ריקי זו אני
Well-known member
אתמול בלילה... חזר הבינימין שלי מרפיח, שם שרת מעל ל- 60 יום..., להתרגעות, מנוחה ואגרת כוחות להמשך. מאחר שהבן מוסר עצמו למען העם והמדינה... הוא יעשה לביתו מעט..., יצאו למנוחת לוחמים בבית מלון באילת ובעוד יותר משבוע... - לבנון.
מציאות
חשתי לפנק אותם בבשרים על האש..., אבל הבן בקש סלט של אמא... חביתה של אמא... כי בבשר מפנקים אותם בלי הפסקה כל יום... כל היום.
שרשרת הסטקים והמרגז לא עוצר... מספר, מראה תמונות שלו... עייף.
ואין אמא שלא מכירה את הילדים שלה. אין אמא שלא תיתן 1/2 אחוז יותר של תשומי לבנימין שלה. דרך הטבע.
ולבנימין שלי בורקות העיינים.
ממש...
אני אומרת לכלתי 'תסתכלי לו בעיינים'...
לאבא שלו מספר על מה שהיתה רפיח... ולאמא שלו על המפגש הסופר מרגש שלו ושל הדוד שלו (הבנימין של אמא שלי) מפעיל הצמ"א... שעבר את גיל המילואים ועובד 14 שעות ביממה להפוך את רפיח לשטוחה יותר... כדי שהקיבוצניקים מהעןטף... יראו את הים... היצטלמו על הD9...
אני אומרת לו 'יא איבני, יא רוחי... אתם נראים מאושרים בתוך האבק והזיעה'... והו צוחק והעיניים בוקרות יותר... 'נוקמים בהם' הוא אומר.
ואני חושבת לעצמי ושותקת... בן של לוחם על... שמצא את עצמו ליכודניק... ואמא ביביסטית גאה... מה חשבת והוא קוטע... גדוד טנקים ופלוגת חי"ר חושבים כמוני... כ ו ל ם...
'צבא העם' הוא אומר... 'לא סיירות ולא בטיח, שריון וגדודים מגיעים פעם חמישית... כמו שבאו ב-7/10...
מאה עשרים אחוזי גיוס, וקולו רם לכמעט צעקה... 'משקרים אתכם כי יום... כל היום טבל המילואימנקים וכלל הלוחמים יודעים בדיוק את המצב.'
הבנימין שלי שומר שבת... אשתו כבר עברה לצד האמוני... לגמרי
ובעלי שמביט בבנו וניתן לראות זיק של קנאה... וניתן לשמוע את האנחה על מר גורלו... של מי שיכול היה לדעתו עוד להוסיף משהו... אבל מה הסיכוי של מי שחלף על מחלקת שבץ מוחי ???
אז בנימין שלי הגיע ל12 יום למשפחה שלו... וקצת להורים ולאחיינים ואז ישנה נוף וישמש כצלף... בלבנון ועוד 90 יום או מאה... לקו התפר ליד אנדרטת הל"ה...
ובטלביזיה סופרים את ימי המלחמה... לא הבינו שזו מלחמת מאה שנה... אם הפוגות הכרחיות...?
בן וחתן בקו הראשון. כשמדברים על עצימות אומרים את שמם. ואני? מתפללת על כ ו ל ם..., כי לכל בחור או בחורה יש אמא... שמתפללת גם אם היא דתיה וגם אם היא חילונית מושלמת... אותה התפילה - ממש.
מציאות
חשתי לפנק אותם בבשרים על האש..., אבל הבן בקש סלט של אמא... חביתה של אמא... כי בבשר מפנקים אותם בלי הפסקה כל יום... כל היום.
שרשרת הסטקים והמרגז לא עוצר... מספר, מראה תמונות שלו... עייף.
ואין אמא שלא מכירה את הילדים שלה. אין אמא שלא תיתן 1/2 אחוז יותר של תשומי לבנימין שלה. דרך הטבע.
ולבנימין שלי בורקות העיינים.
ממש...
אני אומרת לכלתי 'תסתכלי לו בעיינים'...
לאבא שלו מספר על מה שהיתה רפיח... ולאמא שלו על המפגש הסופר מרגש שלו ושל הדוד שלו (הבנימין של אמא שלי) מפעיל הצמ"א... שעבר את גיל המילואים ועובד 14 שעות ביממה להפוך את רפיח לשטוחה יותר... כדי שהקיבוצניקים מהעןטף... יראו את הים... היצטלמו על הD9...
אני אומרת לו 'יא איבני, יא רוחי... אתם נראים מאושרים בתוך האבק והזיעה'... והו צוחק והעיניים בוקרות יותר... 'נוקמים בהם' הוא אומר.
ואני חושבת לעצמי ושותקת... בן של לוחם על... שמצא את עצמו ליכודניק... ואמא ביביסטית גאה... מה חשבת והוא קוטע... גדוד טנקים ופלוגת חי"ר חושבים כמוני... כ ו ל ם...
'צבא העם' הוא אומר... 'לא סיירות ולא בטיח, שריון וגדודים מגיעים פעם חמישית... כמו שבאו ב-7/10...
מאה עשרים אחוזי גיוס, וקולו רם לכמעט צעקה... 'משקרים אתכם כי יום... כל היום טבל המילואימנקים וכלל הלוחמים יודעים בדיוק את המצב.'
הבנימין שלי שומר שבת... אשתו כבר עברה לצד האמוני... לגמרי
ובעלי שמביט בבנו וניתן לראות זיק של קנאה... וניתן לשמוע את האנחה על מר גורלו... של מי שיכול היה לדעתו עוד להוסיף משהו... אבל מה הסיכוי של מי שחלף על מחלקת שבץ מוחי ???
אז בנימין שלי הגיע ל12 יום למשפחה שלו... וקצת להורים ולאחיינים ואז ישנה נוף וישמש כצלף... בלבנון ועוד 90 יום או מאה... לקו התפר ליד אנדרטת הל"ה...
ובטלביזיה סופרים את ימי המלחמה... לא הבינו שזו מלחמת מאה שנה... אם הפוגות הכרחיות...?
בן וחתן בקו הראשון. כשמדברים על עצימות אומרים את שמם. ואני? מתפללת על כ ו ל ם..., כי לכל בחור או בחורה יש אמא... שמתפללת גם אם היא דתיה וגם אם היא חילונית מושלמת... אותה התפילה - ממש.