היי...
אני כל כמה זמן חושב אם לכתוב את זה... לא רק פה, אלא בכלל... עכשיו לילה ואני מנסה לישון. ולילה זה תמיד זמן קשה בשבילי... ואז מתחילות לרוץ המחשבות... ואני לא מצליח לספר יותר מדי... אבל אני מרגיש שסבתא שלי צופה בי מלמעלה במידת מה, ופשוט בא לי לבכות. אני מרגיש שהיא מסתכלת מלמעלה ועצובה שאני לא מצליח להתמודד עם החיים, אולי אפילו עצובה בגלל שאני גיי אני לא יכול לדעת איך היא מרגישה, ואני בכלל לא בטוח שמי שנפטר יכול לראות אותי מלמעלה. אני אפילו נוטה לחשוב שלא מבחינת ההגיון... אבל פשוט זולגות לי דמעות ואני אף פעם לא באמת מצליח לבכות... אני בכלל מתפלא שאני כותב את זה... אני בדרך כלל נשאר עם זה לבד... אבל רע לי מדי ואני מתגעגע... ואם היא שומעת אותי שתדע שאני מצטער על זה שאני לא מצליח להתמודד... אני מצטער...
אני כל כמה זמן חושב אם לכתוב את זה... לא רק פה, אלא בכלל... עכשיו לילה ואני מנסה לישון. ולילה זה תמיד זמן קשה בשבילי... ואז מתחילות לרוץ המחשבות... ואני לא מצליח לספר יותר מדי... אבל אני מרגיש שסבתא שלי צופה בי מלמעלה במידת מה, ופשוט בא לי לבכות. אני מרגיש שהיא מסתכלת מלמעלה ועצובה שאני לא מצליח להתמודד עם החיים, אולי אפילו עצובה בגלל שאני גיי אני לא יכול לדעת איך היא מרגישה, ואני בכלל לא בטוח שמי שנפטר יכול לראות אותי מלמעלה. אני אפילו נוטה לחשוב שלא מבחינת ההגיון... אבל פשוט זולגות לי דמעות ואני אף פעם לא באמת מצליח לבכות... אני בכלל מתפלא שאני כותב את זה... אני בדרך כלל נשאר עם זה לבד... אבל רע לי מדי ואני מתגעגע... ואם היא שומעת אותי שתדע שאני מצטער על זה שאני לא מצליח להתמודד... אני מצטער...