היי
- פותח הנושא שיז2
- פורסם בתאריך
אם...
אם רק היה ניתן....
לכבות את המוח
לסגור את העיניים
לאטום את האוזניים
לעצור את...
המחשבות,
השאלות,
התהיות,
לוותר על הלימודים
לעצור את העבודה
להעלים את החברים
אם לא היה צריך
לקנות
לבשל
לאכול
לכבס
אז אולי, ורק אולי,
היה אפשר קצת לנוח.
אבל אי אפשר,
מרוץ החיים לא יעצור
הכל כבר סרט נע, ....
ועד אז,
המון תודה על החיזוקים שלכן
אם רק היה ניתן....
לכבות את המוח
לסגור את העיניים
לאטום את האוזניים
לעצור את...
המחשבות,
השאלות,
התהיות,
לוותר על הלימודים
לעצור את העבודה
להעלים את החברים
אם לא היה צריך
לקנות
לבשל
לאכול
לכבס
אז אולי, ורק אולי,
היה אפשר קצת לנוח.
אבל אי אפשר,
מרוץ החיים לא יעצור
הכל כבר סרט נע, ....
ועד אז,
המון תודה על החיזוקים שלכן
זה נכון
שאי אפשר לכבות את הכל ולהעלם.. אבל כן אפשר לעשות עצירות קטנות. לקחת יום חופש. ולגמרי לנוח מהכל. להחליט שביום הזה את לא מכבסת ומבשלת ובלימודים .. אלא באמת מרפה מהכל... ועוצרת ונחה.
מרוץ החיים באמת לא עוצר. גם שמשהו בנו כבוי. גם שאנשים מתים לנו. הזמן ממשיך ועוד ימשיך כי ככה בנויים החיים האלה.
על מה המחשבות והתהיות? בואי תשתפי אותנו מה מציק כל כך ומה לא נותן לך שקט...
קחי לך מקום... מגיע לך ..
שאי אפשר לכבות את הכל ולהעלם.. אבל כן אפשר לעשות עצירות קטנות. לקחת יום חופש. ולגמרי לנוח מהכל. להחליט שביום הזה את לא מכבסת ומבשלת ובלימודים .. אלא באמת מרפה מהכל... ועוצרת ונחה.
מרוץ החיים באמת לא עוצר. גם שמשהו בנו כבוי. גם שאנשים מתים לנו. הזמן ממשיך ועוד ימשיך כי ככה בנויים החיים האלה.
על מה המחשבות והתהיות? בואי תשתפי אותנו מה מציק כל כך ומה לא נותן לך שקט...
קחי לך מקום... מגיע לך ..
אחת בתוך אחת
New member
רק שכאן...
ומחבקת חזק..
סליחה שאין בי מילים..
שולחת המון המון אהבה..
פרפר בתוך אגרוף
New member
אתה צודק
מגיל מסוים ומרמת אחריות עצמית מסוימת,
כבר אי אפשר לשחרר ולנוח לגמרי, בלי להגיע למצבים קיצוניים כמו אשפוז.
המירוץ וההתחייבויות לא מפסיקים.
אני יודעת כמה זה קשה לרוץ, יודעת כמה זה רוטיני וסיזיפי.
אבל,
ככה נראה עולם של אנשים גדולים.
לא תמיד היית חלק ממנו, ונראה לי שאתה יכול לרשום לעצמך, בתוך כל הקושי, נקודת גאווה גדולה, על היותך חלק מהעולם המתפקד הזה,
ועל היותך מסוגל להחזיק את רמת המחויבות הזו, שלא תמיד יכולת.
לנוח אפשר בזמנים קצרים, וצריך ללמוד לעשות גם את זה.
למשל, לקחת חופש מהעבודה. למשל בסוף השבוע.
מה זה מנוחה בשבילך?
ממה היית רוצה לברוח כרגע?
מה הדבר שאתה רוצה לפנות לו זמן?
מגיל מסוים ומרמת אחריות עצמית מסוימת,
כבר אי אפשר לשחרר ולנוח לגמרי, בלי להגיע למצבים קיצוניים כמו אשפוז.
המירוץ וההתחייבויות לא מפסיקים.
אני יודעת כמה זה קשה לרוץ, יודעת כמה זה רוטיני וסיזיפי.
אבל,
ככה נראה עולם של אנשים גדולים.
לא תמיד היית חלק ממנו, ונראה לי שאתה יכול לרשום לעצמך, בתוך כל הקושי, נקודת גאווה גדולה, על היותך חלק מהעולם המתפקד הזה,
ועל היותך מסוגל להחזיק את רמת המחויבות הזו, שלא תמיד יכולת.
לנוח אפשר בזמנים קצרים, וצריך ללמוד לעשות גם את זה.
למשל, לקחת חופש מהעבודה. למשל בסוף השבוע.
מה זה מנוחה בשבילך?
ממה היית רוצה לברוח כרגע?
מה הדבר שאתה רוצה לפנות לו זמן?
היי
זה יותר מנכון,
לפעמים אני מזכיר לעצמי כמה זה בסה"כ תהליך ההתבגרות שגורם לך להיות עסוק\עמוס כל כך
ואולי באמת הפעם האחרונה שבאמת יכולתי לנוח, היה באשפוז [כמה שזה אבסורדי]
לשמחתי, עברו שלוש וחצי שנים שלא אושפזתי.
אבל כן, יש מצב שלפעמים אני מתגעגע לימים שישבתי שעות בחדר יום על הספות ולא עשיתי יותר מידי בין ארוחה לארוחה.
אני רחוק כל כך מהמצב ההוא, לשמחתי האוכל כבר לא המרכז בחיים שלי.
רק אחרי שהתגברתי על ההתמודדות עם האוכל, צצו הבעיות האמיתיות.
הבעיות הללו דורשות באמת את כל הזמן שהיה לי אז, ואין לי אותו היום.
אז נכון אני מנסה להזכיר לעצמי שאני בסה"כ עמוס ממטלות יומיומיות של אדם בוגר
אבל זה מונע ממני לטפל בדברים עמוקים יותר
השבוע המליצה לי הפסיכולוגית לנסות טיפול פסיכו אנליטי [פרודיאני] אבל זה דורש המון זמן כסף ופנאי במוח
וכשהתיעצתי עם מטפלים שלי מהעבר, הם הסבירו לי כמה פנאי במוח וביום יום צריך בשביל טיפול כזה
אין לי את הזמן הזה וחבל, כי אני גם חושב שאולי זה היה יכול להיות טיפול טוב יותר
אז על מה אני אוותר?
על הלימודים - 40 שעות שבועיות ושמונה מאמרים לקרוא רק בשבוע הקרוב
על ההכנסות - בתור מנהל פרויקט בפר"ח
בתור מרכז פרויקט במעונות
על השיעורים פרטיים
על ההתנדבות בתרבות
על ההתנדבות בתנו לחיות לחיות
מתאים לי דווקא לנוח בסופ"ש - אבל מתי אני
אספיק לנקות את הבית
לבשל
לכבס
לעשות קניות
לקרוא מאמרים
להגיש מטלות בית
לתרגל מאמרים באנגלית
רוב החברים טוענים שאני צריך להוריד מהדברים שאני עושה, השאר התרגלו שאני עסוק כל הזמן.
אבל האמת שהפחד שלי להיות עם עצמי לא נותן לי לנוח
אז אולי בכלל עייפתי מלברוח מעצמי
זה יותר מנכון,
לפעמים אני מזכיר לעצמי כמה זה בסה"כ תהליך ההתבגרות שגורם לך להיות עסוק\עמוס כל כך
ואולי באמת הפעם האחרונה שבאמת יכולתי לנוח, היה באשפוז [כמה שזה אבסורדי]
לשמחתי, עברו שלוש וחצי שנים שלא אושפזתי.
אבל כן, יש מצב שלפעמים אני מתגעגע לימים שישבתי שעות בחדר יום על הספות ולא עשיתי יותר מידי בין ארוחה לארוחה.
אני רחוק כל כך מהמצב ההוא, לשמחתי האוכל כבר לא המרכז בחיים שלי.
רק אחרי שהתגברתי על ההתמודדות עם האוכל, צצו הבעיות האמיתיות.
הבעיות הללו דורשות באמת את כל הזמן שהיה לי אז, ואין לי אותו היום.
אז נכון אני מנסה להזכיר לעצמי שאני בסה"כ עמוס ממטלות יומיומיות של אדם בוגר
אבל זה מונע ממני לטפל בדברים עמוקים יותר
השבוע המליצה לי הפסיכולוגית לנסות טיפול פסיכו אנליטי [פרודיאני] אבל זה דורש המון זמן כסף ופנאי במוח
וכשהתיעצתי עם מטפלים שלי מהעבר, הם הסבירו לי כמה פנאי במוח וביום יום צריך בשביל טיפול כזה
אין לי את הזמן הזה וחבל, כי אני גם חושב שאולי זה היה יכול להיות טיפול טוב יותר
אז על מה אני אוותר?
על הלימודים - 40 שעות שבועיות ושמונה מאמרים לקרוא רק בשבוע הקרוב
על ההכנסות - בתור מנהל פרויקט בפר"ח
בתור מרכז פרויקט במעונות
על השיעורים פרטיים
על ההתנדבות בתרבות
על ההתנדבות בתנו לחיות לחיות
מתאים לי דווקא לנוח בסופ"ש - אבל מתי אני
אספיק לנקות את הבית
לבשל
לכבס
לעשות קניות
לקרוא מאמרים
להגיש מטלות בית
לתרגל מאמרים באנגלית
רוב החברים טוענים שאני צריך להוריד מהדברים שאני עושה, השאר התרגלו שאני עסוק כל הזמן.
אבל האמת שהפחד שלי להיות עם עצמי לא נותן לי לנוח
אז אולי בכלל עייפתי מלברוח מעצמי
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.