היי
.

היי ../images/Emo3.gif.

אני בן אדם מאושר מאוד ואני מודה לעולם ולחיים שבראו אותי! ונתנו לי את הזכות לחיות. אין צורך לייחס חשיבות לכינוי, הוא נועד להיכנס לפה בשעות משבר. חוץ מזה, אני רוצה שיראו שגם למאוכזבת ניהיה טוב! :) לאור הפתיחה המקסימה הזאת אני רוצה להתייעץ איתכם לגבי שאלה אחת ויחידה שמטרידה אותי. אני בן אדם עם הרבה פילוסופיות ודעות לגבי החיים, העולם, האושר.. לפעמים אני מרגישה שדרך המחשבה שלי היא מוטעת. אני יסביר, הראיה שלי לגבי אנשים קצת איך לאמר, מפחידה אותי. כשאני מדברת עם אנשים אני לא יודעת מה יהיה עוד דקה, לאן זה יוביל, אם אני אומרת באותו רגע את הדבר הנכון. וכן אני חושבת הרבה לפני כל דבר שאני אומרת. אני גם לא מספיקה לחשוב על מה שהם מרגישים בבו הזמן שאני מדברת איתם, בשביל שאני יגיד ויעשה דברים שיתאימו להם.. ואולי זה פשוט ביטחון עצמי ירוד בתת מודע? זה בעיקרון הדבר היחיד המוזר שאני "מתוסכלת" ממנו. האם ישנם כאן אנשים שחשים כמוני?מה אתם חושבים על מה שסיפרתי? אני אשמח לקבל תגובות. לילה טוב ! :)
 
וואווווו... איזה יופי ../images/Emo13.gif

אני בן אדם מאושר מאוד ואני מודה לעולם ולחיים שבראו אותי! ונתנו לי את הזכות לחיות
כל-כך נפלא המשפט הזה. כל-כך מרומם את הנפש... איזו בת-מזל שאת!
ה"בעיה" הזו שאת מתארת, משותפת לרבים וטובים- יש מי שאצלם היא באה לידי ביטוי מתון יותר, ויש מי שאצלם היא בגדר עיסוק מתמיד, על גבול האובססיה. חשוב לזכור, רבים שרבים מן האנשים מייחסים חשיבות לרושם שיותירו על בני שיחם- במיוחד אם הם מעריכים אותם ומייחסים להם איזו חשיבות מסויימת. פשוט רוצים לעשות רושם טוב. ואז, מה קורה? כשהם משוחחים עם אדם מוערך (אדם מבוגר, מורה, מרצה, סתם שכן וכיו"ב), הם מתחילים לעסוק בחישובים האלה של "איך אני אומר", "מה הכי נכון לומר", "מה חושבים עלי כעת", "אויש! לא הייתי צריך לומר כך אלא אחרת" וכד'. כן, העיסוק הזה מעיד על הערכה עצמית וביטחון עצמי שאינם מן המופרזים (וטוב שכך). כשהמחשבות הללו מופיעות בווליום סביר, כזה שאינו מפריע לך לנהל שיחה שוטפת, ליצור קשרים חדשים ולשמר קשרים ישנים- הן כלל לא בגדר "בעיה", אע"פ שאולי הם מעט מטרידים- הם אפילו טבעיים ואנושיים לחלוטין! כשאת מנהלת שיחה, זכרי שגם לבן-שיחך חשוב הרושם שיותיר אצלך ומה תחשבי עליו- במהלך השיחה ולאחריה. גם הוא עושה את אותם ה"חישובים" הקטנים האלה שאת עושה. זה אפילו משעשע לחשוב על זה...
יחד עם זאת, חשובה המודעות העצמית שלך וחשוב שתטפחי אותה; חשבי על כל אותם הדברים הנפלאים שיש בך (הפתיחה של דברייך בכלל שבתה את לבי, והאירה אותו באור יקרות ככה על הבוקר...
), שבזכותם אנשים אוהבים ומעריכים אותך ומחשיבים אותך. זכרי שעם כל ה"אוצר" הזה את מגיעה אל השיחה, ובני שיחך רואים זאת וחושבים, אף הם, כיצד להרשים אותך. חייכי חיוך גדול ו... זרמי עם השיחה!
 
למעלה