היי

[dinozaur1]

היי

מחפש מקום בעולם בו אוכל להעשיר את הידע בכל הנוגע למדיטציה ושלווה פנימית, או כמו שהתכוונו הבודהיסטים בתיאורם של הנירוונה והזן.

חשבתי ורציתי ליסוע למנזר בהודו או בטיבט. אשמח אם תוכלו להפנות אותי לספרים שאוכל לקרוא בנושא או למנות שמות של אתרים במדינות המזרח הרחוק להם אוכל ליסוע.

בברכה ותודה מראש.

 

[kogawa]

רק בישראל

זן אמנם תוכל ללמוד ביפן, ונירוונה במקום המלמד הינדואיזם, אבל לשם כך תצטרך ראשית ללמוד את השפה והתרבות - עניין של מספר שנים. בישראל יש לך כבר את השפה ואת הקודים התרבותיים ולכן תקצר מספר שנים ממשך הלימוד. בהודו וטיבט כמובן לא תוכל ללמוד תורה יפנית כמו זן.
קורסים בלוף של שרלטנים תוכל למצוא בכל הודו, רק שהם לא ילמדו אותך את התורה האמיתית אלא רוחניות אינסטנט למערביים בלבד.

 

[dinozaur1]

אחת הסיבות

שאני רוצה להתחיל ללמוד תורה זו, היא שאני מחפש גם בין השאר לשנות אווירה. בכלל בחיים. ולכן חשבתי לשלב את הלמידה עם טיול רחוק מהבית, כדי לחוות וללמוד להתמודד לבד.

בישראל אני לא יודע אם אוכל להשיג את ההרגשה הזאת של החוויה שאני מחפש. יש הצעות אחרות לדעתך?

 

[קרלטון]

כ-outsider לתחום, אינך מבדיל כנראה

בין תיאוריה לפרקטיקה. בארץ אין אפילו מקום אחד בו ניתן לתרגל את הפרקטיקה לאורך זמן ועם ניתוק מהשגרה היומיומית. הכי קרוב לתרגול אינטנסיבי בארץ זה קורסי גואנקה, והם מסתיימים תוך 10 ימים קצרצרים. כל השאר זה או הכי אינסטנט שיכול להיות או עיסוק תיאורטי / אקדמי גרידא.

דרך אגב, גם למי שכן רוצה להתעמק יותר בתיאוריה, יש תוכניות לימוד מעולות באוניברסיטת Peradeniya בקנדי, יש להם שם "טיפ טיפה"

יותר ידע בבודהיזם מאשר למרצים בארץ, עם כל הכבוד. אני מכיר מספר ישראלים שלמדו שם לתארים מתקדמים כולל PHD.
http://www.pdn.ac.lk/

 

[annandi]

אתה בהחלט צודק שאין בארץ מרכז קבע לתרגול ארוך

וזה לא אומר שמה שיש בארץ זה אינסטנט או לימוד אקדמי.
תרגול אינטנסיבי של שבוע או עשרה ימים הוא מצוין כבסיס לתרגול ביום יום. אני מאוד ממליצה על קורסי הויפסנא שניתנים על ידי עמותת תובנה:
http://tovana.org.il (ההשראה לקורסים והמורים שמלמדים בהם שייכים למסורת הויפסנא כפי שהיא נלמדת במסורת היער בתאילנד)/ לצערנו אין מרכז קבע שמציע קורסים ארוכים, אבל יש הרבה קורסים ואם יש זמן אפשר לתרגל באופן אינטנסיבי.

בהודו, אני ממליצה לנסות להגיע לקורסים הארוכים שניתנים על ידי Open Dharma: שתי מורות מערביות שמלמדות עם מורה הודי.
http://www.opendharma.org/static.php?left=red&content=upcoming/upcoming&title=upcoming events

דווקא, אני חולקת עליך לגבי סרי לנקה כמקום המועדף לתרגל מדיטציה בודהיסטית וללמוד אקדמית. בתור מי שלמדה קצת באוניברסיטת פרדינייה, זה מקום בסדר כדי ללמוד באופן מסורתי, בעיקר מנזירים שלא ישבו ממש על כרית המדיטציה. לימוד תיאורטי טוב של הבודהיזם אפשר למצוא גם בארץ, לא חסרים לנו מומחים רציניים שחלקם אף מתרגלים מדיטציה שנים רבות.
סרי לנקה אינה נחשבת מקום מרכזי לתרגול מדיטטיבי. מרכז Nilambe שהזכרת הוא אחד היותר מוכרים למערביים, אך למי שאין כלל נסיון בתרגול מדיטטיבי אני פחות ממליצה מהסיבה שאין ממש הוראה רצינית במקום שיכולה ללוות אדם בתרגול.

בורמה היא אכן מקום שמשופע במרכזי מדיטציה רציניים. אני ממליצה מאוד על המורה הבורמזי U-Tejaniya. יש בו קורסים וגם אפשר להשהות בו לתקופות ארוכות. שיטת המדיטציה שלו מאוד פתוחה. בבורמה, חלק מהמסורות הן מאוד סיסטמטיות ואינטנסיביות. לא לכולם זה מתאים וצריך לדעת ששלא כל המורים מלמדים כך. ב-Panditarama מלמדים את השיטה של מהאסי סיידו שהיא מאוד אינטנסיבית. מאוד מומלץ למי שרוצה להתנסות בשיטה זו, אבל עוד יותר מומלץ להגיע למרכז שלהם בנפאל שבו מלמד נזיר מערבי בשם ויוקננדה שמנוסה מאוד בהוראת מערביים. הוא היה לא מזמן בארץ.

כמן כן, יש לנו נזיר ישראלי שמלמד שיטה שנובעת משיטתו של מהאסי. קוראים לא עופר עדי והוא מתגורר במרכז החדש שנפתח ביבנאל שמציע קורסים של 16 יום וכן תרגול ארוך יותר. כאן הפרטים.

בהצלה בדרך שתבחר.

 

[קרלטון]

קודם כל אני שמח לראות תגובה שניכר שבאה

מתוך ידע והיכרות קרובה עם התחום

עשיתי קורס אחד בארץ לפני כמה שנים עם עמותת תובנה (עם כריסטופר טיטמוס), ואני חייב להגיד שאחרי מה שהכרתי מסרי לנקה, בורמה ואפילו תאילנד זה היה מאוד מאוד Light, אולי לא ראוי לקרוא לזה אינסטנט אבל תנאים לתרגול מעמיק לא היו שם ובת'כלס, אווירה של חצי קייטנה, פוזאית משהו. מצטער אם לא נשמע יפה, אבל זה היה הרושם שלי. אם כבר לקחת קורס ראשון לתרגול בארץ, אז הייתי ממליץ על הקורסים של גואנקה בתור משהו שאחריו כן הרבה אנשים ממשיכים בתרגול יומיומי. בכל מקרה, כפי שהסכמת לא אלה ולא אלה מספקים מסגרת ממושכת.

אם כבר הזכרנו תאילנד, אז Wat Pah Nanachat המפורסם ב-Ubon Ratchatani הוא גם אפשרות, למרות שהראש שם הוא שונה לגמרי, התפיסה מבוססת על העמקה הדרגתית בתרגול במשך שנים תוך התבוננות בקשיי היומיום כחומר למדיטציה בתור התחלה. מאוד לא דומה לקורסים מובנים בהם הכל מוגש ב"כפית". זאת באמת התחייבות לטווח ארוך ולא הרבה מסוגלים לכך.

מרכז Nilambe כפי שציינתי יכול להיות איזשהי התחלה, טעימה ראשונית, הייתי שם כשבועיים ולא ראיתי צורך להישאר. לעומת זאת במנזרים שונים בסרי לנקה (שאני כבר לא זוכר את שמם) כן קיבלתי הנחיות ברמה של פעם בכמה ימים ממורים רציניים, למרות שבחלק מהמקרים היה נדרש תרגום.

לגבי השיטה ב-Panditarama, אני מסכים שהיא מאוד מאוד אינטנסיבית ואני לא חושב שמתרגלים חדשים יהיו מסוגלים להחזיק שם מעמד, צריך להגיע לשם עם המון נחישות, מוטיבציה ורצוי מאוד הרגלים יציבים של ישיבה יומיומית כלשהי. בנוסף, נכונות גבוהה אשכרה להקשיב ולעשות בדיוק מה שאומר המורה (מאוד לא מסתדר עם המנטליות המערבית). למי שרוצה ללכת עד הסוף (או לראות מה יכול לקרות במספר שבועות שם... לעומת שנים של תרגול במקום אחר..), לדעתי זה המקום.

תודה על הלינקים.

 

[annandi]

עוד על התרגול

לגבי הקורסים בעמותת תובנה. למרות שאני אוהבת את כריסטופר טיטמוס ומעריכה אותו, אני יכולה לומר שהקורסים שלו אכן יש בהם משהו שונה משאר הקורסים בתובנה.
ה-light שאתה מדבר עליו הוא מכוון, מאחר ולכריסטופר יש תפיסת תרגול מאוד מסויימת, שלעיתים, דווקא למי שרק מתחיל היא נראית לא רצינית. זה לא כך, זה נעשה במודעות מלאה מצידו..
חשוב לדעת, שבשונה מהקורסים של גואנקה שנראים אותו הדבר בכל פעם ובכל מקום בעולם, אין זה כך בתובנה מהסיבה שעמותת תובנה מביאה מורים שונים, שיש להם אופנים שונים לתרגול. אני תמיד ממליצה לנסות ולראות איזה teaching הכי מדבר ללב ואיזה מורה/ים מתאים/ים לנו. זה שונה מאוד מקורסי גואנקה בהם המורה באולם אינו ממש מלמד אלא מפעיל דיסקים שבהם גואנקה מדבר. בעיני יש חשיבות רבה במפגש עם מורים חיים והאפשרות לשאול ולהתייעץ כשצריך (ואני לא מתכוונת רק להוראות חוזרות ונשנות שנשמעות אותו הדבר..).

למרות שאת דרכי התחלתי במסורת של גואנקה, אני לא ממליצה למתחילים. זו גישה מאוד מסויימת ולעיתים מאוד מצומצמת ואני הייתי ממליצה לנסות מסורת זו אחרי היכרות עם תרגול מדיטציה ויפסנא/תובנה/מיינדפולנס (אלו שמות לאותה המדיטציה) במסורות אחרות וקבלת פרספקטיבה רחבה על הדהרמה (ה-teaching של הבודהה) שהיא הרבה יותר מרק "טכניקה".
(זו דעתי הסובייקטיבית בלבד אך שמבוססת עם היכרות טובה עם הרבה מורים, מסורות וטקסטים בודהיסטיים. הרבה מתרגלים מוצאים את הקורס הראשון שהם עושים במסורת של גואנקה כחוויה משמעותית, אבל יותר בגלל הקושי הפיזי והאינטנסיביות והרבה מאוד לא חוזרים לתרגל יותר מדיטציה. (בקורסים של גואנקה מתרגלים רק בישיבה, מה שאינו כך בכל שאר המסורות של הויפסנא - בתאילנד, בורמה וסרי לנקה. זה נראה פחות "light" כשרק מתרגלים בישיבה, אבל בעיני תרגול בהליכה ועמידה הוא חשוב. הבודהה עצמו לימד את תרגול הויפסנא בכל תנוחות הגוף).

אני מבינה שבסרי לנקה היתה לך חוויה חיובית, אבל שוב, אני לא יודעת מה הרקע התרגולי שלך, אבל לטעמי למי שאין לו בסיס תרגולי טוב, עדיף להגיע לבורמה (U-Tejaniya) או לתאילנד (ששם אני לא תרגלתי אבל מכירה הרבה שכן). או לתרגל קודם בארץ.

תודה רבה לך גם על הלינקים והסבלנות. זה טוב שיש גם הודעות כאלה בפורום כי יש לא מעט אנשים שמחפשים מקומות רציניים וטובים לתרגל בהם במדינות אסיה ימצאו הרבה מידע בהודעות האלה (ועוד לא דיברנו על תרגול במדינות אחרות במזרח אסיה - טאיוון, סין, קוריאה ויפן - שגם שם אפשר לתרגל, אומנם סוג אחר של תרגול בודהיסטי).

 

[dinozaur1]

היי

ראשית תודה לך ולמגיבים האחרים על התגובות הענייניות והמפורטות. אשמח לדעת אם ישנו אולי ספר שיכול לתת לי מושג קלוש על החויה אשר צפוייה לי במידה ואסע. אני ככה באמת חושב על לעשות את זה ורוצה לדעת פחות או יותר מה מצפה, כיצד מתרחשים התרגולים ואיך להתכונן פיזית ומנטלית לכל החוויה.

 

[annandi]

אני לא בטוחה שיש לי רעיון לספר מסוג כזה

אני מניחה שהחוויות שמצפות לך מותנות במקום שתגיע אליו והתרגול שתחליט לתרגל.
תרגול ב-Open Dharma והחוויה שנובעת מתרגול כזה תהיה מאוד מאוד שונה מלתרגל בלומביני או במרכזו של Pa Auk Sayadaw בבורמה. לכל אחד מהתרגולים יש את הפירות שלו.

אני דווקא הייתי ממליצה לך לנסות לתרגל עוד לפני שאתה נוסע, אם זה במסגרת עמותת תובנה ואולי לנסות את התרגול שמציע הנזיר עופר עדי, שמייצג תרגול ולימוד יותר מסורתי. ההיכרות עם התרגול בארץ יכולה לאפשר לך החלטה להיכן ליסוע.

בסופו של דבר, הייתי אומרת שתסע בלי לצפות למשהו מסוים.
צא לדרך עם הנכונות לתרגל בצורה מסורה ולחקור באמת את התודעה, הלב והגוף והאופן בו אנחנו מגיבים לעולם.
צא למסע פנימי מתוך ידיעה שהדרך יכולה להביא חוויות נעימות וכאלו שפחות נעימות. תרגול אינטיסיבי יש בו פירות משמעותיים אבל הוא יכול להיות לעיתים "קל" ונעים, אבל הוא מאפשר גילוי אמיתי ועמוק. המטרה בתרגול הבודהיסטי אינה חוויה מסויימת (נעימה ושלווה) אלא ראייה ישירה וצלולה (זה המשמעות המילה ויפסנא) לטבע המציאות הפנימית והחיצונית. תובנה שיכולה להוביל לחיים חופשיים ומסופקים יותר.

שתהיה לך דרך מלאה בגילויים, חקירה והרבה חופש פנימי.

 

[annandi]

התכוונתי לומר שתרגול אינטנסיבי

הוא לא תמיד "קל" ונעים..., אך נעימות אינה המטרה..

 

[קרלטון]

סע לסרי לנקה או בורמה

המלצות על קצה המזלג:

בסרי לנקה תתחיל באחד ממרכזי המדיטציה בקנדי Lewella Bhavana Madyastane (בהאוונה פירושה מדיטציה, מדיסטנה פירושו מרכז, לוולה זה שם ה"שכונה" בקנדי בה ממוקם המרכז הזה, ככה שאתה אשכרה יכול להגיע לקנדי ברכבת ולתת לנהג טוקטוק את השם הזה והוא יגיע לשם) או Nilambe (קצת יותר טריקי למצוא, אבל קיימת אינפורמציה באינטרנט). זה light, אבל משם תוכל לברר פרטים על מנזרים שונים כמו Mitrigale בהם תוכל לשהות תקופות ארוכות באווירה מתאימה (דרך אגב באותו מנזר יש נזיר ישראלי), וזה כבר עולם אחר לגמרי.

בבורמה אתה צריך להתארגן מראש עם ויזה מתאימה (אני יכול להרחיב אם אתה רוצה) ובכל מקרה אני ממליץ על Pa Auk Monastry או על Panditarama.
גם בסרי לנקה יש ויזות מיוחדות למי שרוצה לשהות תקופות למטרת מדיטציה, אבל אתה יכול להגיע כתייר ואז לבקש מהמרכז / מנזר בו אתה נמצא לסייע לך בקבלת הויזה הארוכה יותר. זה תהליך ביורוקרטי לא טריוויאלי אבל עם קצת רצון עוברים אותו (אני עשיתי זאת).

בכל מקרה, קח בחשבון שהמנזרים האלה הם לא האינסטנט עליו דיברו כאן כאלה שאין להם צל של מושג בנושא, אלא תרגול אינטנסיבי שיכול להימשך גם חודשים ושנים ארוכות - הכל תלוי בך. מצד שני, יכול להיות שאינסטנט או משהו קליל זה דווקא כן מה שאתה רוצה בתור התחלה. וכאלה המממ, יש בשפע בארץ כמו בכל מקום אחר.

אה כן, למחפשי השרלטנות, שום תשלום כזה או אחר לא נדרש מצד אדם שמגיע ורוצה לשהות תקופה במנזר בודהיסטי רציני - אפילו לא רופי אחד.