היי...../images/Emo9.gif
פתאום בהפתעה זה הגיע. עוד ארבעה ימים נגמרת השנה. אני לא אכתוב כאן דברים מרגשים עד דמעות, לא על החוויות הקשות והטובות שהיו. לא על העצבים, לא על החיוכים, לא על הפחדים ולא על ההתרגשויות. אני רק אגיד שפתאום, פתאום קצת מתחשק לי לדמוע. וכמה שרציתי לסיים, עכשיו אני רוצה קצת לעמוד במקום. שונאת להפרד, שונאת לסגור מעגלים, שונאת לפתוח כאלה חדשים. לא רוצה הזדמנות אחרת.רוצה להשאר ולהוכיח שאני מסוגלת. כבר 3 שנים אני נעה בשאלה של "מה את עושה שנה הבאה?" ונמאס לי לענות בחיוך חברי ונמאס לי לחפש. נמאס לי להיות תלויה בין שמיים וארץ. אני יודעת, תתחיל השנה ואני ארצה שהיא תסתיים [יאללה!! להתחיל בחיים האמיתיים. אני מרגישה תקועה במקום, מנסה להגיע כבר ללימודים, אבל יש דברים שצריך לעשות קודם], ואז יהיה לי נורא כיף ואני לא ארצה להפרד. מכירים את זה שלפעמים אתם רוצים לעצור את הזמן? פשוט לא להמשיך? לרגע להיות תקוע, לתת לטוב לנשוב על פניך, לשכוח מהרע. וטוב לי עכשיו. באמת. אני מתחילה קצת להתאפס על עצמי, וכל כך, אבל כל כך לא בא לי להתחיל מחדש. ___________________________ וכמה עניינים טכניים: ביום ראשון הבא עלינו לטובה, אני נוטשת לתקופה קצרה את ארצנו היפה. אז א. אני אתגעגע נורא. ב. חסר לכם שאתם לא תתגעגעו אלי. ג. לא לדאוג- אני עוד לא מתאבדת. [אבל לךכו תדעו, היום עוד גדול
] ד. מכתבים לטיסה ישמחו אותי נורא. 15 שעות זה המון זמן!! ה. בקשות למתנות יתקבלו ברכה. [רק לא לשכוח שיש לי בערך 5 דולר
] ו..יום שישי אני מסיימת כאן, מה שאומר שאין נט בבוקר 
הפורומים של "תפוז" משום מה לא מאוד נפתחים לי בבית. מה עושים? אני ממש לא רוצה לעזוב, ואני על מחשב בבית, פשוט בלי יכולת להכנס לפורום. [מופיעה הודעת שגיאה והעמוד הופך ללא זמין] ודבר אחרון, מה עם מפגש פורום? ברילן נוח לאנשים? ביי בינתיים. התגעגעתי
פתאום בהפתעה זה הגיע. עוד ארבעה ימים נגמרת השנה. אני לא אכתוב כאן דברים מרגשים עד דמעות, לא על החוויות הקשות והטובות שהיו. לא על העצבים, לא על החיוכים, לא על הפחדים ולא על ההתרגשויות. אני רק אגיד שפתאום, פתאום קצת מתחשק לי לדמוע. וכמה שרציתי לסיים, עכשיו אני רוצה קצת לעמוד במקום. שונאת להפרד, שונאת לסגור מעגלים, שונאת לפתוח כאלה חדשים. לא רוצה הזדמנות אחרת.רוצה להשאר ולהוכיח שאני מסוגלת. כבר 3 שנים אני נעה בשאלה של "מה את עושה שנה הבאה?" ונמאס לי לענות בחיוך חברי ונמאס לי לחפש. נמאס לי להיות תלויה בין שמיים וארץ. אני יודעת, תתחיל השנה ואני ארצה שהיא תסתיים [יאללה!! להתחיל בחיים האמיתיים. אני מרגישה תקועה במקום, מנסה להגיע כבר ללימודים, אבל יש דברים שצריך לעשות קודם], ואז יהיה לי נורא כיף ואני לא ארצה להפרד. מכירים את זה שלפעמים אתם רוצים לעצור את הזמן? פשוט לא להמשיך? לרגע להיות תקוע, לתת לטוב לנשוב על פניך, לשכוח מהרע. וטוב לי עכשיו. באמת. אני מתחילה קצת להתאפס על עצמי, וכל כך, אבל כל כך לא בא לי להתחיל מחדש. ___________________________ וכמה עניינים טכניים: ביום ראשון הבא עלינו לטובה, אני נוטשת לתקופה קצרה את ארצנו היפה. אז א. אני אתגעגע נורא. ב. חסר לכם שאתם לא תתגעגעו אלי. ג. לא לדאוג- אני עוד לא מתאבדת. [אבל לךכו תדעו, היום עוד גדול
הפורומים של "תפוז" משום מה לא מאוד נפתחים לי בבית. מה עושים? אני ממש לא רוצה לעזוב, ואני על מחשב בבית, פשוט בלי יכולת להכנס לפורום. [מופיעה הודעת שגיאה והעמוד הופך ללא זמין] ודבר אחרון, מה עם מפגש פורום? ברילן נוח לאנשים? ביי בינתיים. התגעגעתי