היי

[בבות קרמיקה]

היי../images/Emo9.gif

היי מה נישמע? תקשיבו אני ממש אוהבת ליכתוב ספרים

אבל אני ממש רוצה להוציא אותם לאור ואני לא יודעת איך. זאת אומרת אני רוצה לפרסם אותם {לפחות אחד} באיזה עיתון ושיראו איך זה

אז מישהו יודע איך? תודה מאיה

.

 

[NAVVAN1]

תכתבי אחד לכאן, שנראה איך זה???

 

[בבות קרמיקה]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[בבות קרמיקה]

הוא בדרך...

 

[NAVVAN1]

מי יתן וכל הרמזורים יחייכו אלייך

בירוק, ואני מחכה

 

[בבות קרמיקה]

זה לא יקח זמן

אני פשוט עסוקה אז מידי פעם אני באה למחשב. דרך אגב אני רק בת 10 וחצי עם לא רואים זאת! כן, כן בטח תיתפלאי אבל זה מה יש. אני מאוד מאוד אוהבת ספרים. טוב אני מבטיחה שבשעה 6 וחצי או שבע אני יכתוב את הסיפור, העמיסו עלינו ש.ב. טוב אז נשיקות

 

[NAVVAN1]

הכי חשוב ש.ב. ואחר כך סיפור,

 

[אילן עינברי]

נוואן הזהר בובות קרמיקה נשברות מהר

 

[NAVVAN1]

ילדה בת 10 שככה כותבת, מיד לעיתון

להודיע דבר לילדים

 

[בבות קרמיקה]

../images/Emo13.gif

 

[בבות קרמיקה]

הנה הסיפור:

נ.ב. אני כותבת סיפורים בפרקים כי ככה אני יותר אוהבת את זה. עם זה היה יפה בעניכם אני ימשיך את פרק ב'. _____________________________________________________________-- החופש הגדול\מאיה .ע. {לא סיפור אמיתי} החופש הגדול הוא החופש האהוב עלי ביותר! כי הוא הכי ארוך, וזה ממש ברור לא?? כל תלמיד כבר מחכה לחופש. אבל בכיתה שלי יש ילדה ששמה דנה. הסיוט שלה זה החופש הגדול. מיכוון שהיא צריכה כל הזמן לישמור על אחיה הקטן ואמה מגיעה רק בערב. אמא שלה לא רוצה לישלוח אותה לקיטנה כי היא מפחדת שיקרה לה שם משהו. וואי אני ממש חושב שאמא שלה מוזרה. אני הולך לקיטנה וגם שתי חבריי מהכיתה עידו ורן. הם החברים הכי טובים שלי. תמיד בהפסקות אני משחק איתם,מחליף איתם סנדויץ'. עד שיום אחד מן הימים רן בא אלי ואל עידו.. והודיע הודעה מחרישה אוזניים:"אני עוזב!!!" רן אמר והיה ממש עצוב, אין ספק. כולנו הינו עצובים. "מה נעשה בחופש?!" אמר עידו "בלעדיו החופש הוא ביכלל לא חופש!"הוספתי טוב צריך לעשות משהו, הלכתי אל הכיתה וכתבתי על הלוח בגדול:"רן עוזב את הכיתה! חשבו ואמרו רעיון טוב כדי להחזירו." כתבתי בטוש אדום שכולםםםםם יראו. יצאתי מהכיתה בתקווה שמישהו יראה את מה שכתבתי על הלוח, ויציע רעיון. "דניאל!! דניאל" אמרה דנה. מי קורה לי? "דניאל , ראיתי את מה שכתבת ואני חושבת שיש לי רעיון!!" אמרה דנה בהיתלהבות רבה "טוב, אז תגידי בבקשה" "בוא ונעשה עצומה!! עצומה גדולה!! שכל מי שרוצה שרן לא הילך יחתום, אפילו המנהלת והיוצעת וכולם!" אמרה דנה. "אבל..אבל.. מזה יעזור? זה ההורים שלו שרוצים לעזוב!" אמרתי באכזבה.. "אני מיצטערת רק הצעתי" אמרה דנה והלכה. "לא לא!! דנה אל תילכי, רק הצעת וכל הכבוד לך שאיכפת לך כל כך מאחרים"אמרתי והנחתי לה ללכת. טוב נו מה יש להגיד?? הכל נהפך להיות רע.לא שליפני זה היה טוב!!. אין מה לעשות הכל כישלון. טוב כדי שהילך לכיתה. "שלום דניאל מה נישמע?" אמרה המורה {עליזה} "היי עליזה, אני עצוב כי רן עוזב." אמרתי. "כן, ראיתי על הלוח, אני מאוד מיצטערת"עליזה אמרה באכזבה. "אז תגידי, מצאת אולי רעיון??" "אני?? לא, לא ממש. אני מיצטערת, אבל בכל זאת תישמרו על קשר."אמרה עליזה "אבל בלי רן בחופש זה סיוט!! אוף אני מיתגעגע אליו"אמרתי. "אבל דניאל מצחיק שכמותך, הוא בהפסקה לך לשחק איתו, הוא עוזב עוד כשבוע" אמרה עליזה וציחקקה לה. "טוב אני הולכת לאכול הבטן שלי מקרקרת" אמרה עליזה "בתאבון, ביי" אמרתי ועדיין אוכזבתי. טוב לא הבנתי מה עדיין אני יעשה אאבל אני יודע שיותר לא היה חופש כמו שתמיד יש. המשך יבוא

תגיבו!! מאיה.

 

[NAVVAN1]

סיפור נפלא, למה שלא תבקש מאמא

מעטפה ושתשלח לעיתון של ילדים, בטוח שיפרסמו. חושב שיש גם בבית אריאלה- בתל-אביב, סדנת כתיבה לילדים בגיל שלך.

 

[בבות קרמיקה]

תודה.

וזה תבקשי ולא תבקש.

 

[NAVVAN1]

??? אז למה הסיפור בלשון זכר???

 

[בבות קרמיקה]

אממ לא יודעת

מזה משנה עם אני בת והסיפור בלשון זכר?? אממ ניראה לי שאני יודעת מאיפה הכישרון שלי

{בלי להשויץ אהה??} אני קרובת מישפחה של שלמה אבס. מה לא ידעתי שזה משנה שאני בת ואני מספרת בלשון זכר. מוזר פעם ראשונה שמיעירים לי על כך.

 

[בבות קרמיקה]

עםםם...

הסיפור שלי היתפרסם אני יודיע לכם וממש ישמח. עוד כמה ימים אני ישלח. אבל אין לי מושג מה הכתובת שלהם זאת הבעיה. יש לי בבית {לאחותי} מעריב לנוער ולא לילדים, אז זה אותו כתובת? תודהה...

 

[NAVVAN1]

כתובות עתוני ילדים - בהצלחה

 

[NAVVAN1]

הכישרון בא ממך, להמשיך לכתוב בבקשה

להמשיך ללמוד, ולא לחשוב שקבלת במתנה. צורת חשיבה כזאת מפריעה להתקדם ולשפר. הסיפור כתוב כסיפור אישי, לכן שייכתי למין של הגיבור אשר בסיפור, אפשר כמובן לשנות ולכתוב כפי שרוצים, אבל לדעתי לפחות בסיפורים ראשונים שאת כותבת, רצוי לך לשייך את מין הגיבור לאותו מין של הכותב, ואז צורת חשיבה,פעולה,דיבור של הגיבור יהיו יותר אמינים, יותר נכונים,,,, כי בנים ובנות חושבים, מדברים, פועלים קצת אחרת אחד מהשני. כל הכבוד, תמשיכי, בהצלחה

 

[בבות קרמיקה]

תודה רבה.

על הכתובות ועל התמיכה

 

[בבות קרמיקה]

מה שימך?

כדי שבסיפור היה לי למי להודות

.