למי אכפת מה פרויד אמר?, זה הכל מהתת מודע שלו
פרויד הזה היה לדעתי יותר חולה נפש מאשר פסיכולוג, ותיאוריות המופרחות שלו רק מוכיחות את זה. שום יצר לא מעצב אותנו, ושום תת מודע לא מזיז לי. בתור פסיכולוג הוא ראה תאדם שיצור מאוד פשוט, חייתי ולא מורכב, למעשה זה מאוד אירוני, כאילו הוא עשה יד אחת עם דארווין. איך אפשר לאמין לשטות הזאת שכל מה שמעצב אותך זה יצרים, כל מה שקובע בשביל האנושות ובשביל כל אחד ואחד מאיתנו זה רק "הטבע", ושכל מה שמניע תעולם זה מין ואלימות. מצידי היה טוען שא-מיניות זה הדחקה, טראומה וכפירה "בטבעיות" ומה שמניע אותנו, רגע בעצם מה מניע א-מיני על פי מר פרויד? רק הטראומה והתת מודה נכון. זה עדיין נראה לי עדיף מהסקס והאלימות שמניעים את מר פרויד, כנראה שא-מיניים נעלים 'מעיצוב', נעלים מהיצר(המיני לפחות), נעלים מהתת מודה ונעלים מפרויד, א-מיניים מייצגים תנפשי ותפסיכולוגיה האנושית, לא החייתית/יצרית, כנראה. אם פרויד היה נתקל בא-מיניים הוא היה מכחיש את קיומם, טוען שזה טראומות, הכחשה או לא מצאו "תאחד". בסופו של דבר הוא היה טוען מה שכל מיני טוען, ואם היה נחשל אז הוא היה מתאבד.
פרויד והפסיכואנליזה מדברים בעיקר על המיניות כדבר שמעצב אותנו ומוביל אותנו, ורציתי לדעת אם הוא היה מודע לא-מיניות ואם כן, מה הוא אמר על זה. אני מתארת לעצמי שהוא לא ממש נתקל בזה, וגם אם כן אז הוא טען שזו הדחקה בגלל איזו טראומה. אבל עדיין, יש איזה משהו רשמי שהוא או התלמידים שלו אמרו?