survivor online
New member
היי שאלה
אני כעקירון לא אוהבת לשתף אנשים בבעיות שלי ואני לא הולכת לפסיכולוג אני לא חושבת שאני ממש צריכה אבל אני מנסה להתמודד עם אובדן לא קל של כמה חברים שלי וכמה מכרים שלי ושל החבר הנפש שלי שהוא היה היחיד שכן הייתי מדברת איתו על הכל הם נספו באסון הכרמל ולצערי כבר חוויתי אובדן גדול בעבר ואני יודעת שעם הזמן הכאב כן יורד ואני יודעת איך התהליך עובד כי עברתי אותו פעם אבל עכשיו עברו כמעט 5 חודשיים מהאסון ומחינתי הכאב נשאר באותה רמה אני מרגישה שבכלל אני עדין מתאבלת על החבר נפש שלי ואפילו לא התפנתי להבין ולקלוט שעוד חברים שלי היו מוערבים בזה בכל המקרה איך ממשכים מפה? איך מצליחים שוב להתמודד עם אובדן קשה פעם אחר פעם זה גורם לי להבין שלמה בכלל להתקרב לאנשים כי עם פשוט תמיד אבל תמיד נהרגים הפעם זה שריפה פעם שעברה זאת הייתה תאונת דרכים תמיד צעירים ותמיד בפתואמיות
אני כעקירון לא אוהבת לשתף אנשים בבעיות שלי ואני לא הולכת לפסיכולוג אני לא חושבת שאני ממש צריכה אבל אני מנסה להתמודד עם אובדן לא קל של כמה חברים שלי וכמה מכרים שלי ושל החבר הנפש שלי שהוא היה היחיד שכן הייתי מדברת איתו על הכל הם נספו באסון הכרמל ולצערי כבר חוויתי אובדן גדול בעבר ואני יודעת שעם הזמן הכאב כן יורד ואני יודעת איך התהליך עובד כי עברתי אותו פעם אבל עכשיו עברו כמעט 5 חודשיים מהאסון ומחינתי הכאב נשאר באותה רמה אני מרגישה שבכלל אני עדין מתאבלת על החבר נפש שלי ואפילו לא התפנתי להבין ולקלוט שעוד חברים שלי היו מוערבים בזה בכל המקרה איך ממשכים מפה? איך מצליחים שוב להתמודד עם אובדן קשה פעם אחר פעם זה גורם לי להבין שלמה בכלל להתקרב לאנשים כי עם פשוט תמיד אבל תמיד נהרגים הפעם זה שריפה פעם שעברה זאת הייתה תאונת דרכים תמיד צעירים ותמיד בפתואמיות