היי

[R o c h a1]

היי

סתם רציתי להגיד שחזרתי לפה. ואם כבר פתחתי הודעה, יש פה רקדנים חסרי ביטחון? איך אתם מתמודדים עם זה? כי זה ממש מפריע. אני לא יכולה לרקוד שורה ראשונה, לעמוד מול המראה בלי שיש מישהו לפני שמסתיר חלק ממני או הכל, נלחצת מהמורים ומהתלמידים שבאים. בעיקרון, אני פשוט לא חושבת שאני זזה יפה, וגם אין לי ממש טכניקה כי התחלתי השנה ג'אז [ושנה שעברה היפ הופ].

 

[אנאל הגמדה]

כן אבל מנסים להתגבר

 

[אופיקיXD]

../images/Emo199.gifקודם כל ברוכה השבה

דבר שני. אני גם הייתי חסרת ביטחון כשהתחלתי שנה שעברה. בגלל שממש הייתה חסרה לי טכניקה (זאת הייתה שנה ראשונה שלי קלאסי,לפני זה הייתי רק ג'אז) אז לא אהבתי לראות את עצמי רוקדת,כי זה היה נראה לי מגושם כזה ולא נקי...בכלל עם "חוסר טכניקה". אבל אז לקחתי את זה למקום אחר ואמרתי לעצמי "במקום לא לנסות להתחמק מלראות את עצמי רוקדת,אני כן יעמוד בשורה ראשונה וינסה לראות מה אני עושה לא נכון ולתקן את זה".כן היה לי פדיחות כל פעם שלא הצלחתי או שעשיתי לא טוב,וכולם ראו את זה...אבל עם הזמן זה השתפר עד שהגעתי למצב שאני גאה שכולם רואים איך אני עושה ומסתכלים עליי. למשל גם השנה,התחלתי לעשות שיעורי קלאסי עם הקבוצה מעליי,וכם הייתי הכי גרועה בערך,אז כל הזמן הייתי כזה בסוף בפינה ועמדתי שורה אחרונה וכאלה,אבל כשהתחלתי לעמוד בשורה הראשונה ראיתי שא.זה לא כלכך נורא ואני לא הכי גרועה וב' יכלתי לראות את עצמי מלפני כל הט'ניקיות הגבוהות האלה,ראיתי מה עשיתי לא טוב וגם יכלתי לראות יותר טוב את המורה ולהבין את מה שהיא עושה. ותאמיני לי שעשיתי הרבה פדיחות לעצמי בתרגילים,כי יש שם כמה הרבה מעל הרמה של הטכניקה שלי...אבל זה לא נורא כי אחרי זה הם אפילו אמרו לי "כל הכבוד" ו,שיעור יפה" וכאלה... ככה שזה לא כזה נורא.. טוב אני מקווה שהבנת איזה נקודה אני מנסה להעביר מכל החפירה הזאת. אז ברוכה השבה לפורומינו הקט והשתלבות נעימה בחזרה

 

[natyly]

היו ימים..

איך מתמודדים? מכניסים לעצמך חזק לשכל שאם לא תעשה את זה כאן ועכשיו, שאם לא תרקדי את זה עכשיו אתה לעולם לא. שכל העולם יכול לקפוץ לשתגע ולעשות שמיניות באוויר ולא אכפט לך. אם את לא תקומי ותדחפי הצידה את הבישנות המטופשת הזאת ואת כל מה שמפריע להתרכז ולרקוד כמו שצריך, אף אחד לא יעשה את זה במקומך.

 

[נערת התות1]

../images/Emo210.gif יש לי הרבה בלהקה שהן כאלה..

ומה שאני תמיד אומרת להן, זה שהן באו ללהקה לא כדי להסתתר מאחורי כולם, אלא כדי להראות את היכולות שלהן ולהתקדם. בחיים לא תשתפרי אם תעמדי מאחור ותמשיכי להיות חסרת ביטחון. ברור שזה קל להגיד, אבל את תראי שאם תעזרי עוד טיפטיפה אומץ את תראי איך הכל ישתלם לך. חוסר ביטחון לא עוזר בכלום, ולא מקדם כלום.

 

[דנית666]

ככה זה בהתחלה..

אבל מהר מאוד זה יעבור לך אחרי הופעה ראשונה מקדימה עם ההיסוסים כשימחאו לך כפיים את תרגישי הרגשה נפלאה ולאט לאט יהיה לך יותר ויותר ביטחון וזה ישתקף בהכל! בריקוד, ביומיום בדברים נוספים. את רק צריכה לאזור אומץ לפעם הראשנה ותראי שאח"כ כבר יהיה לך יותר קל וזה ירוץ לך- פחות תצטרכי להשקיע מאמץ מעצמך להעיז

 

[אנאל הגמדה]

זה לא עובר כזה מהר

אני חסרת בטחון כבר מלא שנים. בהופעות כן, יש לי מלא בטחון וזה אבל בשיעור ממש לא. ומה שקורה שתמיד אני מפתיעה את כולם בהופעה כי בשיעור אני חסרת בטחון ורוקדת פחות טוב. אני חושבת שצריך להרגיש תמיד כמו בהופעה אבל גם זה קשה, אצלי זה תלוי במצברוח.

 

[דנית666]

אומנם, אבל..

אחרי שאוזרים אומץ לפעם הראשונה, בפעם השניה זה קצת יותר קל ובפעם השלישית יותר וכך הלאה... מפעם לפעם יותר קל והביטחון מתחזק. צריך לנסות לבוא בגישה ששווה לנסות (=גישה אופטימית), עדיף לנסות לזוז ולהתקדם מאשר להתקע במקום שגם ככה לא טוב לנו (בכלל זה כלל לחיים)