היי

[miri40]

היי../images/Emo140.gif

אני בת 41 גרושה +3 ילדים, תאומים בני 19 וילדה בת 10.5 מאז הגירושין לא הכנסתי אף גבר לבית שלי.. לפני כשבוע נכנס ידיד לבית שלי, בזמן שהילדה הקטנה היתה גם בבית.. הרגשתי שמשהו מפריע לה, היא בו זמנית השתנתה מקצה לקצה ניגשתי אליה ואמרה לי שאני לא רוצה שהבחור יהיה בבית, שילך עכשיו, ממש דרשה בתוקף, ראיתי על פניה שהיא ממש חסרת מצב רוח עם דמעות בעיניים.. מכיוון שהיה לי חשוב מאוד שהילדה תרגיש בנוח, הייתי חייבת ל"גרש" את אותו בחור מהבית.. מבקשת מאוד ייעוץ מה אני עושה בנידון, איך להניע את הבת שלי שכן תקבל את כל הנושא הזה בהבנה.. תודה מראש.. מירי...

 

[m_katzmann]

להסביר לילדה בשפה שהיא מבינה

היי מירי, לדעתי את צריכה להסביר לילדה בשפה שהיא תבין, בדימויים מעולמה שאבא ואמא נפרדו האחד מהשני ולא ממנה ושאמא מחפשת עכשיו חבר חדש לחיים. מצד אחד אני מאוד מבינה את החשש שלך להביא מישהו הביתה, אבל מהצד השני הילדה לא יכולה להכתיב לך את החיים והיא כמובן רוצה להגן על אבא ולראות אתכם שוב יחד. זו לא עבודה קלה ויהיו כאן עוד עליות ומורדות אך גם לך הזכות להרגיש קצת חום. מאיה

 

[גרא.]

תגובתה של ביתך,מלמדת שהיא עדיין

לא מוכנה נפשית לקבל את העובדה שאבא לא יחזור יותר ביתה..כאשר הכנסת הידיד,מסמלת עבורה,באופן אולטימטיבי למדי,סיום החלום,שהיא כמו הרבה ילדי גירושין חולמת,שאבא יחזור הביתה,ושוב יהיו לה אבא ואמא...למרות שלא פרטת כמה זמן את גרושה,ואיך התנהלו הגירושין.גם לא פרטת אם ביתך נפגשת עם אביה,נותר לי רק לשער שזו הסבה...ביתך כרגע חשה ומודעת רק לרגשותיה שלה, אולי נעולה עליהם,ועדיין לא מודעת,ולא אמפטית לרגשותייך שלך.על זה את צריכה לעבוד איתה.דרך שיחות,אולי הכרות עם משפחות חד הוריות אחרות..בכל מקרה,לא רצוי ליצור מצב חדש מאחורי גבה..ויתכן שאם יקשה עליה להבין,ולקבל או אז יהיה עלייך להחליט אם כפי שנשים רבות נוהגות,להציב בפני בתך את העובדה,כי במציאות שנוצרה,את מאד זקוקה לידיד..וזה קשה..אבל זה מה יש.או שיהיה עלייך לחכות עוד זמן מה עד שבתך,תבין,תפנים,ותלמד להתמודד עם רגשותיה.אגב,ידוע לי שיש קבוצות של משפחות חד הוריות,המתמודדות במפגשים הקבוצתיים גם עם בעיות כאלה.ותמיד טוב לשמוע מנסיונם של אחרים.

 

[miri40]

היי גרא../images/Emo25.gif

קודם כל מודה לך על התגובה שלך.. שאלת לגבי זמן וצורת הגירושין, אז אני גרושה מזה כשנה ניפרדנו בצורה הכי יפה שיכולה להיות, נשארנו ידידים לכל דבר ובאמת נדיר לראות זוג שניפרד בצורה כזו,,, הילדה רואה את אביה מתי שרק רוצה אפילו אביה בא אלינו לעיתים קרובות לבית.. עושים סופי שבוע יחד.. בקיצור בצורה יפה ניפרדנו... בתודה מראש.. מירי..

 

[גרא.]

נוכח מערכת יחסים כל כך חיובית..

בינך לבן האקס שלך,כאשר הוא בא לעיתים קרובות לביתכם,לעיתים עושים סופי שבוע יחד,מה הפלא שבתך מגיבה,כפי שהגיבה.היא פשוט מבולבלת.ואינה מבינה את מערכת היחסים הזאת..האמת,גם אני לא כל כך מבין..כשמתגרשים,כל אחד פונה לדרכו.אבל מאחר ושניכם הוריה של הילדה,ושניכם אוהבים ודואגים לה.ברור שחייב להימשך קשר ביניכם בכל מה לגידול הילדה.היא זקוקה כמובן לשניכם, זקוקה לבטחון הכלכלי,שאבא מאפשר בתשלום מזונות,וכדומה.וזהו !! היחסים האמפתיים,ואולי גם האינטימיים שנמשכים ביניכם,מאותתים לילדה חוסר וודאות היא כנראה אינה מבינה,וודאי לא יכולה לעבד את העובדה שהתגרשתם.וכאן,ברור שלה לא ברור כלל מי זה החבר החדש של אמא? מה פתאום? איפוא הוא נכנס לתמונה? מה שאני מנסה לומר הוא בעצם,כי התנהגותך,התנהגותכם,מבלבלת את הילדה.כדי שהיא תבין,יש צורך לשנות את דפוסי היחסים בינך לבין האקס שלך,כפי שהם מוצגים לילדתכם.עליו כמובן לבוא לבקר אותה,אולי לקחת אותה לפי הסכם לכל סוף שבוע שני אליו הביתה.אבל זה חייב להיות בימים ובשעות קבועות.האקס שלך לא יכול להצטרף אליכם לסוף שבוע,בתור מה?? ואולי כל ההתנהגות הידיותית שלך ושל האקס,מבטאת בעצם חרטה כל שהיא על הגירושין" אולי נסיון לחזור לחיות יחד? מירי,את זקוקה לזמן,למחשבה כדי לארגן את רגשותייך,וההחלטה אליה תגיעי,היא שתעזור תמתן את תגובת ביתך,או אולי דווקא תחריף אותה.משימה קשה,אבל הכרחית.