זה לא B!
זה C (במול)...
מיועד לכל גולשי הפורום. לא אחת אני קורא כאן כאן בפורום (וגם שומע) על התלבטויות שונות בנושא הנטייה, אם אפשר לפתור או אי אפשר לפתור, וכיוון שאינני בר סמכא מעולם לא ההנתי להחליט עבור האחר, מה טוב לו ומה לא טוב. תמיד הייתי בדגעה, שלמען השקט הנפשי שווה לנסות הכל, אם ההשקעה איננה יקרה, אך לא לפתח ציפיות שווא ולדעת מראש, שכל האפשרויות ריאליות, ושבסופו של דבר גם אם נצליח לשנות את הנטייה היא לא תיעלם לגמרי. כך לפי הנחת העבודה שלי. אני רוצה לגלות כאן סוד אישי, שידוע בוודאי לרבים: כל ימיי התנדבתי רבות בעיקר בתחום הרפואי (לא הנפשי). פעם עזרתי בגיוס תרומות לחולה, שנזקק לניתוח בחו"ל או לתרופה יקרה, שדאיננה בסל הבריאות, פעם התנדבתי לסייע בעריכת אירועים חברתיים לילדים חולים ובעלי צרכים מיוחדים למען ההרגשה, שיש גם רגעים טובים בחיים. נושא זה לא הוזנח גם בעת שהייתי מאושפז בכל התקופה הארוכה ואף הייתי מוגבל מאוד בניידות ועל אחת כמה וכמה כיום, שאני נעזר ב"רגל שלישית" להליכה. למה כתבתי כל זאת? כי לפעמים אני מסתכל על העולם שמסביבי ורואה, כמה סבל יש בו. אינני מצליח להבין ולעולם לא אצליח ואף אינני מאמין, שאי פעם ייימצא מדען, שיצליח לגלות מדוע. רק מה? אני אישית עברתי חיים לא קלים בשנה שעברה. אני זוכר בתקופה הזאת בחנוכה, כיצד עלה בידי אך בקושי להדליק את הנרות ולהיעזר באדם נוסף, שיוציא עבורי את הנרות לרשות הרבים לאחר ההדלקה. מה החזיק אותי אז מבחינה נפשית? ראשית - האמונה. לא איבדתי אותה לרגע. אדרבא! השתדלתי להתחזק וללמוד מעט יותר (לעשות לא יכולתי הרבה כידוע) ואכן הלימוד בחברותא עם אנשים נפלאים, שהגיעו אליי הבייתה, רומם את הנפש. דבר נוסף: גם בעת מחלתי הייתי מחובר בכל נימי נפשי במיוחד לילדים החולים ולפחות התעניינתי בשלומם. כיום חזרתי לפעילות אומנם לא כבעבר אבל לפחות כמו בהווה. אני יכול להודות באופן אישי, שהפעילות המיוחדת מקלה רבות על המחשבות בקשר לנטייה, ואני מוצא בה מעין תרפיה (ריפוי בעיסוק), שתורמת רבות למצבים בעייתיים רבים. אני מציע לכל המוטרדים למיניהם למצוא אפיק התנדבותי (ואל תאמרו: "אין לי זמן", כי מחר, כאשר חלילה וחס לא תזדקקו אתם לאחרים, יגידו לכם: "אין לי זמן").
שבוע טוב, חודש טוב "
יהי החודש הזה כנבואת אבי חוזה יישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה, חזק ימלא משאלותנו, אמיץ יעשה בקשתנו והוא ישלח במעשה ידינו ברכה והצלחה"
תמיד אני אומרת , שגם אם יבוא מישהו, נניח מלאך ויגיד "הכל קשקוש, אין אלוקים! יאללה תתפרעו! אין דבר כזה..." וממש ישכנע אותנו ויוכיח אני חד וחלק יודעת שאני אמשיך להתנהג בול כמו שצריך, ולא מהרגל אלא כי אני רואה בחיי התורה חיים איכותיים יותר, יפים יותר, אנושיים יותר וסלחו לי אחיי החילונים, אני לא פוסלת אפאחד ואף גישה אני פשוט כותבת מה טוב לי . עם דגש על ה-"לי". ונשוי, תכלס אני מרחמת עלייך שאתה חי בעולם חצוי. זה באמת מבאס. אני חושבת שאתה כללוא ב2 ארונות....
