היי

your simba

New member
היי../images/Emo140.gif

יודעת שלא כותבת כאן הרבה (וזאת מפאת חוסר זמן) ועדיין רוצה להשוויץ בקטן שהחודש יהיה בן שנה. מי היה מאמין ששנה שעברה בדיוק בזמן הזה הייתי בהריון עם בטן ענקית ורגליים נפוחות כמו של שרק.....אני ממש חווה את ההריון שלי שוב בצורה סימבולית כמובן, כל הזמן חושבת על הלידה וזה פשוט ממלא אותי בזיכרונות מתוקים מרים. משהו שרציתי לשתף, מאז שהוא נולד לקח לי המון זמן להיקשר (וזאת כי כל ההריון הייתי בהכחשה טוטאלית ובכלל לא עיכלתי שאני בהריון עד שלא ראיתי את הקטן עליי). עד היום אני מוצאת את עצמי מסתכלת עליו ושואלת את עצמי, מאיפה הוא בא???? איזה מוזר זה לשאול ולתהות...הרי אני הייתי בהריון והוא גדל בתוכי וזז.....ואח"כ הלידה עצמה, איך אפשר לשכוח...ועדיין, אני כאילו לא מעכלת שהוא שלי ומצאת את עצמי תוהה מאיפה הוא בא לי כזה יפה וחכם...הרבה פעמים אני חושבת לעצמי האם זה נורמלי להרגיש ככה....ואין לי תשובה. אני כל הזמן אומרת לבעלי שעד היום קשה לי להאמין שיש לי ילד ושאני אמא (שלו).... טוב עכשיו שפרקתי....הנה תמונות שוויץ
 

inb10

New member
הי, איזה כיף לשמוע ממך!!

הוא מתוק וחייכן איזה יופי.
 

your simba

New member
היי!!!!

בדיוק רציתי להגיב לתמונות ששמת, הילדים שלך פשוט יפייפיים! המתיקות אוי המתיקות
מה שלומך?
 

inb10

New member
תודה!!

אני (אנחנו) בסדר גמור, חוץ מחום של אחרי חיסון (לגבר גבר בן השנה שלי), איך זה אצלכם שם בקנדה, יש משהו כמו טיפת חלב? מה שלומך?
 

your simba

New member
אכן יש לנו פה משהו כמו טיפת חלב

אבל אני בעיקר הולכת לרופא הילדים לבדיקות השיגרתיות... אצלי הכל מצויייייין לא יכול להיות יותר טוב. אין לי תלונות
וואו קשה להאמין שהקטנים שלנו כבר בני שנה!!! וואו!!! אצלי זה הראשון ככה שאני בהתלהבות מטורפת מכל פיפי וקקי, מכל מילה וצעד.....
 

meytall0

New member
../images/Emo99.gifאכן יש במה להשוויץ! איך הזמן טס

שהוא כבר בן שנה?? ידוע שהריון לאחר אובדן עובר בצורה מנותקת משהו- קודם זו ההכחשה שבכלל יש הריון, ומשם להדחקה, אי היקשרות להריון ולעובר- עד ללידה שמסתיימת בטוב- ואז במבט לאחור מרגישים את ההחמצה- שלא נהננו מההריון, ולא נקשרנו לעובר- אבל אין מה לעשות. ככה זה לאחר אובדן. רגעי האושר האלה שאנו מסתכלים עליהם ולבנו מתרחב מאושר- שווים הכל.. את כל ההריון המסויט והחרדתי, את הלידה המתוחה ואז אנחנו מעכלות (שוב) את העובדה שהם שלנו ואיך זכינו בהם- כאלו יפים וחכמים ומתוקים ופשוט הכי הכי יותר משל כולם (משל הגיסה/אחות/שכנה וכו'
) אז לדעתי את נורמלית. (או ששתינו לא ואנו חיות בהכחשה
) חג שמח מיטל (ואגב, יש שרשור על מפגש, את מוזמנת להצטרף)
 

your simba

New member
תודה! חג שמח גם לך../images/Emo20.gif

הלוואי ויכלתי להצטרף למפגש...אני גרה בחו"ל
 

עדיקים

Active member
איזה מתוק ../images/Emo13.gif

תרגישי "נורמלי" אם אני אגיד לך ש-4 שנים אחרי כשקוראים לי אמא בבית אני לפעמים נרגשת דומעת ולא מאמינה? בכל מקרה זה טבעי לחלוטין ואת נורמלית (או שגם אני לא
) חג שמח
 

אמאני1

New member
../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif איזה יפיוף!!!

גם אני מרגישה את מה שכתבת- בכל ההריון לא נתת לעצמי להיקשר כהגנה על עצמי אם משהו יקרה- וכמובן שכל התסריטים עברו לי בראש-גם בזמן הלידה עצמה. אבל מה שחשוב תהני ממנו עכשיו ובע"ה בהריון הבא תהיה חוויה מתקנת. ומזל טוב לקטנצ'יק ליומולדת שנה
 

your simba

New member
המון תודה!

אני באמת מקוווה שההריון הבא יהיה חוויה מתקנת...למרות שכבר אמרתי לבעלי שאני מקווה שהכל ילך כשורה כי ממש מפחיד אותי לחשוב על עוד הפלה.
 

shoosh101

New member
סימבה, איזה יופי שכתבת!

התמונות מקסימות (כמובן, איך לא?). שיהיה לכם יומולדת ראשון מרגש וכיפי (אנחנו חוגגים כמה ימים אחריכם), מזל טוב לילד היומולדת ולשני ההורים המאושרים שלו!
 
למעלה