היי
אז אני לא א-מינית, למרות שלפעמים אני מתיימרת להיותP:. התחלתי לחשוב לאחרונה על הנושא הזה, ואשמח אם תענו לי על כמה שאלות. אז אני מניחה שהא-מיניות היא לא דבר מוגדר ומוחלט, ויש א-מיניים לחלוטין וגם כאלו שפחות. בנוגע למי שמגדיר את עצמו כא-מיני מוחלט, לא מוצא עניין בנשיקות (חיבוקים אני מניחה שכולם אוהבים, תקנו אותי אם אני טועה). אתם מחפשים אהבה בחיים? איך אתם מרגישים כשאתם מאוהבים אם בכלל? אם אפשר לאהוב מישהו באופן של לרצות לחיות איתו כבן זוג, בלי להימשך אליו מינית, אז אפשר לאהוב גם גברים וגם נשים? או שבכל זאת יש משהו במגדר של הבן אדם/אופי "נשי" ו"גברי" שגורם לכם להימשך אליו? מנקודת המבט שלי, אני רואה בא-מיניות המון צדדים חיוביים שאין אצל אנשים בעלי נטיות מיניות. אני מדמה משיכה מינית כמו אל סם. ברגע שחווית את זה, אתה רק מחפש למצוא לזה מקום בחיים. (ואני לא מדברת רק על סקס, אלא על אהבה שהיא לא רק אפלטונית).ואם אתה לו מוצא לזה מקום בחיים, זה יכול להיות לא נעים. להיות א-מיני, זה להיות כמו אדם שלא מכור לסם הזה, ואפשר להרגיש משמעות מספקת בחיים בלי אהבה שכזו. השאלה היא, האדם יש הבדל נורא משמעותי בין אהבה ללא משיכה למין, לבין אהבה שכוללת משיכה מינית. אני יכולה להעיד על עצמי שבעבר התאהבתי בבחורה, אבל המשיכה המינית שלי אליה הייתה פחותה משמעותית מאשר האהבה שלי אליה. אבל בכל זאת חשקתי בקירבה שלה ובמגע שלה, אני מניחה שהיה משהו מיני. וגם ההגדרה הזו של מיניות היא לא חד משמעית, אבל זה כבר נושא אחר. לגבי מחקרים על א-מיניות, הבנתי שאין הרבה. אבל זה נראה שא-מיניות בניגוד להומוסקסואליות, היא תופעה הורמונלית ברובה מאשר פסיכולוגית. למרות שהורמונלי ופסיכולגי אלו לא שני מונחים שונים ולא קשורים אחד לשני, אלא ההפך, רק פנים שונות של אותו הדבר. אבל גם הומוסקסואליות יכולה להיות תופעה גנטית-הורמונלית ,יותר מאשר פסיכולוגית. אין ספק שלא ניתן לקבוע, במיוחד כשאין הרבה מחקרים על א-מיניות,אבל גם עדיין אין מספיק מחקרים על הומוסקסואליות שיכולים לקבוע עובדות. הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בנוגע לזה. תודה לעונים =]
אז אני לא א-מינית, למרות שלפעמים אני מתיימרת להיותP:. התחלתי לחשוב לאחרונה על הנושא הזה, ואשמח אם תענו לי על כמה שאלות. אז אני מניחה שהא-מיניות היא לא דבר מוגדר ומוחלט, ויש א-מיניים לחלוטין וגם כאלו שפחות. בנוגע למי שמגדיר את עצמו כא-מיני מוחלט, לא מוצא עניין בנשיקות (חיבוקים אני מניחה שכולם אוהבים, תקנו אותי אם אני טועה). אתם מחפשים אהבה בחיים? איך אתם מרגישים כשאתם מאוהבים אם בכלל? אם אפשר לאהוב מישהו באופן של לרצות לחיות איתו כבן זוג, בלי להימשך אליו מינית, אז אפשר לאהוב גם גברים וגם נשים? או שבכל זאת יש משהו במגדר של הבן אדם/אופי "נשי" ו"גברי" שגורם לכם להימשך אליו? מנקודת המבט שלי, אני רואה בא-מיניות המון צדדים חיוביים שאין אצל אנשים בעלי נטיות מיניות. אני מדמה משיכה מינית כמו אל סם. ברגע שחווית את זה, אתה רק מחפש למצוא לזה מקום בחיים. (ואני לא מדברת רק על סקס, אלא על אהבה שהיא לא רק אפלטונית).ואם אתה לו מוצא לזה מקום בחיים, זה יכול להיות לא נעים. להיות א-מיני, זה להיות כמו אדם שלא מכור לסם הזה, ואפשר להרגיש משמעות מספקת בחיים בלי אהבה שכזו. השאלה היא, האדם יש הבדל נורא משמעותי בין אהבה ללא משיכה למין, לבין אהבה שכוללת משיכה מינית. אני יכולה להעיד על עצמי שבעבר התאהבתי בבחורה, אבל המשיכה המינית שלי אליה הייתה פחותה משמעותית מאשר האהבה שלי אליה. אבל בכל זאת חשקתי בקירבה שלה ובמגע שלה, אני מניחה שהיה משהו מיני. וגם ההגדרה הזו של מיניות היא לא חד משמעית, אבל זה כבר נושא אחר. לגבי מחקרים על א-מיניות, הבנתי שאין הרבה. אבל זה נראה שא-מיניות בניגוד להומוסקסואליות, היא תופעה הורמונלית ברובה מאשר פסיכולוגית. למרות שהורמונלי ופסיכולגי אלו לא שני מונחים שונים ולא קשורים אחד לשני, אלא ההפך, רק פנים שונות של אותו הדבר. אבל גם הומוסקסואליות יכולה להיות תופעה גנטית-הורמונלית ,יותר מאשר פסיכולוגית. אין ספק שלא ניתן לקבוע, במיוחד כשאין הרבה מחקרים על א-מיניות,אבל גם עדיין אין מספיק מחקרים על הומוסקסואליות שיכולים לקבוע עובדות. הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בנוגע לזה. תודה לעונים =]
