סיפור מעניין בקשר לארטמיס פאול
על מנת להשאיר את רמת העניין בסיפור גבוהה ככל האפשר (ונמוכה ממילא), אספר אותו כרצף ארועים ממוספר. 1. רכשתי את ארטמיס פאול. 2. לא מצאתי את הזמן לקרוא בו, ולכן הוא נח על המדף בבית שלי (מדף מתחת לפראצ'ט-אדאמס-קרול-גיימן). 3. חבר ביקר אצלי, וביקש לשאול אותו כדי לקרוא בו. 4. השאלתי. 5. החבר החזיר את הספר, מציין בפניי שהוא קרא אותו, משום שהוא גילה שחסרים בו כמה עמודים (!). 6. בדקתי את העניין. אכן, כמה עמודים ריקים לבנים פזורים לאורך הספר, במקומות אסטרטגיים. (העמודים חסרים, לא מדובר בהפסקה לצורך חזרה לעלילה. זה לא 1 2 _ 3, אלא 1 2 _ 4. תבינו) 7. החלטתי לכתוב מכתב זועם להוצאת הספרים, כדי ש(א) יחזירו לי את הכסף או (ב) יתנו לי עותק חדש של ארטמיס פאול או (ג) יתנו לי שוברי קנייה על סך 500000 ש"ח. 8. בדקתי מהי ההוצאה. 9. ההוצאה היא הוצאת "כנרת". 10. הלכתי לישון. 11. התעוררתי בבוקר. 12. צחצחתי שיניים. 13. שתיתי משהו. 14. הבנתי! זוהי גם ההוצאה של "עולם הדיסק"! 15. החלטתי לא לכתוב כרגע, כי הם ממילא עצבניים עליי בגלל העצומה לתרגום טרי ששלחתי אליהם. לואיס יחשוב שאני רודף אותו. 16. המצב לא השתנה - הספר הפגום עדיין אצלי, "כנרת" עדיין לא מודעים לכך, וטרם קראתיו. וכעת, אותו הסיפור, אבל עם ספרות רומיות! i. רכשתי את ארטיס פאול. ii. לא מצאתי את הזמן...