היי..
לא הופתעתי לראת שיש פורום של אימון אישי בתפוז, אך הופתעתי שדווקא אני נכנסת וכותבת בו הודעה..מעולם לא התעניינתי בטיפול דרך השלמה והבנה, לדעתי ממקום מאוד אטום.. כי חשבתי שאני יכולה להגיע לפתרונות בעצמי, נוכחתי לדעת שזה קשה..לא הייתי מסוגלת לחשוב בדרך שתיתן לי קצת אושר . אני רוצה לאהוב את החיים שלי, אני רוצה להקרין אופטימיות ושלווה, לדעתי זה המתכון לחיים טובים יותר. קיבלתי המלצה מבחורה שנמצאת באימון אישי כבר כ3 שניים, והיא גדולה ממני ב10 שנים... אני נמצאת בדיוק מול דילמה , האם להתחיל אימון אישי או לא. בעקבות כמה אירועים בתקופה האחרונה, שלא ידעתי איך להתמודד איתם, המכה לא אחרה לבוא, נכנסתי למצב נפשי קשה, קשה , במושגיי, משהו שלא ידעתי איך להתמודד איתו..אולי בעיניי אחרים, הבעיות יתפרשו כרגילות ונורמליות, אבל לא כל אחד לדעתי, מגיב אליהם, כמוש אני הגבתי, יצאתי מפרופורציות בלי כל סיבה. לא אגיד שסבלתי מדיכאון, לדעתי זה משהו שיש בי מאז שנולדתי, ולדעתי, זה גם משהו שיש בכל אחד, והוא התפרץ אצלי בעבר , אך ידעתי איך למגר אותו, לקום..חשבתי שזה נשאר שם, וזו תקופה חולפת..אבל לא.. הפעם לא ראיתי את הדרך. ממקום של דכאון ואובדניות , בתקופה שלפניי 5 שנים ויותר, קמתי מתוך הבנה שהחיים הם יקרים, ומשפטים אובדניים כמו שנהגתי לומר, יצאו מכלל לשון הדיבור שלי. אני לא יודעת איך יכול לעזור לי טיפול, אימון אישי? לא הצלחתי לשים את האצבע על מה לא בסדר איתי..והאם כדאי בכלל להתחיל משהו שהוא מאוד מאסיבי (גם כלכלית).. קראתי המון הודעות בפורום, והחלטתי לכתוב ולשמוע מה יש לכם להגיד. חג שמח.
לא הופתעתי לראת שיש פורום של אימון אישי בתפוז, אך הופתעתי שדווקא אני נכנסת וכותבת בו הודעה..מעולם לא התעניינתי בטיפול דרך השלמה והבנה, לדעתי ממקום מאוד אטום.. כי חשבתי שאני יכולה להגיע לפתרונות בעצמי, נוכחתי לדעת שזה קשה..לא הייתי מסוגלת לחשוב בדרך שתיתן לי קצת אושר . אני רוצה לאהוב את החיים שלי, אני רוצה להקרין אופטימיות ושלווה, לדעתי זה המתכון לחיים טובים יותר. קיבלתי המלצה מבחורה שנמצאת באימון אישי כבר כ3 שניים, והיא גדולה ממני ב10 שנים... אני נמצאת בדיוק מול דילמה , האם להתחיל אימון אישי או לא. בעקבות כמה אירועים בתקופה האחרונה, שלא ידעתי איך להתמודד איתם, המכה לא אחרה לבוא, נכנסתי למצב נפשי קשה, קשה , במושגיי, משהו שלא ידעתי איך להתמודד איתו..אולי בעיניי אחרים, הבעיות יתפרשו כרגילות ונורמליות, אבל לא כל אחד לדעתי, מגיב אליהם, כמוש אני הגבתי, יצאתי מפרופורציות בלי כל סיבה. לא אגיד שסבלתי מדיכאון, לדעתי זה משהו שיש בי מאז שנולדתי, ולדעתי, זה גם משהו שיש בכל אחד, והוא התפרץ אצלי בעבר , אך ידעתי איך למגר אותו, לקום..חשבתי שזה נשאר שם, וזו תקופה חולפת..אבל לא.. הפעם לא ראיתי את הדרך. ממקום של דכאון ואובדניות , בתקופה שלפניי 5 שנים ויותר, קמתי מתוך הבנה שהחיים הם יקרים, ומשפטים אובדניים כמו שנהגתי לומר, יצאו מכלל לשון הדיבור שלי. אני לא יודעת איך יכול לעזור לי טיפול, אימון אישי? לא הצלחתי לשים את האצבע על מה לא בסדר איתי..והאם כדאי בכלל להתחיל משהו שהוא מאוד מאסיבי (גם כלכלית).. קראתי המון הודעות בפורום, והחלטתי לכתוב ולשמוע מה יש לכם להגיד. חג שמח.