../images/Emo23.gif
בוודאי שיש קשר. כאן בפורום, בכל הודעה ישנה הזדהות מסויימת, שיתוף, והמון המון זכרונות ורגשות. כשמתעסקים בדברים אחרים, אין כל כך זמן לחשוב, כמו שאמרת - "חושבת פחות, מתעסקת פחות, חיה יותר". קטע מוזר, אבל לא רע. "חיה יותר", אלו מילות המפתח. אני לא אומרת שהזכרונות והשכול "רעים" או "עוצרים בעדך" להמשיך לחיות, אבל זה סוג של התעסקות בעבר. הממ.. אני חושבת שאולי זו הסיבה שאני פה בעצם. לא חשבתי על זה עד עכשיו. כדי להביע, להזכר, להשתתף. תמיד ידעתי שאני כותבת בפורום הזה מהסיבות הללו, אבל רק עכשיו אני מבינה את זה באמת. תודה
מישהי פעם אמרה לי שאל לנו להצטער על המתים, מכיוון שכל דבר קורה מסיבה כלשהי, שהם חייבים להיות יותר מאושרים מאשר כאן. שנכון שמתגעגעים, ואוהבים וכו´, אבל להבין שחייבת להיות לזה מטרה. לפני חודש, כתבתי כאן משהו שתמיד חשבתי כשהייתי צעירה יותר, אני אכתוב אותו כאן שוב: אולי אלוהים לוקח דווקא את המושלמים. זה לא אומר שאנחנו לא מושלמים, אנחנו כנראה צריכים לעבור קשיים בדרך, כל מיני מהמורות, ושלבים, שיגרמו לנו, בסופו של דבר, להגיע לייעוד שלנו. אולי לאלוהים יש מקום מיוחד משל עצמו, מין עולם נוסף, שאליו הוא לוקח את ה"נבחרים". זו גם דרך להסתכל על זה.. ובקשר לחלומות.. הבנתי שיש להם את הדרכים להביע את הרגשות הכי עמוקים שלנו בדרכים שלהם... וזה לא תמיד מובן. אולי בגלל שאת מתעסקת פחות בשכול שלך, את חושבת שהיא מעבירה לך מסרים כלשהם? תמיד תוכלי לנסות לברר בפורום חלומות. לילה שקט לכולנו.
