היי שלום אני אלעד

[אלעד מלוכד]

היי שלום אני אלעד

חבר שלי טוב נהרג במוצב שבו חטפו את גלאג שלטי הוא היה בין השתיים שנהרגו ומאז אני לא יושן סגור עם עצמי אני פשוט רוצה למות חברה שלי לשעבר ידידה שלו והיא באותו מצב כמוני דברתי איתתו כמה שעות לפני ואז הוא נהרג ופשוט התמונה של החיוך שלו עולה לי מול העיניים( קוראו לו חנן ברק מערד)

 

[לביאה בפעולה]

היי אלעד

צר לי לשמוע על האובדן שלך. אני מאוד מבינה לליבך. אימי ניפטרה לא מזמן בהפתעה גמורה, היא פשוט לא התעוררה מהשינה. היא היתה הכי קרובה ויקרה לי בחיים. אני אפילו התמוטטתי והגעתי למיון. אין טעם לשקוע בדיכאון, זה לא יחזיר את המתים לחיים. ואם היית שואל אותם, הם לא היו רוצים שנהרוס לעצמנו את החיים. יש מאמרים בפורום שמדברים על התמודדות לאחר אובדן. תעזר בהם, תעזר בפורום, תעזר בחברים שלך ובידידה שלך. דברו עליו. אולי תפתחו על שמו אתר באינטרנט. תמשיך לחיות. החיים יקרים כל כך......צריך לנצל אותם עד תום. אולי כדאי שגם תלך לרופא שלך ותספר לו. לי זה עזר.

 

[אלעד מלוכד]

אני לא יודע מה לעשות

אני עייף כל כך אין לי כוח פיזי ונפשי

 

[eaz1514]

אלעד יאוש לא יחזיר את חבריך

איבדתי את בני בן ה-22 לפני שנתיין ו-5 חודשים. ואני חיה ... עם הכאב גדול, עם אובדן לפעמים הרגשה של אין אונים וריקנות אבל החיים חזקים מאיתנו ו"סוחבים" אותנו להמשיך הלאה. אובדן של חברים הוא קשה וטראומטי. אני מציעה לך לפעול בשני מישורים: א. לתמוך במשפחה להיות שם, אתה לא מתאר לך כמה המצאות של חברים עוזרת להורים, לך אליהם ספר להם חויות, תצחיק אותם, כן אמרתי תצחיק אותם ותהיה שם בשבילם גם אחרי השבעה, זה יתן גם לך כוחות. אני למדתי על בני דברים שלא ידעתי, צד שלא הכרתי והכל מסיפורי החברים. ב. אתה לא צריך להתמודד לבד, פנה במסגרת המתאימה לך לתמיכה, אפשר באנונימיות לקווים של ערן או דומיהם. ומעבר לכל תדע שאתה לא לבד ושיש מי שמבין את גודל כאבך. והפורום תמיד כאן לעזור אחד לשני. בהצלחה

 

[אלעד מלוכד]

איך המשכת ??

לקבור את הבן שלך הדבר הנואי מכול אני שכלתי את חברי הטוב ( הוא כמו אחי ) אבל את שקלת את בנך זה לא נטפס איך את חיה ??

 

[eaz1514]

מיום ליום עם הרבה האהבה בלב הרבה

זכרונות ועם הכוחות שהוא נותן לי כדי לקום כל יום, להסתכל על התמונה בקיר, לחייך אליו ולהגיד בקר טוב רונן. ואז ללכת כל אחד למלאכת היום. יש רגעים של עצב, יש ריק שאף אחד לא יכול למלא, יש לפעמים כעס וחוסר אמונה שזה באמת קרה, יש לפעמים בכי ולפעמים צחוק, ישמועדים וגים ושמחות שבהם הכלל\ יותר קשה אבל ישנה המשפחה והחברים וביחד אנחנו מתמודדים עם הכאב התמידי ובמחשבה שזה מה שהיה מצופה מאיתנו.

 

[אלעד מלוכד]

כן גם לי יש תמונה שאני מדבר איתו

הוא כל כך חסר ה' והצבע מחזק את המשפחה אהי וחברה שלי לשעבר נתמכים זה בזו

 

[דליה ח]

איפה הצבא?

זה כל כך טרי, לפי מה שאתה מספר, אתה עדיין בהלם. למה הצבא לא דואג לטיפול ראשוני?. אם יש אפשרות לקבל טיפול אצל הקב"ן, לך על זה. אי אפשר להתמודד עם זה לבד. משפחה בהחלט יכולה לעזור, גם שלך, וגם הקירבה למשפחה של חנן ז"ל. אבל לא במקום עזרה מקצועית. אנחנו לא יודעים הכל ובשביל זה יש את אנשי המקצוע. צריך הרבה כוחות ללמוד לחיות עם האובדן,ועם מעט עזרה מוצאים אותם. אנחנו איתך, נלווה אותך בכל שאלה ורגעי מצוקה........דליה