היי

[delay puberty]

היי

מדובר על ילד בן 10. הילד היום בבוקר רצה שנעשה לו 2 עוגות. אחת בבוקר והשניה בערב. התחלתי לעשות לו עוגה, והוא התחיל לעצבן את עצמו עם מחשבות שונות. אמרתי שכשאני עצבנית אז אני לא רוצה לראות אף אחד, והילד נפגע וחשב שאני מדברת אליו והתעקש על כך שלא אמרתי "חוץ ממך" כשאני אומרת שאני לא רוצה לראות אף אחד. ואז הוא אמר ששברתי לו פעם כל מיני דברים, ואז הוא התחיל לשבור חפצים בבית. הפיל כלים, שפך מים על הרצפה ועשה בלאגן במשך שעתיים ואז במשך שלוש שעות הילד מתעקש בשאלה "למה את מעצבנת אותי ?" כשהוא חוזר על אותה שאלה מיליון פעמים במשך שלוש שעות בהפרש של שניה אחת תוך שהוא שובר לנו את המזנון, הארונות, צלחות וזכוכיות של הדלתות. אמרתי לו שאתקשר לאבא שלו, והוא לא פחד. מקרה כמו האירוע של היום אינו המקרה הבודד, והוא עושה את אותו הדבר מס' פעמים בחודש אבל בעוצמות שונות (לפעמים יותר גרוע מהמקרה של היום ולפעמים פחות גרוע). השאלה היא מה עושים לילד כזה ? הסברתי לו שצריך לדעת איך להתמודד עם כעס, ואמרתי לו שהוא מכניס לעצמו מחשבות ומתרגז מהמחשבות של עצמו, והוא ממשיך בשלו "למה את מעצבנת אותי". מה עושים ?

 

[schlomitsmile]

משיגים עזרה נראה שהילד נמצא במצוקה גדולה, שהוא מתקשה להמליל ולהכיל, על כן הוא מתפרץ. האם זו תופעה חדשה? איך הוא מסתדר בביה"ס? יש מגוון של טיפולים רגשיים לילדים:טיפול באמנות, טיפול עם בע"ח, טיפול בתנועה, טיפול בשיחות ועוד. מציעה לך לבחור מה שלדעתך הכי מתאים לילד שלך, ולהתחיל בהקדם (קרוב לודאי שתוכלי לקבל החזר חלקי מקופ"ח, שווה בירור). במקביל, כדאי לקבל הדרכת הורים מהמטפל הרגשי של הילד, או מגורם מקצועי אחר. חיזקי ואימצי ../images/Emo140.gif

 

[akavishon]

"אמרתי לו שאני אתקשר לאבא וזה לא עזר...

לא ברור מה המצב המשפחתי , אם אתם גרושים או לא, אבל להתקשר לאבא לא צריך להיות איום, בין אם אתם גרושים או לא. את צריכה להיות מספיק אסרטיבית. ככה הוא לומד שרק אבא הוא סמכות ואת לא. מעבר לזב, כמו ששלומית ענתה לך, הילד במצוקה וצריך עזרה.

 

[Master Stav]

עזרה מקצועית

ויפה שעה אחת קודם אני לא חסידי הפסיכולוגיה אבל אני נוטה להאמין שפה את תצטרכי עזרה מקצועית להיורים אין תמיד את הכלים להתמודד עם דברים מסוימים כל שכן דברים קשים כגון התפרצויות זעם שמלוות בונדליזים מתוך תיסכול הילד סובל ממשהו בין עם זה אישי שלו ובין עם ביטוי למשהו שהוא מרגיש שעובר עליך ו/או על בעלך אל תזניחי ושיהיה בהצלחה ....

 

[aviah]

מצטרף לעצת קודמיי

אין טעם להנחיל לילד את ההסטריה והרגשנות שלך.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo52.gif אבל אני חייבת להגיד שתגובתך גרמה לי לאי-נוחות רבה. אתה מכיר את הכותבת אישית? על מה אתה מבסס את ההערה השופטנית שלך?

 

[aviah]

נסלחת

אני לא מכיר את הכותבת, אלא ממה שכתבה בעצמה. לא רק שהיא מעידה על עצמה שההתפרצויות שלה גרמו להתפרצות של הבן שלה, אלא שהיא גם מבליעה את החלק שלה בריב שהיה ביניהם. ושאלה לגבי התגובה שלך: האם אין כאן מקום למשהו שאינו מקהלת "אוהבים אותך, את בסדר גמור" ??

 

[schlomitsmile]

יש הבדל גדול בעיניי בין מקהלת אוהבים אותך לבין קטילת מישהו, שאתה אפילו לא באמת מכיר. אני לא קראתי שהיא סיפרה על התפרצויות שלה. היא סיפרה, שאמרה לבן, שכשהיא מעוצבנת היא מעדיפה להיות לבד. אולי הציעה לו דרך להרגע במקום להתפרץ? היא סיפרה שהבן אמר שהיא שברה לו דברים. זה לא אומר שזה נכון, זה מה שהוא אמר. אם היא מבליעה או לא את החלק שלה, איש מאיתנו לא יודע- לא היינו שם ואיננו מכירים את הנפשות הפועלות. אני מסכימה איתך, שכשמדובר בהורה וילד, להורה יש אחריות לא רק על התנהגותו שלו, אלא גם במידה מסויימת על זו של ילדו. לכן המלצתי לה לקבל גם הדרכת הורים. נסיוני לימדני, שהמלצה כזאת, שאינה מטובלת בביקורתיות תוקפנית, עשויה לפול על אזניים קשובות, יותר מקטילה וירטואלית. כשבנאדם פותח לבו, ומשתף בקטע קשה מחייו, אני חושבת שמגיע לו שלא יתנפלו עליו, אלא ינסו לעזור, גם אם יש לו חלק כלשהו ביצירת התסבוכת שנקלע אליה. ומי מאיתנו לא יצר לעצמו תסבוכות כלשהן?