היי
מה שלומכם ? צהרים טובים.
אני סטודנטית בת 26 , לקראת שנה שלישית -תואר ראשון במנהל עסקים , ללא עבודה כרגע ומרגישה שאני דורכת במקום!
מאז הפיטורים שלי לפני 3 חודשים עולות לי מחשבות ואני מדברת על מחשבות יום יומיות שאולי בחרתי במקצוע שלאו דווקא מעניין אותי
אלא שאולי בחרתי מתוך בחירה בנוח , בטוב , הייתי בתחום ההדרכה ופיקוד בצבא , תמיד העובדת שמתקדמת בקלות לתפקידים כמו אחראית משמרת וכו', ושהרעש מסביבי פתאום הפסיק פתאום התמקדתי והבנתי שאולי דברים שעשיתי בעבר השפיעו על המחשבות שלי ובדיעבד אני חושבת עכשיו שכמו שרשמתי בחרתי בנוח ולא אתגרתי את עצמי. בשלושה חודשים הללו פתאום קיים בי פחד מתמשך שאיני יכולה להשתחרר ממנו שאולי לא אוכל להיות מנהלת וזה לא באופי שלי כמו שחשבתי , מצד שני אני חושבת שהמחשבות האלה באות מחוסר ביטחון עקב חוסר ידיעה מה הולך להיות בעתיד שלי . יש לציין שבכל הרקע המתמטי , חשבונאות שאני לומדת זה לא אני לגמרי ואף פעם לא הלך לי בזה, מאוד מעניין אותי התאורטי וההומני יותר .
אני נקרעת בין המחשבה על להפסיק את הלימודים ובין לא להפסיק את הלימודים כי נשארה עוד שנה וחבל על הזמן היקר שבוזבז.
בכלל עניין הגיל והזמן מאוד מאוד מלחיץ אותי , כשעולה לי מחשבה לעזוב פתאום עולה מחשבה על זה שאני לא צעירה והזמן לא עוצר והמחשבה הזאת מבטלת את הרצון לעזוב ולהתחיל משהו חדש ועוד בגיל 26 בתור אחת ללא עבודה ,עדיין גרה עם ההורים וללא שאיפה/תשוקה או דרייב .
אובדת עצות .
מה שלומכם ? צהרים טובים.
אני סטודנטית בת 26 , לקראת שנה שלישית -תואר ראשון במנהל עסקים , ללא עבודה כרגע ומרגישה שאני דורכת במקום!
מאז הפיטורים שלי לפני 3 חודשים עולות לי מחשבות ואני מדברת על מחשבות יום יומיות שאולי בחרתי במקצוע שלאו דווקא מעניין אותי
אלא שאולי בחרתי מתוך בחירה בנוח , בטוב , הייתי בתחום ההדרכה ופיקוד בצבא , תמיד העובדת שמתקדמת בקלות לתפקידים כמו אחראית משמרת וכו', ושהרעש מסביבי פתאום הפסיק פתאום התמקדתי והבנתי שאולי דברים שעשיתי בעבר השפיעו על המחשבות שלי ובדיעבד אני חושבת עכשיו שכמו שרשמתי בחרתי בנוח ולא אתגרתי את עצמי. בשלושה חודשים הללו פתאום קיים בי פחד מתמשך שאיני יכולה להשתחרר ממנו שאולי לא אוכל להיות מנהלת וזה לא באופי שלי כמו שחשבתי , מצד שני אני חושבת שהמחשבות האלה באות מחוסר ביטחון עקב חוסר ידיעה מה הולך להיות בעתיד שלי . יש לציין שבכל הרקע המתמטי , חשבונאות שאני לומדת זה לא אני לגמרי ואף פעם לא הלך לי בזה, מאוד מעניין אותי התאורטי וההומני יותר .
אני נקרעת בין המחשבה על להפסיק את הלימודים ובין לא להפסיק את הלימודים כי נשארה עוד שנה וחבל על הזמן היקר שבוזבז.
בכלל עניין הגיל והזמן מאוד מאוד מלחיץ אותי , כשעולה לי מחשבה לעזוב פתאום עולה מחשבה על זה שאני לא צעירה והזמן לא עוצר והמחשבה הזאת מבטלת את הרצון לעזוב ולהתחיל משהו חדש ועוד בגיל 26 בתור אחת ללא עבודה ,עדיין גרה עם ההורים וללא שאיפה/תשוקה או דרייב .
אובדת עצות .