שלום לך גאטינהה../images/Emo24.gif
את כותבת שאת מנסה תמיד לרצות את כולם...האם בלרצות מישהו מדובר בלתת אהבה לדעתך? הרי, אם היה מדובר בלתת אהבה, לא היית נאכלת מבפנים, כדברייך. המקום שנותן אהבה הוא מקום שאינו חסר ולא מצפה לתמורה. שימי לב שזה לא אומר שזהו מקום שניתן לנצל. כשאת נותנת על מנת לרצות, את מצפה שיתנו לך יחס טוב. אם תרצי מישהו הוא יתנהג יותר טוב אלייך, הוא יתן לך אישור. כך ש"תמורה" כן נכנסת לשיקולייך במקרה הזה, הגם שאינם מודעים כלל. "תמורה" אינה תמיד מה שאנו רגילים לראות כ"תן קח". לפעים היא מופיעה בציפייה שלנו להיות נאהבים ובציפייה לקבל אישור ותמיכה. כשאת נתקלת באנשים שאת קוראת להם "צרי עין" כתבת שאת מאוד מושפעת. זה מתחבר לרצון שלך לרצות, שזה מגיע מהצורך לקבל אישור/אהבה ממישהו חיצוני לך. בנוסף לכך - גם תכשיטים, שאמנם מהווים חיבור אישי של כל אחד, הם לא אלו שיגרמו לדברים לקרות או שלא לקרות. שוב יש כאן תלייה של האחריות לדברים במישהו/משהו חיצוני. הדברים, האנשים, התכשיטים - כל אלה תלויים בתפישה שלך לגבי העולם. (כפי שכתבו כבר טליה ואש בשמיים). אם נתנו לך מתנה את הטבעת מהמתכות כשאת עונדת רק צדפים ומרכבה, ואת תולה את מה שקרה בענידתה של הטבעת - הרי שאת נמנעת מלבחון את מה שקורה לך בחיים ובמה שאת יכולה להפיק מכך. רק על ידי התבוננות אמיצה במה שקורה ללא תליית האחריות בגורמים או באנשים חיצוניים תביא אותך למקום שבו תצאי מחוזקת מההתרחשות ולא מפוחדת. אם את אוהבת את הטבעת וחשוב לך שאנשים אהובים הביאו לך אותה במתנה - אין סיבה שלא תענדי אותה. אם את לא אוהבת אותה - אל תענדי אותה. לדעתי זה כל כך פשוט...