפך את המיניות אצלי לנושא נורא אפור, דווקא בגלל שהוא שחור-לבן בשבילי. בשבילי, המיניות היא הרסנית ומדהימה כאחד.
והיא אמורה להיות רק מדהימה. אני בת 19, אני אמורה לחוות אותה במלוא הדרה ולא להתבייש בה. אבל יש לי במה להתבייש.
מצטערת על החפירה והרגשנות, אבל אני פשוט מרגישה שמכרתי את נשמתי לשטן. ילדה בת 16 שלא יודעת כלום על החיים ועל הסקס (כנראה שגם עכשיו לא), נכנסה הכי הארדקור לחטטים הכי מטונפים של הרשת. וזה דפק אותי.

תודה על ההקשבה
 

theVerve

New member
לא חושב שהבעיה מתחילה בפורנו

אנחנו כמובן לא מכירים את הסיפור המלא שלך, אבל לדעתי כשמשהו הופך להיות כזה כפייתי (לפי ההגדרה שלך), זאת תוצאה ולא סיבה.

חושב שתקופת ההוללות שלך והיצריות המוגברת קשורה כנראה יותר לחסך רגשי גדול שאיתו גדלת.
יכול להיות הרצון שלך להיות בצד המושפל, המוענש ולהיות במקום של ללא ערך קשור לערך העצמי ולמה לדעתך מגיע ולא מגיע לך.

אין שום בעיה לצפות בפורנו, אין אפילו בעיה לדמיין את עצמך בסצנות אונס, את ממש לא היחידה שנמצאת שם. זה מחרמן, משחרר ואיפשהו זה מובן כשחושבים על נושאי שליטה.
הדבר המרכזי הוא למה את לוקחת את זה כ"כ קשה. זה מפריע לך ויש כנראה סיבה. תנסי לחשוב יותר חזק על מה זה יושב... יכול להיות שתגיעי למסקנה שאת צריכה סיכונים וחוויות יוצאות דופן בשביל להרגיש "בחיים". גם פה את לא לבד...
 
מאז ומתמיד ידעתי

שאני חסרת בטחון ובעלת דימוי עצמי נמוך והיו לזה הרבה השלכות גם במהלך התקופה ההיא. העניין הוא שאני לוקחת את זה ברצינות משום שאני יודעת שאונס זה דבר לא מוסרי, להתחרמן מסצנת אונס במקום להרגיש אמפתיה לנאנסת זה ממש מביך אותי. הייתי רוצה להפטר מהפטיש הזה. חבר שלי גם חושב שזה לא בסדר. כשזה קינקי וסביר אז כן אבל שנינו חושבים שאצלי זה מוגזם, וכשאני מועדת הוא מתעצבן ומתאכזב ואני מבינה אותו. נוצר לופ כזה שאני כועסת על עצמי כשאני עושה את זה והוא כועס עליי ופשוט הבנתי שהסטיה הזו הרסנית לחיי תודה על ההקשבה
 
דבר ראשון, קחי נשימה עמוקה והרגעי

אחרי שפרקת הכל: קודם כל קבלי את העבר כמו שהוא - כי אי אפשר לשנות אותו. זה משנה באיזו פרספקטיבה בוחרים להסתכל על זה.
הגרסא שלך בזמן ההוא הייתה בטוחה שזה דבר שכדאי לעשות ולהתנסות, היום את חכמה יותר ולא תרצי להיכנס לאותן סיטואציות.
זה מה שאת צריכה לקחת לעצמך מכל זה.
&nbsp
יש לי כמה וכמה דברים שעולים בדעתי, אבל אני דווקא אקצר ואציע רעיון
בסופו של יום, הדרך הכי טובה להתמודד עם דברים, עם פחדים, עם קשיים ועם היסטוריה שרודפת אותך - היא להתמודד במובן הכי פשוט של הדבר. חשבת אולי ללכת לבתי ספר ולדבר עם בנות שם, מעין שיחה מאורגנת כזו, שבה תתני להן את הפרספקטיבה שלך ותדחפי בהן את המודעות למה ההשלכות של המעשים הללו, איזה תחושות וקשיים זה יגרום בעתיד וכו'?
שיתוף, הוצאה ועזרה לאחרים הן כולן דרכים נפלאות להתמודד עם הדברים הללו, אבל זה דורש כוח רצון ואומץ
 
רעיון מקסים

אבל אני לא חושבת שאני שם עדיין. אני נמצאת במקום שבו אני די מתביישת בעצמי, בסטיות שלי, אני לא שלמה עם עצמי ועם העבר שלי (על אף שאני אשמח לאמץ את הגישה שלך). אני נורא מבולבלת, לא יודעת אם מה שאני עושה הוא לגיטימי או לא. אני לא מספיק שלמה עם עצמי בשביל להדריך אחרים במשהו שעוד לא התגברתי על ההשלכות שלו...
 
קודם כל זו לא "סטיה"

כלומר יכול להיות שכן, אבל זה לא משהו "רע" או "לא ראוי".
זו הפרספקטיבה שאימצת לעצמך, זה לא אומר שהיא נכונה.
&nbsp
דבר שני - את לא צריכה להדריך אחרים, רק לחלוק את החויה והתובנות שלך. לא כל שיחה ושיתוף נגמרים ב"עשה ואל תעשה" ועשרת הדיברות של הנושא הספציפי.
&nbsp
אני אתהה - למה את מתביישת בעצמך?
אולי מתביישת במה שעשית בעבר - אבל זה נשמע די ברור שזו לא "את הנוכחית", כלומר אם את מתביישת ב"את ההיא" שעשתה דברים מבישים לדעת ה"את הנוכחית", אזי ה"את הנוכחית" בעצם חפה מבושה
בכל מקרה המעשה יכול להיות מביש, לך אין סיבה להתבביש בעצמך.
 
לא יודעת, כנראה

שזה כן נתפס אצלי כמשהו שלילי. כמו שכתבתי בתגובות הקודמות, אני מרגישה קצת מפלצת אם אני שומעת על אונס בחדשות וקצת נדלקת מזה. אני מודה שאני עדיין נמצאת בסוג של הלקאה עצמית, גם מערכת היחסים שלי ושל חבר שלי סובבת סביב זה כי בתחילת הקשר זה בא על חשבונו, והיו לי מעידות רבות שפגעו בו. אז אני הרבה מהזמן תמיד במירוץ אחרי הפיצוי הזה בשבילו, ואני תמיד קצת במבחן ובמלחמה מתמדת נגד ה"סטיות" שלי.. זה מקשה
 
אני יכולה להרגיע אותך

שאני מפנטזת ומאוננת על "אונס" מאז שאני זוכרת את עצמי- משהו כמו גן חובה- ואני גדלתי בתקופה שלא היה אינטרנט ופורנו היה משהו שהיה מאוד קשה להגיע אליו.
&nbsp
פנטזיית אונס מבטאת את הצורך להיות מינית ויצרית ולא להתנהג כמו שאישה "טובה" אמורה להיות (=לא מינית, לא מתעניינת במין). בעצם מה שקורה בפנטזיה הזו זה שמכריחים אותך להנות מסקס.
זו פנטזיה מאוד נפוצה גם אצל נשים וגם אצל גברים.
&nbsp
אני לא יודעת מה היו הבחירות שלך, האם את שופטת את עצמך לחומרה, והאם את באמת עשית דברים שסיכנו ופגעו בך.
אני כן חושבת שאם את נהנת מסקס עם חבר שלך- אז את בריאה והכל טוב.
לפנטז באוננות על אונס זה דווקא מקום נפלא להנות מהפנטזיות האלה! אין בזה שום דבר הרסני או רע. ההפך.
לדעתי גם כדאי לשתף את החבר בפנטזיות שלך ואולי להנות יחד ממשחקי תפקידים. אם הוא יבין מה עומד מאחורי הפנטזיה- את כביכול ילדה תמימה וחסודה שאונסים אותה להנות מסקס- ואם תחליטו מראש על סימני/מילות עצירה למקרה שאחד הצדדים רוצה להפסיק- תוכלו להנות יחד.
&nbsp
כולנו עשינו שטויות במהלך החיים (אני לא רוצה אפילו להתחיל ברשימה הארוכה שלי..) אבל הקטע זה ללמוד מזה ולהבין מה טוב לנו בהווה ובעתיד. באהבה לעצמך, בקבלה של המיניות שלך, ובלי שחור-לבן. העולם אפור.
 
גברת קפיץ היקרה !

את לא תכתבי פה (ואני מצטט) :
"כולנו עשינו שטויות במהלך החיים (אני לא רוצה אפילו להתחיל ברשימה הארוכה שלי..)"
תתחילי למנות.
 
יש בלי סוף

והם לא סיפורים "טובים".
כשאני אומרת "עשיתי שטויות" אני מתכוונת למצבים מסוכנים, נצלניים ולא כיפיים שהכנסתי את עצמי אליהם. לא משהו שמתאים לפורום סקס..
 
היי

העניין הוא שלאחרונה התחלתי להתעסק מאוד בשאלה האם לפנטז על אונס זה בכלל לגיטימי. אני קצת מרגישה שזה הופך אותי למפלצת. אני לא חושבת שיש דבר רע ביחסי שליטה וכל מה שביניהם, אבל אני כן קצת נבהלת מעצמי גשאני מבינה שאני נהנת ממצבים ברוטליים. זה גורם לי לפקפק באמות המוסר שלי, שאת האמת.. אני קצת מאשימה את הפורנו בהריסתן. אני וחבר שלי היינו במקום שאמרת, קצת ניסינו וזה די נחמד. העניין הוא שהוא בכל זאת לא מקבל את הסטיה שלי, הוא חושב שזה די טאבו וחולני (האמת שגם אני, אבל רק בגלל שזה עבר את גבול הטעם הטוב). בקיצור.... שורה תחתונה- אצלי זה יצא הפרופורציות. ובגלל זה אני חוששת שלי אסור להתקרב לשם בכלל. וזו סטיה שקיימת ואי אפשר להתכחש לה לכן הדבר הזה יוצר בתוכי הרבה תסכול תודה רבה לך
 
את מפספסת

את כל מה שכתבתי לך על פנטזיית אונס.
היא מאוד מאוד נפוצה ומאוד לגיטימית.
היא מבטאת את הצורך שלנו להנות ממין כאילו בגלל ש"מכריחים" אותנו ולא בגלל שאנחנו אוהבות מין חס וחלילה. זו פנטזייה שמגיעה מהמוסר הכפול בחברה שאנחנו גדלות בה, שהמסר שמועבר לנו הוא שאישה טובה לא אוהבת סקס. אישה שאוהבת סקס היא זולה וערכה נמוך. חבר שלך ואת צריכים להבין שאת לא באמת מפנטזת על אונס.
ככל שתנסי לחסום את הפנטזייה הזו ולהתעלם ממנה ככה היא תגדל יותר. זה הטבע של דברים שמנסים להדחיק.
&nbsp
אם תביני מאיפה זה בה ותקבלי את זה באהבה- זה יקבל את המקום הלגיטימי שלו ולא ירגיש לך כמו מפלצת שמנסה להשתלט עליך.
&nbsp
מכירה את השיר הזה: https://www.youtube.com/watch?v=lRqoIHZpWUU ?
ככל שתביני שאת הרבה דברים באישיות שלך ולא רק משהו אחד- ככה תרגישי יותר טוב עם עצמך והרבה פחות מתוסכלת.
&nbsp
ועוד דבר אחרון, לפני הרבה שנים הותקפתי מינית. זה היה נוראי, מפחיד וגרם לי לתקופה ארוכה של התקפות חרדה. בנוסף לכך, התקשתי מאוד לאונן אחרי החוויה ההיא, כי כפי שאמרתי לך קודם, אני מפנטזת על אונס. לא הבנתי איך אחרי חוויה ככ נוראית אני עוד מפנטזת על אונס. לקח לי זמן להבין שאין הרבה קשר בין אונס אמיתי לפנטזיית אונס.
זה שאני נהנת מפנטזיות כאלה ומין כוחני לא אומר שאני רוצה להאנס.
&nbsp
אם כל זה לא הרגיע אותך- מוזמנת לדבר איתי בפרטי.
 

DogsPCI

New member
היי מיצי קפיצי המדהימה, לראשונה קראתי את

כל השרשור, ומאוד הצטערתי לקרוא על החוויה שעברת...
ואני שמח לקרוא שהצלחת להתאושש ממנה.

מאחל לך כל-טוב מעתה והלאה
.
בוקר-טוב.

** סליחה על הפרח המכוער, זה לא אני... זה תפוז :).
 

turangaleela1

New member
את יותר מדי

מכה את עצמך.
את בסדר גמור, באמת שאת בסדר.
גם חיי הוללות, סקס, אהבה לסקס ועשיית הרבה סקס זה ממש בסדר. אוננות זה אחלה ואין לך מה להרגיש אשמה או לא בסדר על כך שאת אישה מינית!
להיפך!! תחגגי את זה.

בנוגע לפורנו אני דווקא נוטה להסכים, אני גם הרגשתי בשלב מסוים של חיי שזה מזיק לי, לא נעים לי ולא טוב.
אז נגמלתי. לאט לאט, קראתי הרבה מאמרים על זה, דיברתי על זה בכל מני אפשרויות שהזדמנו לי. ובעיקר סלחתי לעצמי במעידות.
אם חשוב לך עניין הפורנו את יכולה להפסיק לראות, כמובן לא חייבת.

ובמקביל- אין לזה קשר לכך שמותר לך לאונן הרבה, לעשות הרבה סקס ולהנות מזה. עם או בלי פורנו
 
ומה אם האוננות שלי

קצת פוגעת ביחסים בנינו? אני נורא אוהבת לאונן, בשבילי זה משהו מיוחד ואני מאוד נהנת מזה. אבל לפעמים בגלל שאוננתי אני הרבה פחות חרמנית כשאני עם חבר שלי ואני חושבת שהוא פיתח מכין אנטי לזה, כי כל פעם שאני מאוננת זה קצת בא על חשבונו...
 
למעלה