היי :)

היי :)

כתבתי כאן לפני כמה זמן..אממ אז יש לי בעיה שאני מתחילה להיות אדישה וכזו מבולבלת וקשה לי לבטא רגש אם בכלל ולהתבטא לתקופה מסויימת זה עובר לי וכל הזמן חוזר.. יש לי גם OCD אבל אני לא בטוחה אם יש קשר. אז אם הולך לי טוב עם אנשים או בכלל ואני מתחילה להנות אז אני "בורחת" מזה בזה שאני מתחילה להיות אדישה.. שזה קורה לי אחרי שאני מתחילה להילחץ ולהרגיש מתח לפעמים או רוב הזמן ..שאני מרגישה ככה אז אני מתחילה להיסגר ואני לא כל כך יודעת מה לעשות אני חושבת כמו שאמרה לי כבר הפסיכולוגית שאצלה אני מטופלת שאני צריכה לשים בצד את המחשבות והכל אבל זה לא כל כך מצליח לי תמיד כי מתחילה אני להיות אדישה אני חושבת אז אני לא כל כך יודעת מה לעשות.. האמת היא שאני לא עושה גם הרבה כאילו אני לא מתעסקת בהרבה דברים (בעיקר בגלל החרדות שלי..) אז כנראה שזה גם לא עוזר לי לשים את המחשבות שלי בצד (מה שאחרים יחשבו עליי או מה שאני אחשוב על עצמי וכו..) אז חשבתי שאולי אני צריכה לקחת תרופות ..למרות שאני ממש לא רוצה :\ אבל חשבתי שאולי רק זה יעזור לי.. למרות שכל הקטע הזה של החרדה חברתית והאדישות לא קורה לי עם כולם זה קורה בעיקר עם אנשים שאני מרגישה פחות נוח איתם אבל לאחרונה זה די עם כולם למרות שפחות ויותר..אממ וגם עם אנשים שאני מרגישה לא נוח , שאני לא מכירה אז לפעמים אני מרגישה יותר ביטחון עצמי ולפעמים פחות (פחות כשאני אדישה) אבל גם הבעיה שלי שאני מתחילה להיות אדישה אז אני פשוט מפסיקה לעשות כל דבר ודי עוצרת את החיים שלי כי אני לא נהנת מדברים אני חושבת כמו שגם הפסיכולוגית שלי אמרה שאני לא צריכה להפסיק לעשות בגלל שאני פחות בטוחה בעצמי ואדישה כי אז אם אני לא אפסיק אולי זה יעבור ..ואני נותנת יותר מדי מקום ל"אדישות" שלי אבל זה ממש קשה..אבל אני חושבת שאולי כדאי לי להתחיל לעסוק במשהו גופני יותר או לעשות יוגה :) חח אז אני מחר הולכת להירשם ואני מקווה שזה יעזור לי..אבל אם זה לא אולי כדאי לי להתחיל לקחת תרופות? :\ מה אתם חושבים?
 
מישהו יכול לעזור לי בבקשה? :\ זה קרה למישהו?

מישהו מכיר את זה? זה ממש גורם לי רע כי קשה לי להיות בקשר עם אנשים וליצור קשר ואני כן רוצה קשר..:\ וגם בדברים אחרים בכללי..כנראה שאני צריכה עוד ביטחון עצמי ואולי זה רק יקרה מניסיון אבל זה קשה לי אם כל המחשבות והחרדות וזה.. :\
 
תעלי לעצמך את הביטחון

קחי סיכונים תיפתחי,ושלא יעניין אותך מה אנשים חושבים עלייך...תביעי את דעתך...זה החיים שלך חיי את הרגע לפעמים....ותעשי מעשים של אישה עם ביטחון עצמי גבוהה...
 
אני אשתדל , תודה !:]

ונראלי שמה שאני מפחדת ממנו שאני אעשה דברים ואני אעשה אותם עם פחות ביטחון עצמי ואני אהיה בלחץ ואז איך אחרים יגיבו או איך אני אעריך את עצמי ואז אני אכעס על עצמי...אבל אני מניחה שכרגע יש לי פחות ואני צריכה לקבל את זה ואם אני אעשה אולי זה יעבור לי..
 

אמא11

New member
היי וערב טוב לך../images/Emo13.gif

אני שמחה שכתבת כאן ושאת מתיעצת איתנו. זה מראה על פתיחות והעזה מסויימת, קצת בניגוד למה שכתבת. נפלא שאת נרשמת ליוגה וזה יכול לתרום הרבה כי ביוגה יש גם התעמלות וגם חלק מדיטטיבי (מלשון מדיטציה). אחת הדרכים שאת יכולה לפעול בהן - להכין לך מעין "מערכת" שתחייב אותך לצאת מהבית למקומות שונים. נניח פעמיים בשבוע ליוגה, אולי עוד פעם בשבוע לסדנה של הכנת תכשיטים או אמנות, אולי ריקוד מסוג מסויים - משהו. תוכלי לקבוע מראש עם חברה "תכנית" כך שכאשר מגיע יום מסויים לא תהיה לך אפשרות "לעצור" אותו. לגבי חברים, אני חושבת שכדאי לצאת בקבוצה קטנה בה את מרגישה בטוחה, ולאט לאט להרחיב קצת את המעגל ולהתנסות בהכרויות חדשות. יש גם שיטה שאומרת להעז ולעשות דוקא דברים משוגעים. לא כל כך הבנתי את המילה "אדישה" בהקשר של מה שכתבת. אדישה אומר "חוסר עניין" ואם חברים מסויימים או פעילויות מסויימות לא מעניינות אותך - זה כבר סיפור אחר. אדישות יכולה גם להיות סימן לדיכאון וכאן הנושא כבר שייך למטפלת שמטפלת בך. כתבת גם שאת לא נהנית מדברים - שוב, זה יכול להיות קשור לדיכאון וזה יכול להיות קשור לכך שעדיין לא מצאת את הדברים שיעניינו אותך ויסעירו אותך. תרופות יכולות לעזור ולשפר את איכות החיים, אבל לפני טיפול תרופתי כדאי לנסות למצות את הטיפול הפסיכולוגי ולשלב עם כמה תכניות לעיסוקים ביומיום, וגם עם היוגה. אם יהיה לך כוח, תפרטי קצת לגבי האדישות.למה הכוונה. ערב טוב חמודה וברוכה הבאה לפורום שלנו
תמי
 
במצבים שאני רוצה להיות אמיתית וליצור קשר עם

אנשים שאני לא מרגישה איתם בנוח או מסיבות אחרות שאני עוד לא הכי הבנתיP: חח ואולי אני לא צריכה להבין לא יודעת..חח או שאני חושבת שעשיתי משהו לא בסדר או שאמרתי משהו לא בסדר (שבד"כ אני חושבת שאני פשוט מאוד מגזימה..) אז אני מתחילה לכעוס על עצמי ולהיסגר אממ ואז אני מתחילה להיות אדישה,אני מרגישה שכלום לא זורם לי וקשה לי להגיד את מה שאני חושבת במיוחד במצבים מסויימים.. אבל בזמן שאני אדישה שזה בדרך כלל תקופה של שבועיים משהו כזה:\ אני חושבת שאני כועסת על עצמי שזה ככה..וכנראה שאני לא צריכה לפחד מזה כל כך (כי עכשיו למשל אני לא מרגישה "אדישה" אז אני יכולה לרשום את מה שאני מרגישה
או שאני מרגישה יותר בנוח..) ממש אהבתי את מה שהצעת אני חושבת שאני אנסה ליישם את זה על עצמי ^^ ואני אנסה לא להפסיק את עצמי אם אני מתחילה להיות בלחץ או משהו.. היום הייתי בחדר כושר =] והיה לי ממש טוב ולא כל כך נילחצתי מזה שהיו הרבה אנשים(שבדרך כלל אני יותר) ואני די שמחה על כך חח:) אממ ואני אמשיך (יש שם גם יוגה אז אני גם חושבת ללכת..מה שקצת עוצר אותי זה שיש אנשים שאני לא מכירה וזה..אבל לא נורא אני חושבת שאני אנסה בכל זאת :] ואני מקווה שאני לא אצטרך לקחת תרופות:\ גם אם כן אז אני מקווה שיהיה לי יותר טוב:) ואני גם די מתחילה לפעמים לאבד קשר עם חברות קרובות בגלל שאני לא יוזמת ואני רוצה לשפר את זה וגם דיברתי על זה עם חברות שלי אז אני חושבת שאני אצטרך פשוט לעשות וליזום אם אני רוצה לשנות.. תודה רבה על התגובה
 
ובמצב הזה אני גם מרגישה שאני כמעט לא מרגישה

כלום ושקשה לי להנות ממוזיקה למשל וכמעט מכל דבר..וגם שאני לא נמשכת לכלום(כאילו לבנים..חח) אממ ורק שאני עם אנשים שאני יותר קרובה אליהם אני מרגישה קצת יותר טוב אני חושבת..
 

אמא11

New member
היי שוב../images/Emo13.gif

כאמור איני פסיכולוגית ואיני פסיכיאטרית, אבל אולי אפשר לראות במה שאת מתארת איזה "חומות הגנה" שאת מקימה: אם כלום לא מעניין או לא מושך - לא "צריך" לעשות את הדברים. כמו תירוץ להמנע. זה רק אולי ועדיף לפתוח את הנושא עם המטפלת שלך. אשמח אם תשתפי אותנו הלאה תמי
 
כן אני חושבת שזו מין חומת הגנה..כי אם אני

אהיה אדישה אז אני כאילו לא אצטרך להתמודד עם מה שגרם לי להילחץ מלכתחילה..ואז גם החיים שלי יהיו תקועים אז אני לא רוצה שזה יקרה..לכן אני חושבת שאני צריכה לקבל את עצמי גם במצב הזה ולא להפסיק לעשות אפילו שזה אולי קשה..:\ :) תודה:)
 
תגובה :)

כשהייתה לי תקופה שהאוסידי שלי היה יותר חזק, ורוב הזמן הייתי עסוקה בזה, לא היה לי זמן לכלום... והרגשתי שכבר לא אכפת לי כל כך מהקשר שלי עם אנשים.. אלא יותר מעניין אותי איך לצאת מהאו סי די, וזה היה מין מצב של אדישות כזאת, שלא אכפת לי כל כך מה עם הקשר שלי עם אנשים, אלא היה יותר אכפת לי איך לצאת כבר מהמצב הזה של כל שנייה לעשות טקסים.. אני לא יודעת אם התכוונת לזה.. אבל בכל מיקרה אני חושבת שכדאי לך לעסוק בפעילות גופינית, זה עוזר לדעתי בהרבה דברים... וגם תהני מזה :) אני חושבת שאת צריכה לחשוב פחות על האוסידי שלך, ולחשוב על איך שאת עם חברים, ותהיי יותר איתם מאשר תקועה כזאת באוסידי. אם את מתחילה להיסגר, דברי עם אחת החברות שלך, שיחה יותר מעמיקה, או תעשי איתה משהו ביחד... זה יתן לך הרגשה טובה [=
 
תגובה :)

כשהייתה לי תקופה שהאוסידי שלי היה יותר חזק, ורוב הזמן הייתי עסוקה בזה, לא היה לי זמן לכלום... והרגשתי שכבר לא אכפת לי כל כך מהקשר שלי עם אנשים.. אלא יותר מעניין אותי איך לצאת מהאו סי די, וזה היה מין מצב של אדישות כזאת, שלא אכפת לי כל כך מה עם הקשר שלי עם אנשים, אלא היה יותר אכפת לי איך לצאת כבר מהמצב הזה של כל שנייה לעשות טקסים.. אני לא יודעת אם התכוונת לזה.. אבל בכל מיקרה אני חושבת שכדאי לך לעסוק בפעילות גופינית, זה עוזר לדעתי בהרבה דברים... וגם תהני מזה :) אני חושבת שאת צריכה לחשוב פחות על האוסידי שלך, ולחשוב על איך שאת עם חברים, ותהיי יותר איתם מאשר תקועה כזאת באוסידי. אם את מתחילה להיסגר, דברי עם אחת החברות שלך, שיחה יותר מעמיקה, או תעשי איתה משהו ביחד... זה יתן לך הרגשה טובה [=
 
צודקת..זה באמת לא טוב יותר מדי להיות תקוע

בראש ובמחשבות וזה..לי זה רק עושה רע :\ תודה על התגובה :]
 
למעלה