צוקרושקה
מתה , מתה, מתה עליך. לא תאמיני אך כשאני קוראת את כיתובייך אני קוראת כאילו ואני שומעת את קולך מתי את מדגישה מילה זו או אחרת...רואה את המימיקה שלך ומדמיינת לי אותך בסיטואציה של דיבורך..לא כתיבה...אלא דיבור...וזה כל כך מצחיק אותי. את גדולה אם את מצליחה להעביר לי את התחושה הזו. מחכה כבר למחרתיים שתוכלי להזדהות בפני (למה שאלת אם זה טוב בשבילי?, הכל טוב...כולם חברים...אני שוכחת מה שהיה לפני חמש דקות..בטוח שאשכח את הירודיות שלך שלדעתי נבעו לא מרוע. עכשיו משקצת הכרתיך בטוחני שאני צודקת) המשיכי ...אל תפסיקי. את הרוח החיה כאן. רזיאלקימל גם תורמת רבות אך בצורה אחרת. אוהבת את שתיכן. בכלל אוהבת את כולם. אפילו את סופי אחרי הסוף שבוע. ביי ביי