היי

[kagome10]

ואם לא יהיה לו את כל זה?

רגשות ומחשבות יש לו גם עכשיו. מבטיחה לך.

לכל האוטיסטים יש רגשות. השאלה היא איך להביע אותם בצורה מובנת לסביבה.

אני רק א"א, ואני עכשיו בצבא, ואפילו ביחידה מגניבה במיוחד. אבל אני לא אשאל את אמא שלי למה הי אעייפה, ואם הי אתתחיל לספר לי סיפורים על מה שעבר עליה בעבודה אני אשתעמם. אולי אקשיב זמן מה כי אני יודעת שזה חשוב לה, ואולי אתחמק במידה זו או אחרת של אלגנטיות.

אין לי פייסבוק, יש לי חבר, ויש לי חברה וידיד.

ודווקא לא הייתי ממליצה לו ללכת לצבא. אפילו ההפך, הייתי ממליצה לו לא ללכת לצבא.

 

[nirity1]

לנשום עמוק

צרי קשר עם המרכז למשפחה של אלוט 03-6703077
הם יוכלו ליעץ לך
את חושבת רחוק מדי וצריכה להתמקד עם העכשיו ולא עם העתיד. ישנם אוטיסטים שבהחלט עשו בגרות , התגייסו לצבא ועשו תואר. אבל את לא צריכה לחשוב על זה עכשיו
כרגע תתמקדי על מסגרת לשנה הבאה.
יש גן תקשורת שהוא מסגרת לילדים אוטיסטים ברמות תפקוד שונות. יש שם עבודה אינטנסיבית עם קלינאית , מרפאה בעיסוק . העבודה עם קלינאית בגן לא באה על חשבון עבודה עם קליאית אחר הצהרים. בגן תקשורת יש 8 ילדים.
ילדים בתפקוד גבוה לפעמים ישובצו גם בגן שפתי שזה גן שמתמקד בעבודה על קשיי שפה בעיקר. שם יש 12 ילדים בגן
יש לך גם אופציה להמשיך בגן רגיל ולקבל סייעת.
את צריכה להזדרז ולדבר עם מחלקת החינוך אצלכם כי היו כבר ועדות השמה ושילוב. ואת צריכה לבקש ועדת השמה חריגה.
בכל אופן אני מאוד ממליצה שתתקשרי למרכז למשפחה של אלוט. שיעשו לך סדר בבאלגן

 

[ים כחול שלי4]

תודה מותק.אני אתקשר

 

[מיק67]

ברוכה הבאה אל עולם אחר

קודם כל בהחלט צריך לבכות אבל אחר כך אפשר להתחיל לחייך ולדעת שנבחרת להיות אחד האנשים שצריכים להפסיק לקבל דברים כמובן מאליו ולהתחיל לחשוב באופן עצמאי.
כל אחד מאיתנו קיבל ילד שמאתגר את כל הכללים והסיבה היא שחייבים לאתגר את הכללים אחרת אין התקדמות.
בעולם שלנו יש המון התקדמות חיצונית, טכנולוגית ומעט מאוד התקדמות פנימית אנושית. הפער הוא הרסני. זה כמו לתת תת מקלע לילד ולצפות שינהג בשיקול דעת.
הילדים שלנו באו לאתגר את האנושיות ולקדם אותה למקום בוגר ואחראי יותר.
לקרוא, לכתוב ולהתגייס לצבא אלה מטרות מסוג אחד. קלות יחסית להשגה. אם הבן שלך אובחן רק עכשיו אז הוא כנראה מה שאנחנו קוראים "תפקוד גבוה" ולא יהיה לו קשה מדי לקרוא ולכתוב. אבל יהיו עוד מטרות נורמטיביות שאין שום צורך שהוא יתאמץ כדי להשיגן פשוט מכיוון שהן מפספסות את היעוד שלו. תרשי לעצמך לשים סימן שאלה על כל אותן מטרות ולא להתייחס אליהן כאל פרות קדושות.
אני מציעה לא לרוץ לאף טיפול כולל גן תקשורת לפני שתעצרי רגע ותתחילי לברר עם עצמך דברים.
התפקיד שלנו כהורים הוא עצום - אנחנו צריכים להיות הראשונים לעבור את השינוי האנושי העמוק כדי שנדגים לסביבתנו שזה אפשרי. כדי שנאפשר לילד שלנו למלא את יעודו בשלווה.
הבת שלי סיימה השנה כיתה ו' רגילה עם סייעת. היה קשה אבל היו תוצאות. בסוף כיתה ו' היא השאירה קבוצת ילדות שעברו שינוי אנושי פנימי, סייעת שעברה שינוי ומן הסתם תמשיך איתו לילדה הבאה שתלווה וכמה אנשי צוות שמוכנים לשים סימן שאלה על "אקסיומות" אנושיות וחברתיות.
התפקיד של הבת שלי בעולם הזה קשה. הכי קל זה ללכת עם הזרם ולהיות כמו כולם, אבל לחזקים ולמפותחים יש תפקיד אחר והוא לייצר שינוי.
זה המסר שאני מעבירה לבת שלי וזו האחריות שאני לוקחת על עצמי בתור אמא שלה.
אין טיפולים מלבד מפגש עם אנשים שיכולים לעורר בה בטחון והשראה בדרכה
אין השוואות לילדים אחרים כי אין מה להשוות את העבודה שלה לשלהם
יש עמידה שקטה ובטוחה ונחרצת מול המערכת והעולם
טרמינולוגיית ה"לקות" וה "בעיות" לא מתקבלת
לא מפחדים מקושי

אני מאחלת לך ולבנך מסע משותף מעורר ומשנה ושתיזכו לחוש את האושר האמיתי של להיות מי שאתה ולמלא את יעודך.

 

[dina199]

הבן שלי היה בצבא אחרי שלמד

בתיכון לחינוך מיוחד והיום לומד באוניברסיטה . כתבתי את זה רק כדי להרגיע אותך , כי אין שום צורך עכשיו לחשוב כל העתיד הרחוק.
אז מי שנמצא בספקטרום האוטיסטי לא הופך להיות רגיל , אבל אחרי שיש אבחנה נכונה וטיפול מתאים הוא לומד את הדברים שנדרשים לתפקד בחיים
תמיד אחרי קבלת האבחנה קודם כל חושבים על הצבא (בארץ זה כנראה טבוע בנו, במיוחד לאור קמפיינים של 'השתמטות'

).
זה לוקח זמן ,אבל צריך לחשוב אך ורק על הווה , אפילו לא על מה שיה בעוד שנתיים.

 

[ים כחול שלי4]

וואו כל הכבוד!

באמת עודדת אותי.
אני מאחלת בהצלחה לבן שלך והוא יצליח.
נשיקות.

 

[dina199]

תודה. לכן אני חוזרת

לא לחשוב על העתיד הרחוק.
האיבחון שלי הבן של היה בגיל 14 (לפני 10 שנים) ועוד לפני נאיבחון (בגיל 12) אמרו לי שלא כולם עושים בגרות ולא כולם עושים צבא. וזה היה נכון באוה נקודת זמן. בסוף הוא עשה את שניהם

, וזה בזכות האיבחון

 

[dina199]

ברוכה הבאה.

כן, כל ההורים כאו הם הורים לילדים אוטיסטים , וחלקם אוטיסטים בעצמם

.
כפי שאת רואה הבעיה היא רק מהסטיגמה של מילה 'אוטיזם'.
אוטיזם זה בעיקרון קשיי תקשורת בין אישית . לכן אם האבחנה שלכם אוטיזם , אז הבן שלך נמצא על הספקטרום האוטסטי.
אין לי מושג מה אומר דרגה 1 . לבן שלי יש אספרגר, וגם זה שייך לספקטרום האוטיסטי.
מה שבטוח שמייד אחרי קבלת האבחנה (ואפילו יום , או כמה ימים, או כמה שבועות א"כ) אפשר להתפרק ולבכות ואין צורך להחליט שום דבר. לא מחליטים כשכל כך לחוצים..
ואל תחשבי בינתיים על כיתה א'. הילד רק בן 4.
גם על תפחדי ממונח 'חינוך מיוחד' . מה שקובעי זה לא חינוך רגיל או מיוחד, אלא מקום שהכי מתאים לילד. ואם בהווה הוא מקבל טיפול מתאים במסגרת חינוכית מתאימה, זה מה שהכי חשוב לעתיד שלו.

 

[ים כחול שלי4]

אם האנשים החכמים והרגישים שכותבים כאן

הם אוטיסטים אז אני רגועה.

 

[dina199]

אמא של דפנה, ארנה,

גור , רונן שפירא ,
ואני מניחה שיש עוד שלא הזכרתי

 

[brum]

ברוכה הבאה

למרות שמה שהכי בא עכשיו לעשות זה להכנס מתחת לשמיכה ולבכות, הזמן קצר מדי.
אם העירייה מסרבת לתת לך גן תקשורת לשנה הבאה, מכל תרוץ שהוא, פני לדרג הבא שהוא סניף תל אביב של משרד החינוך.

כאמא שאין לה הרבה זמן פנוי וגמישות בעבודה, אני ממליצה לך מאוד על גן תקשורת, בו תהיה עבודה צמודה ואישית על מנת להתגבר על הקשיים והזדמנות נפלאה להפגש עם הורים (וילדהם) שנמצאים באותה סיטואציה, שיכולה להוליד תמיכה ממי שבאמת יודע מה את עוברת.
זה יתן לך יותר זמן אחה"צ להיות פשוט אמא שלו - לא פחות חשוב לדעתי.
עכשיו זה גם הזמן להגיש בקשה לביטוח לאומי, דבר שיעזור, לאין ערוך בכל העניינים הכספיים הקשורים בטיפולים, שמי כמוך יודע איזו הוצאה זו.

לגבי הגדרת דרגה 1 - אני גם מסכימה עם מה שכתבו לך שזה אומר תפקוד גבוה, שגם אומר שעם טיפול יש סיכוי גבוה לכך שהאוטיזם יורגש פחות ופחות לכשיתבגר.
וכן, יש לו סיכוי להיות בכיתה א' "רגילה" ואם לא א', אז בכל שנה אחרת, זה מאוד תלוי ביכולות שלו שכרגע גם המאבחן הכי טוב בעולם לא יוכל לתת לך תשובה על זה.
לי יש 2 בנים שאובחנו רק לפני כשנה וחצי, ואחד מהם מסיים השנה כיתת תקשורת והבי"ס משלב אותו אוטומטית בהצגות בין ילדי השכבה שלו, וילדים מכיתתו לומדים שיעורים מסוימים עם כיתות "רגילות", לדעתי זה ממש אידאלי בשבילו ואני ממש מרוצה ומקווה שימשיך בכיתות תקשורת עוד כמה שנים ואם לא יכנס בכלל לכיתה רגילה ממש לא אתאכזב.

 

[ים כחול שלי4]

ואיך הבן שלך?

הוא מתנהג רגיל?
יש לו חברים?
איך הוא מדבר איתך?


היום אני נשארת בבית
לא הולכת לעבודה
מותשת מבכי של 3 ימים.
אני אמשיך לקרוא על הנושא.
ללמוד.
לחפש תיקוות.
ואני יודעת שזה לא קשור אבל אני החלטתי.
אני לא אשאיר את הבן שלי לבד בלי אח.
במיוחד לא כשהוא חלש יותר מילדים רגילים.
אני אחשוב על העתיד ועל ילד נוסף שזה קצת בעיה כי אני גרושה!
חחח
הצחקתי את עצמי עכשיו.
זה טוב לצחוק.

 

[schlomitsmile]

זה מעולה לצחוק

קבלי נא חיבוק ושני שירים:

אחד בשביל לצחוק

http://www.youtube.com/watch?v=N8bDOjhJpyU

ואחד מהלב
http://www.youtube.com/watch?v=5WEg...CwVVULXe-Q9agCJaJfkQFInMlcAbY&lf=list_related

 

[dina199]

קודם כל תנוחי.

לא חייבת לקרוא. עודף מידע (במיוחד בהתחלה) מאוד מבלבל.
תחליטי על מסגרת חינוכית (תל השומר נשמע טוב בהחלט) כי לא השאירו לך זמן להתלבטויות
ואל תטרידי את עצמך בדברים אחרים.