היי.

[צחי שוחט]

העיקר שתהנה.

 

[0 אור 0]

נשמע לי גבוה מדי

הקפיצה מ 50-150 נשמעת לי גדולה מדי - או שתעלה בהדרגה ל 200 ותראה מה קורה, או שאפילו תקפוץ בבת אחת ל 250, אבל 400 נשמע מופרך לגמרי (אם כי יש מישהו שבא אלי במיוחד מירושלים וכל הזמן טוען שאני צריכה להתחיל לקחת 400 ש"ח - חשבתי לעשות מחיר מיוחד רק עבורו כי כל האחרים טוענים שאני יקרה מהמקובל לאיזור)
אני בטוחה שיש בינינו הרבה קוי דמיון , אם כי אולי לא הובן מה שכתבתי - כי דוקא הייתי לא מעט בחו"ל, רק לא בטיולים יוקרתיים אלא בנסיעות עבודה או ביקורי משפחה, ולצערי לא בתקופה האחרונה

 

[צחי שוחט]

בוקר טוב אור

אני ממש לא מדבר עליך או על שכמותך.
אני מדבר על סוג האנשים שדיברתי עליהם ויש כאלו וגם הם ממש בסדר.
אנשים שכמותך, עושים מה שאת עושה - לא הולכים. וגם אני כך.

כשלמדתי את ההילינג שאני עושה, הייתי הולך למורה שלי פעם בכמה זמן גם לטיפול. היא לוקחת לשיעור ולטיפול אותו מחיר. בטיפול הייתי מרגיש שאני משלם לה מעט מדיי. כשהיא העלתה מחיר, שמחתי אפילו שלי זה היה גבוה.

העניין העיקרי עליו אני מדבר הוא, שהרבה מטפלים פה בארץ מרגישים שלא מגיע להם, שהם מקבלים מספיק מעצם זה שהם מטפלים. למה פסיכולוג יכול להרגיש טוב כשהוא לוקח מינימום 400 ש"ח לפגישה, כל שבוע במשך 15 שנים, ולעומתו, מטפל נמצא בקונפליקט פנימי על הכסף שהוא מקבל.
למה רופא פרטי שאתה מגיע אליו לפגישה של 15 דקות והוא מביט על ניירת ובדיקות, אומר כמה מילים, לוקח 700 שקלים וזה בסדר מבחינתו.
משום שזה תפישה תרבותית.

כפי שהראתי לינוקא וגם קראת - בהונג קונג המצב שאת נמצאת בו אינו קיים כלל. מטפלים לא נמצאים בקונפליקט כספי. מטפל (דוקטור לרפואה סינית) הוא מעמד, אנשים גאים לשלם לו ולקבל טיפול. כך צריך להיות. כך גם ההילרים האנרגטים המעטים שיש שם, או כל מטפל שיכול להביא תוצאות. והתוצאות הן החשובות.

כשאתה נותן תוצאה למטופל...אין לזה מחיר.

עוד דוגמה -
פגשתי מטפל מבלגיה, גם מדקר וגם עושה הילינג וגם לו היה מעמד כלכלי מאוד גבוה. הוא סיפר לי שהיה כל כך מופתע שיכול היה להרשות לעצמו לקנות כל שנתיים bmw חדשה. זה מה שהוא בחר לעשות בכסף, הוא היה צעיר, לא עניינו אותו דברים ב"רומו" של אדם. אז למה שמטפל לא יוכל להרגיש שהוא יכול להחזיק משפחה ברווחה כלכלית?

מעבר לזה - מטפל מושך אליו את המטופלים שהוא מזמן. אם תזמן אנשים שאין להם זה מה שתקבל, תתמודד עם זה, תרגיש שאתה תורם לחברה ולאנושות, ותמשיך להיות בקונפליקט פנימי. אני לא בעד להיות בקונפליקט פנימי באופן כללי...זה לא בריא. אני פותר את הקולפיקט כלפי עצמי והסביבה כבר מתאימה את עצמה אליי. בדרך כלל כשאני פותר קונפליקט בתוך עצמי, הסביבה מרוויחה, בכל אופן, אף פעם לא נפגעת.

אני לא הייתי רוצה ללכת למטפל שנמצא בקונפליקט עם עצמו. אני רוצה מטפל איתן, שסומך על עצמו על ודרכו. מעבר לשאר הדברים המקצועיים כמובן.

אני כותב לך כמו לחברה ומקווה שאת לוקחת את הדברים ברוח טובה, של החלפת דעות והפרייה הדדית. שום דבר מדבריי אינו מכוון לשלילה. לפעמים דברים שנשמעים רע, מעלים אמת ואף מאפשרים שינוי טוב.

יום טוב

 

[0 אור 0]

מבינה בהחלט על מה אתה מדבר

אולי הסיבה לכך שהתייחסתי לעצמי, היא כי המטופלים החביבים עלי (ועכשיו כשאין לי זמן כמעט אז אני בוחרת רק בהם) הם אוכלוסיה שמאד דומה לי בקטע הזה שהם מאד מעריכים את הטיפול ומוכנים להשקיע בו (לא תמיד עם ידע) אבל מתקשים למצוא את המקורות.
מדובר בקבוצת אוכלוסיה גדולה מאד שגם לא תלך לאותו רופא פרטי שלוקח 700 ש"ח, אלא במקרה ממש קיצוני, וגם אם תלך באילוץ לפסיכולוג שלוקח מחירים מופקעים - זה לא אומר שנראה כתקין.
בין השאר אני מניחה שההבדל נובע מכך שאני חיה בפריפריה דרומית וסביבתי הקרובה מפוזרת בכל הארץ - וגם חברים שגרים במרכז לא משתייכים לתרבות הנהנתנית שאתה אתה כנראה נפגש כל הזמן.
אגב, מטפלים בדרום מאד מתקשים ליצור קליינטורה רחבה מאותה הסיבה שהתרבות של הוצאת כספים, המצב הכלכלי והמודעות מאד שונים מאשר במרכז.

 

[צחי שוחט]

 

[הילהל]

זה נכון באופן כללי

אנחנו עזבנו את הדרום מאותן סיבות..אבל בהקשר לעסק הגינון של בעלי

 

[אבי 122]

"למה פסיכולוג

יכול להרגיש טוב כשהוא לוקח מינימום 400 ש"ח לפגישה" ?
לפעמים הם לוקחים פחות ולפעמים הרבה יותר.
הרבה פעמים הם לא עוזרים לפציינטים שלהם, אבל עוזרים
מאוד לעצמם.
לדעתי המחירים שהם לוקחים מוגזמים, מופקעים וגם לא
מוסריים- מאחר שהם מנצלים (הרבה פעמים)את המצוקות
של הפציינטים- למה שנראה לי כסחיטה שהרבה פעמים
נעזרת בהבטחות שווא !

 

[freearth10]

לא מחסום אלא עוצמה

היי ינוקא,
אני לא חושבת שעד עכשיו היית חסום, לדעתי היה בך את העוצמה לתת מבלי להתחשבן אם זה כדאי ומשתלם. נכון שהסביבה שלנו היא סביבה שמעריכה אנשים מועשרים, אבל מהמעט שאני מכירה אותך אתה מאוד עשיר ועשיר הוא זה ששמח בחלקו.
וכן, גם אני לא פעם נתקלת באנשים שאיתם עבדתי כמעט בחינם ולא פעם הם אלה שהכי פחות ידעו להעריך את מה שקיבלו, אבל זה שלהם. וביניהם היו גם לא מעט אנשים שלא שכחו אותי ובמשך השנים המשיכו לספר עלי, כך שגם כשלקחתי ממש מעט, בסופו של דבר זה מאוד השתלם, כי באמצעותם הגיעו אלי עוד הרבה אנשים.
יחד עם זה אם אתה מרגיש שנכון לך כרגע לשנות את דרך עבודתך - לך על זה, ותהנה מכל שקל נוסף שתקבל.

בכל דרך בה אתה בוחר,
מאיה
מ

 

[ינוקא1]

זה נחמד לחשוב על זה ככה

למען האמת במסגרת העבודה הציבורית שלי בשדרות , בכל מקרה יהיה לי יום בשבוע בו אני אטפל בזול . . .

גם לי יש אנשים משני הסוגים , ויש לי מטופלים שמעריכים אותי מאוד , בלי קשר למחיר.

אבל השאלות שאני שואל את עצמי , זה האם המחיר הזול לא נובע גם כן מסוג של זלזול עצמי , או האם למחיר יקר תהיה השפעה טובה יותר על האפקטיביות והרצינות של מטופלים ?

לכן אני מעוניין בתקופה הבאה לבדוק אופציה זו.

 

[הילהל]

יש טעות נפוצה לגבי עצמאים

וזו ההסתכלות על הסכום שאתה לוקח לטיפול כתשלום שעתי
הרי יש לך עוד המון שעות שאתה צריך להשקיע בעסק שלך: כשאתה לומד, כשאתה משווק, כשאתה מתעסק בהנהלת חשבונות, כשאתה מכין את הקליניקה
כל אלו שעות שאין עליהן תשלום. אם היית שכיר היית מקבל תשלום גם בזמן הדרכות וקורסים, גם כשהיית במשרד של מנהלת החשבונות בארגון וגם אם עסקת בלנקות את שולחן העבודה מהקפה שנשפך עליו...

עצמאי גובה אחרת לשעה, כי יש לו המון שעות שאיש לא סופר ולא רואה, אבל הוא עובד בהן

 

[צחי שוחט]

 

[mic26]

עסק

את דעותי על מחירים והנחות הבעתי כאן יותר מפעם אחת, אבל זה תמיד נושא שמעניין לדון בו. אני חושבת שמעבר להערכה עצמית וכבוד עצמי מינימלי, יש בעייתיות בלקחת סכום כסף נמוך מידי, פשוט כי זה לא כלכלי.
מי שלמד לפחות ארבע שנים רפואה סינית ושילם הון למכללות, פלוס השקעה בלימודים, פלוס השקעה יומיומית בלימודי המשך, בצ'י קונג ופיתוח אישי, דברים שהמקצוע מחייב, צריך שכל זה ישתלם לו. אין מה להשוות את השכר שמגיע לך לשכר שמקבלים אנשים שלא השקיעו כך בלימודים או לא משקיעים באופן יומיומי.
מעבר לזה יש לחשב את כל שאר ההוצאות השוטפות. מסים, טלפון, דלק, שכירות וכו'. גם אם אתה מטפל בבית, אתה עדיין צריך דירה יותר גדולה כדי שיהיה בה חדר טיפולים, וזה עולה כסף. אז אם אתה גובה חמישים שקל לטיפול, ואז מורידים לך מזה מסים, שכירות וכו', לא נשאר לך כמעט כלום. בגלל זה בעל עסק לא צריך להשוות את השכר שלו לזה של שכירים.
אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי, ממש מכורה אליו. אבל הוא לא פשוט וההשקעה גדולה. אם בסופו של יום אני ארוויח כמו מי שאין לו מקצוע, אני אומרת כבר מעכשיו שאעדיף להיות מזכירה.
אם בסוף היום אין לך כסף ללכת בעצמך לטיפולים כשאתה זקוק להם, אז אתה לא מרוויח מספיק.

הכרתי מטפלים שגבו כסף כמוך, הציעו לאנשים לשלם כמה שהם רוצים. כולם עזבו את הרעיון לאחר תקופה שבה הם ראו שלא רק שזה לא עובד, זה גם לא מוסיף להם אמינות והמטופלים מרגישים עם זה לא בנוח. לדעתי זה רעיון לא מוצלח, בדיוק כמו הרעיון לגבות 400 ש"ח לטיפול. נשמע כאילו אתה מתחיל רק להבין שעליך להעריך את עצמך, להחליט כמה שווה העבודה שלך. עשה עם עצמך עבודה בנושא במקום לשחק עם המחירים ועם המטופלים. במשחק כזה המטופלים לא יבינו מה עובר עליך ועלול לצאת לך שם רע.