היי
בתור אחת עם שרידים של חרדה חברתית, ממש לא קל לי לכתוב את זה. אני מרגישה כמו להיכנס לחדר שכולם יושבים ומדברים בינהם ולצעוק "הגעתי". וכל המחשבות המחלישות של "מה יגידו" ו- "מה יקרה" רצות לי בראש. אז בלי לחשוב יותר מדי, הנה זה...
יכול להיות שחלק מכם שמו לב שנעלמתי בחודשים האחרונים. את הזמן הזה הקדשתי להתפתחות אישית ומקצועית, התמודדתי עם נושאים בריאותיים שונים , עברתי הרבה סדנאות ועשיתי בחינה מחודשת של הכיוון המקצועי שלי.
הגעתי למסקנה שמה שאני באמת רוצה לעשות בחיים זה לעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר, משוחררים מפחדים, כעסים ומחסומים רגשיים. והתשוקה העיקרית שלי היא לעזור לאנשים עם ח"ח, כי גם אני קצת כזו, ואני יודעת כמה זה קשה. היה רגע בזמן האחרון שחשבתי שלא תהיה לי אפשרות להמשיך ולעשות את זה, ונתקפתי יאוש נוראי, שלקח לי זמן להשתחרר ממנו. אני מקווה שזו היתה ירידה לצורך עליה וצמיחה.
אז עכשיו אני כאן וכולם יודעים את זה... ועכשיו עוד חמש דקות של התלבטות לפני שאני מקבלת אומץ גם לפרסם את זה...
בתור אחת עם שרידים של חרדה חברתית, ממש לא קל לי לכתוב את זה. אני מרגישה כמו להיכנס לחדר שכולם יושבים ומדברים בינהם ולצעוק "הגעתי". וכל המחשבות המחלישות של "מה יגידו" ו- "מה יקרה" רצות לי בראש. אז בלי לחשוב יותר מדי, הנה זה...
יכול להיות שחלק מכם שמו לב שנעלמתי בחודשים האחרונים. את הזמן הזה הקדשתי להתפתחות אישית ומקצועית, התמודדתי עם נושאים בריאותיים שונים , עברתי הרבה סדנאות ועשיתי בחינה מחודשת של הכיוון המקצועי שלי.
הגעתי למסקנה שמה שאני באמת רוצה לעשות בחיים זה לעזור לאנשים לחיות חיים טובים יותר, משוחררים מפחדים, כעסים ומחסומים רגשיים. והתשוקה העיקרית שלי היא לעזור לאנשים עם ח"ח, כי גם אני קצת כזו, ואני יודעת כמה זה קשה. היה רגע בזמן האחרון שחשבתי שלא תהיה לי אפשרות להמשיך ולעשות את זה, ונתקפתי יאוש נוראי, שלקח לי זמן להשתחרר ממנו. אני מקווה שזו היתה ירידה לצורך עליה וצמיחה.
אז עכשיו אני כאן וכולם יודעים את זה... ועכשיו עוד חמש דקות של התלבטות לפני שאני מקבלת אומץ גם לפרסם את זה...
