היי...

[חייכנית מקסימה]

היי...

לא בדיוק חבר שלי אבל מאוד קרוב לזה, התגייס היום... ואני לא מצליחה להפסיק לבכות. אני רגילה לראות אותו כל יום, לדבר איתו כל היום, לישון איתו כל איזה יומיים, ופתאום לוקחים לי אותו... אני מרגישה לבד, אני מרגישה מתוסכלת, אני מרגישה שאני מתגעגעת וזה אוכל אותי כל כך... וחוץ מזה.. בשביל הגיוס הוא הוריד את הזקן והשיער המדהים שהיה לו.. והוא נראה פחות טוב עכשיו... וזה נורא קשה לי, אני מתגעגעת אליו, אני מתגעגעת לאיך שהוא נראה עד לפני שבוע... איך אני אמורה להתמודד עם המעבר החד הזה, ממפגשים כל יום למפגשים פעם בחודש, ושיחות בטלפון 3-4 פעמים בשבוע? איך אני מתרגלת למראה החדש שלו? איך אני בכלל אמורה לעבור דבר כל כך גדול וקשה בלעדיו?

 

[נסיכה קטנה וביתית]

הייי

אני לא מצליחה לשלוח מסר אבל אני פה, גם לי עדיין קצת עשה עם העובדה שהחייל שלי הוא חייל, למרות הזמן שעבר מאז הגיוס שלו...וגם שלי הוא לא ממש חבר אלא ממש קרוב.... קיצר אם את רוצה לדבר המסנ הוא [email protected] והאיי סי הוא 436558672 את יותר ממזומנת לפנות אליי

 

[pc girl]

...

האהוב שלי התגייס לפני שמונה חודשים בערך... היה לו שיער מדהים שמאוד מאוד אהבתי. נכון, בהתחלה היה לי מאוד מוזר לראות אותו בלי השיער שלו, אבל מאוד מהר התרגלתי, ועכשיו אני כבר לא זוכרת את הימים של השיער הארוך. ככה או ככה, הוא הכי יפה בעולם

מראה זה דבר שמתרגלים אליו בשלב מסויים... אני בטוחה שבעוד כמה יציאות שלו, כבר תשכחי פחות או יותר איך הוא נראה קודם, או לפחות לא תחשבי על איך הוא נראה פעם. בקשר למפגשים, תאמיני לי שעכשיו תעריכי פי אלף, כל שנייה שתראי אותו. כל שנייה שהוא יהיה איתך, וכל שיחת טלפון תעשה לך הכי טוב בעולם. הגעגועים מאוד מוסיפים לקשר, כי לומדים להעריך אחד את השניה ככ הרבה... הרבה יותר מפעם. למרות כל זה, זה מאוד קשה... אז בשביל לא להשתגע, תעסיקי את עצמך כמה שיותר... תלמדי, תעבדי, תצאי עם חברים, וכו'... הכי נורא זה לשבת בבית בדיכאון ולבכות על זה שהוא רחוק ממך. הזמן לא יזוז לך, את תהיי עצבנית, וזה יכול לגרור למריבות בינכם. אחרי שחזרתי עם ההורים שלו מהלשכת גיוס, לא ידעתי מה לעשות במשך כמה ימים... זה היה ככ מוזר, לא לדבר איתו כל יום, לא לראות אותו מתי שאני רוצה... אבל אחרי כמה יציאות שלו הביתה, התחלתי להתרגל. הכי חשוב לזכור, שהתקופה הזו בסוף עוברת. אפשר להעביר אותה בטוב, ואפשר להעביר אותה ברע... בהצלחה, לו ולך, והכי חשוב, שיחזור הביתה בשלום!

 

[חייכנית מקסימה]

חח דווקא השיער פחות מפריע לי

אבל הזקן כל כך שינה אותו ואת הפנים שלו בצורה משמעותית ואני פוחדת שאני לא אתרגל >< אני יודעת שאני צריכה להעסיק את עצמי, אבל זה מה שקשה... לא בא לי. לא בא לי לצאת, לא בא לי לבלות, לא בא לי לעבוד, ולא בא לי כמעט שום פעילות... בא לי רק אותו... >< תודה על התגובה

 

[סיויקונית]

אני זוכרת שהרגשתי בדיוק ככה. גם לי היה קשה להתרגל למראה החדש, אבל זה באמת לא מה שחשוב.. את תתרגלי ממש מהר ותלמדי לאהוב את זה. בכל מקרה, זה יהיה בסדר. את גם תתרגלי ליציאות ולשיחות, ואתם תעברו את זה. מה עם פרטים עליכם? איך קוראים לך? בת כמה? אם את רוצה גם מאיפה? וגם החבר.. בן כמה ולאן הוא התגייס? אני סיון בת 17 מבנימינה חבר שלי כרגע חובש בבסיס שהוא של הצנחנים ועוד כל מיני, אבל בהתחלה הוא היה בתותחנים.

 

[חייכנית מקסימה]

../images/Emo13.gif

קוראים לי יעל, בת 18 עוד מעט, ותאמת גם החייל וגם עוד ידיד הכניסו לי לראש שפקחית טיסה זה הדבר, ואם אני אוכל לשרת בבסיס שלו בכלל יצא טוב.. עכשיו רק צריך לקוות שגם הצבא יחשוב ככה >< הבחור בן 18, וכמו שכתבתי התגייס לטייס... ^^

 

[McBlack]

שמעי, לא יודעת מה עם הבחור שלך, אבל צה"ל הוקם

במטרה למצות את הסקס אפיל שבגברים במדינה ואת הבאסה שבלהיות על מדים אצל הנשים... אם צה"ל לא הולם אותו אז שיהיה בריא... בקשר למרחק, בסופו של דבר זה מוסיף לקשר (אם אתם עדיין לא ביחסים אז ניחא), געגועים וזה... לאן הוא בכלל התגייס?

 

[חייכנית מקסימה]

המדים הולמים אותו מאוד

הוא שלח לי לפלאפון תמונה קטנטנה שעכשיו מככבת בתור הרקע שלי והמדים מאוד מתאימים לו, אבל הזקן התאים לו יותר... הקשר שלנו היה במצב מעולה גם בלי זה, והתגעגענו כל פעם שלא התראינו יום שלם, אז אני לא ממש מודה לצה"ל... טייס

 

[McBlack]

אז שישיג אישור זקן

ואת תתרגלי... ויותר מזה, אם עד עכשיו הקשר שלכם היה אפלטוני (או קצת יותר מזה?) רוב הסיכויים שעכשיו הוא יהפוך לרומנטי, כשהוא יקלוט שהוא לא יכול בלעדייך ובולשיט קיטשי כזה קיצר אל תדאגי הכל לטובה

 

[Ray512]

אי אפשר בטיס.

 

[חייכנית מקסימה]

הוא לא היה אפלטוני

וגם לזה אני מתגעגעת... הוא אולי יגביר את הכיף שבפגישות... אבל היה לנו מספיק כיף עד עכשיו והוא באמת לא יכול בלעדי, בלי קשר

 

[McBlack]

התכוונתי לא יכול במובן שהוא ירצה להפוך את זה

למשהו רשמי למרות שזה עלול ליצור תגובה הפוכה לגמרי מזאת

 

[חייכנית מקסימה]

לאלא, אנחנו נישאר יחד לנצח

בעיקר כי אנחנו לא חברים בהגדרה והקשר שלנו בעצם בנוי מיזיזות וידידות מאוד עמוקה. הידידות תישאר תמיד, וזה מה שבאמת חשוב

 

[מותק בלי עותק]

אני מניחה שהוא התגייס לטייס.?

או לגלי צהל.. זה הגיוסים של אתמול. בכל מקרה .. מראה זה דבר שמתרגלים אליו ... וגם געגועים..

 

[חייכנית מקסימה]

אכן, טייס ../images/Emo13.gif

ויש גם גיוסים כללים לפי מה שהבנתי.. וזה היה היום, לא אתמול אבל המראה שלו ממש שונה... ממש ממש, כאילו העיגול הזה מסביב לפה עשה משהו גם לתווי הפנים... אבל יכול להיות שזה עניין של הרגל, הבעיה שפעם בחודש זה לא מספיק כדי להתרגל למראה...

 

[Clueless Maiden]

מכירה את

הקתפ"טים? חבר שלי גם התגייס לטייס ונפל, אז יש לי טיפ בשבילך. תבקשי מחבר שלך את הטלפון של הקתפ"ט (קצין תורן פרח טייס) ותשאירי לו הודעות כתובות. יש כאילו קצין שעונה לטלפונים וכותב את ההודעה על פתק נייר ומעביר לפרח הטייס.

 

[חייכנית מקסימה]

וואלה? הוא מעביר תמיד?

בטח שאני אנסה.... תודה

 

[Clueless Maiden]

הוא

מעביר תמיד. זה פשוט כי יש טלפונים רק פעמיים בשבוע, לשעה כל פעם, אז זו דרך ליצור קשר בין פרחי הטייס למשפחותיהם. אני אישית הייתי מעבירה לו הודעות עם ציורים של ג'ירפות ופילים, כשעל הצד השני כתב הקתפ"ט "אחי, מה עבר על חברה שלך?!?!!?"

 

[חייכנית מקסימה]

איך העברת ציורים?

אמרת לקתפ"ט לצייר? וזה לא ממש ליצור קשר, זה רק חד כיווני.. (או שהוא יכול להעביר הודעה בחזרה?) ואמרתי לבחור והוא ישיג את הטלפון... ^^

 

[Clueless Maiden]

חח

הסברת לקתפ"ט בטלפון איך לצייר. וכן זה חד כיווני, אבל זה עדיין יצירת קשר. את אמנם לא יודעת מה עובר עליו, אבל הוא יודע מה עובר עלייך. גם משהו.