the silence girl1
New member
היי
מוזר לכתוב פה.. שנים שלא כותבת, בטח שלא בכינוי הזה (שכבר ממזמן העפתי אותו מהחיים שלי...הוא לא חלק ממני אבל אולי כחלק מהשינוי
שלי, צריך לכתוב גם בו כדי להזכיר שהוא כבר לא קיים יותר..)
כבר לא סיילנס גירל, הרבה יותר מפויסת עם עצמי, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר מודעת, הרבה יותר בטוב.
אין לי מושג מה אני רוצה לכתוב פה בעצם, אולי סתם להראות סימן חיים שעדיין זוכרת את הפורום הזה,
למרות שאני רחוקה ממנו(פיזית ונפשית).
מוזר לי לראות שבנות שהכרתי פה בפורום בעבר, קצת נעלמו
(ולאותן בנות, אם אתן קוראות את זה, חיבוק ענק
)
מוזר לכתוב פה.. שנים שלא כותבת, בטח שלא בכינוי הזה (שכבר ממזמן העפתי אותו מהחיים שלי...הוא לא חלק ממני אבל אולי כחלק מהשינוי
שלי, צריך לכתוב גם בו כדי להזכיר שהוא כבר לא קיים יותר..)
כבר לא סיילנס גירל, הרבה יותר מפויסת עם עצמי, הרבה יותר חזקה, הרבה יותר מודעת, הרבה יותר בטוב.
אין לי מושג מה אני רוצה לכתוב פה בעצם, אולי סתם להראות סימן חיים שעדיין זוכרת את הפורום הזה,
למרות שאני רחוקה ממנו(פיזית ונפשית).
מוזר לי לראות שבנות שהכרתי פה בפורום בעבר, קצת נעלמו
(ולאותן בנות, אם אתן קוראות את זה, חיבוק ענק
(מקווה לפחות) הרבה יותר בטוב(רצונות ושאיפות, ובעיקר חשק לעשות מלא דברים) אני גאה בעצמי שהעזתי לקום ולבוא ולהגיד לפני שנתיים וקצת, שלא הכל בסדר איתי, שאני צריכה עזרה (במשך המון זמן הכחשתי את הצורך הזה בעזרה. בטיפול, הייתי במבוי סתום בלי עבודה, בלי רשיון חוסר ביטחון עצמי וכו׳.. והיום: עם רשיון, עם יכולת לחפשעבודה שתתאים לי, גם הצלחתי אפילו לגור לבד משהו שלא תארתי לעצמי בחיים שיקרה, אבל זה קרה! ובכלל, אני מקווה להמשיךולהגשים את השאיפות שלי(לימודים, עבודה עצמאית, לגור במקום משלי וכו׳..)
