היי :)

היי :)

נכנסתי לפורום שלכן כבר מספר פעמים, אבל זאת הפעם הראשונה שאני מחליטה לכתוב כאן... יודעת שמה שאני רושמת זה מצב לא פשוט ולאלו מכאן שעברו את מה שאני הולכת לכתוב פה אני אשמח אם יוכלו לעזור לי קצת בעניין... אני נמצאת בקשר עם בחורה אפשר להגיד כבר שנה, זה הקשר הראשון שיצא לי להיות עם מישהי ומהרגע הראשון שראינו אחת את השנייה זה פשוט היה שם.. היא אוהבת בנות מאז שהיא זוכרת את עצמה, ואני תמיד הרגשתי משיכה מסויימת לחברות שהיו לי וידעתי שאני תמיד ארצה להתנסות מתישהו.. עברנו שנה לא הכי קלה ביחד, היו תקופות מדהימות וכאלו פחות וכמובן שזה יותר נבע מהכיוון שלי.. להיות בקשר עם בחורה אחרי שעד אז היית עם גברים זה לא קל, וההתמודדות של אם לספר או לשמור, ואם אני אספר מה יהייו ההשלכות זאת דילמה לא קלה בכלל.. ברור שהיא לא ממש מרוצה מהעניין שאני לא תמיד סגורה על עצמי ואני בעצמי לא אוהבת את זה.. איך אמורים להתמודד עם זה שמצד אחד אתה מאוהב במישהי אבל להתמודד עם העובדה שאנשים אחרים ישמעו שאת לסבית (גם אם את לא כי את נמשכת לשני הצדדים) ועוד לפני שיכירו אותך יתייגו אותך בתור אחת כזו.. ואת אומרת לעצמך לפעמים שאת כל כך אוהבת אותה ואת רוצה שידעו אבל מצד שני את רוצה להמנע מכל ההשלכות של זה וממה שאנשים יגידו... מקווה שתוכלו לעזור לי קצת בעניין... :)
 

מיטל225

New member
היי..

ערב טוב לך, אני חייבת לאמר לך בתור התחלה לגבי התיוג, את לא צריכה להגדיר את עצמך, זה הרי לא משנה.. מה שמשנה הוא שאת איתה וטוב לך איתה.. השאר לא חשוב לדעתי.. הדבר היחיד שלדעתי חשוב הוא הרצונות שלך והרגשות והאהבה שקיימת בינכן. זה לא קל לקבל את זה מניסיון שלי שמקבלים את זה מגלים מהו אושר אמיתי. את חייבת ללכת אחרי הלב שלך ולהקשיב רק לו. שאת תקבלי את עצמך אחרים יקבלו אותך, ומי שלא אז הפסד שלו :). אני גם כרגע עוברת תקופה לא קלה עם לבטים לגבי לספר למשפחה, אז אני הכי מבינה אותך בעולם! ואני כבר מגיל 15 בעינייני נשים, ואני בת 27 קלטי :).... אבל בתוך כל החששות שלי אני יודעת מה אני רוצה ואני לא מוכנה לוותר על זה בעד שום הון שבעולם כי זה מה שעושה לי טוב זה מה שגורם לי להיות מאושרת. את חייבת פשוט להקשיב לרצונות שלך, לאמת הפנימית שלך- רק שם נמצאות התשובות הכי טובות... שיהיה המון המון בהצלחה ותני לה צאנס אמיתי מניסיון זה שווה את זה:)
 
תודה רבה רבה

ממש חשוב לי לשמוע את הדברים האלה..
אני אוהבת אותה המון, ונפרדנו בגללי לא מזמן בגלל כל הדברים האלה שהתחילו להטריד אותי.. והייתי פשוט שבורה כל הזמן הזה ובדכאון ובערך התחננתי אליה שנחזור ואני הכי מאושרת בעולם שוב... אצלי ההורים יודעים, אמהות תמיד יודעות הכול.. חח אבל עוד יש דברים לא פשוטים מסביב.. נשמע שאת כבר עברת את השלב הזה של ההתלבטויות והבנת מה שאת רוצה, אני חושבת שרק זמן יכול לתת את התחושה הזאתי של להגיע למצב של השלמה עצמית.. שוב המון תודה ובהצלחה גם לך..
 

מיטל225

New member
אכן רק זמן יכול לתת את התחושה הזו..

ולדעתי זה בעיקר בגלל שהחברה מחנכת אותנו לדברים מסוימיים ומנסה למנוע מאיתנו לחרוג מהנורמה. אני חושבת שאם טוב לך את באמת צריכה ללכת עם האמת שלך, ואם שם זה מקומך את תדעי ולאט לאט תרגישי השלמה עצמית זה לוקח זמן אבל מגיע, ושמגיע זה שווה כל רגע:) וכן אני עברתי את תקופת ההתלבטות למרות שאם חושבים על זה מעולם לא היתה לי כזו... מגיל 15 עם נשים לא היה זמן להתלבט :).. המון בהצלחה שוב!
 
למעלה