היי שאלה

[e n o u g h]

היי שאלה

טוב אז ככה אני בת 21 יש לי בעיה, יש משהו שאני ממש שונאת בעצמי שקיים אצלי מאז ומתמיד אני מסמיקה בכל פעם כמעט שמישהו מדבר אלי כשאני נלחצת אתם לא יוכלים לדמיין איזה צבע של אדום אני אהיה זה ממש מפריע לי למשל: כשבחור מדבר אלי אני הופכת לצבע אדוווווום מבלי קשר אם הוא מוצא חן בעיני או לא או אם מישהו אמר לי למשל שאני לובשת חולצה יפה או משהו כזה פעם ישנו בחור אחד שפשוט עמד לצדי , וזה בדיוק מה שקרה ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה אני ממש נבוכה בדבר זה ואני בחורה ביישנית מקווה שתעזרו לי תודה

 

[coach miriam]

הסתכלתי בחתימה שלך

לנסות פירושו להכשל בכבוד ?

ואני תוהה אם ככה את חושבת איזה סיכוי את נותנת לעצמך? אל תביני אותי לא נכון אני חושבת שיש לך סיכוי מצויין כמו לכל אחד אחר לשנות את מצבך בחיים ואנשים עושים זאת, הם מנסים וגם מצליחים. תני לעצמך צ'אנס

 

[e n o u g h]

חתימה שלי

ככה אני באמת חושבת אבל כאן יש בעיה שאני ממש אין לי מושג מה אני צריכה לעשות בשביל שהדבר הזה ייעלם זה עושה לי הרבה בעיות מבחינה נפשית וחברתית ואני פשוט תמיד אומרת לעצמי שזהו , זו הסתיים מבחינתי אני חזקה יותר מזה ואני יכולה לסבול הרבה יותר מזה ואז לא יודעת איך ולמה הפנים שלי אדומות ועוד פעם אבל למה? לפעמים אני נשבעת שאיייייייין סיבה

 

[אילת לבנון1]

זיהוי המחשבות שלנו

הי, את כותבת שאת מאדימה בכל פעם שמישהו מתייחס אליך ושאת מאד ביישנית. יש אנשים שכאשר הם מרגישים דבר מה, הרגש בא לידי ביטוי פיזי בולט כפי שאת מספרת. כפי שציינה מריים המאמנת , כל תגובה שלנו מתחילה במחשבה שאנו חושבים. מישהו פונה אליך- עולה לך מחשבה כלשהי ואז- את מרגישה... ואז את מאדימה. פעולה- מחשבה- רגש- תגובה אני מבינה שאת מאדימה לעתים קרובות אך האם יש מצבים ספציפיים שאת מזהה שגורמים לך להאדים , יותר ממצבים אחרים? השלב הראשון בשינוי תגובת השרשרת שתיארתי למעלה זה זיהוי המחשבה שעולה בראשך כשקורית הסיטואציה. זיהוי המחשבה דורש עירנות מפני שהמחשבות שלנו הן כל כך אוטומטיות שאיננו שמים להם לב והן פשוט באות. המחשבות האוטומטיות הן מחשבות שלנו. הן קורות לנו בלי שאנו שמים אליהן לב, אנו בעצם טסים עם טייס אוטומטי ומתפלאים ששום דבר לא משתנה. אנו יכולים להמשיך לפעול על טייס אוטומטי , או להחליט שאנו מתחילים להתבונן במחשבות שלנו ולהיות אדונים של עצמנו. יש משהו בדרך המחשבה שלך שאומר שאם את מנסה זה לא מספיק. את חייבת להצליח. החשיבה הזו לא מאפשרת לך מרחב של חקירה, מרחב של נסיונות. החשיבה הזו לא משרתת אותך כרגע ומעכבת אותך מלעשות שינוי. מה דעתך בפעם הבאה שאת מרגישה שהנה זה הולך לקרות, עוד שניה את מאדימה שוב, תנסי לזהות איזו מחשבה עלתה במוחך? מה אמרת לעצמך על עצמך באותו הרגע? יכול להיות שזה ידרוש ממך לנסות שוב ושוב עד שתצליחי לזהות את המחשבה. יש אפשרות שעצם הריכוז בזיהוי המחשבה יסיט את תשומת הלב ותאדימי פחות ויש אפשרות אחרת שהיא שתזהי את המחשבה ומיד תאדימי. בכל מקרה, זיהוי המחשבה הוא השלב הראשון. חשוב לתרגיל את הזיהוי כמה שיותר ולא רק פעמים אחדות ולראות מה עולה. אשמח אם תשתפי אותנו בחוויה. בברכה אילת לבנון מאמנת אישית ויועצת קריירה

 

[coach miriam]

אני מבינה אותך

זה בהחלט מאוד מביך אני גם חושבת שלא כדאי להמשיך ולסבול מההסמקה כדאי אולי למצוא מטפל או מטפלת באיזור מגורייך ולטפל בשורש לבעיה, להבין מה גורם לך להסמיק אולי כשתביני תוכלי לשלוט בזה יותר טוב.

 

[isaacm]

שווה בדיקה

עם רופא משפחה (רופא כללי). לפעמים יש להסמקה סיבות פיזיולוגיות שניתן לטפל בהן. בקשר לבעיות שזה עושה לך, ובכן, לדעתי יש כאן איזושהי אי הבנה. איך יכולה הסמקה לעשות בעיות? יכול להיות שאת מתכוונת לצִפִּיָה שלך לתגובות של הסביבה? או למשמעויות שאת מייחסת להסמקה? הכוונה שלי היא שכדי שתיווצר בעיה צריך לקרות עוד משהו מעבר להסמקה, ואני סקרן להבין מה זה. יום טוב לך , , , איציק

 

[bridges]

אהלן

יש לי שאלה שאולי תסייע לך להבהיר את ה"בעייה". חוץ מהרגשת המבוכה, מה התגובה של האנשים מסביב להסמקה? האם התוצאות בשטח רצויות או לא רצויות. אני מזמין אותך לשאול אנשים בסביבתך שאת סומכת עליהם איך הם רואים את עניין ההסמקה. רונן

 

[e n o u g h]

התגובה/tapuzforum/images/emo4.gif

הינה כאילו הם דיברו משהו לא בסדר ומבקשים ממני סליחה על מה שהם דיברו או עשו כי אני במצב הזה נראית כאילו עוד רגע אפרוץ בבכי מהפנים שלי אז בקיצור זה גורם להם להרגיש לא בנוח ואותי זה מתסכל, תשובה מספיקה?/tapuzforum/images/emo2.gif

 

[bridges]

האם את חושבת שזה בגלל ההסמקה?

או אולי בגלל משהו אחר? אחד הדברים שגם מיכל נגעה בהם זה שכאשר אנחנו מתנגדים למשהו הוא רק מתחזק. אני מזמין אותך, לתרגיל: במקרים האלה שאת מסמיקה תזמיני את אותה הסמקה. תרגישי ממש איפה היא נמצאת, איזה חלק מהפנים היא מכסה, מה הצבע שלה בדיוק, תתרכזי רק בה. את גם יכולה לשאול את אותה הסמקה, מה היא רוצה. לברר איתה את הסיבות לכך שהיא הופיעה וכו'. ד"א זה נכון לכל דבר שאנחנו מתנגדים לו: לכעס, לפחד ואפילו לכאבים פיזיים. לדוגמא: מאז שאני משתמש בטכניקה הזאת אני לא משתמש במשכך כאבים למקרה של כאב ראש, אני פשוט מתיידד איתו ואז שהוא קיבל את מה שהוא רוצה (תשומת לב) הוא נעלם. אותו דבר אני עושה עם עייפות. רונן

 

[אננדפראם]

יפה, אני תומך

אני לא יודע אם שמת לב אך הנשימה מגיבה מיד לתהליך, כלומר ברגע שאנו ממקדים את צומת הלב בכאב אחד הסממנים הראשונים שנבחין בהם הוא נשימה רדודה ולא מספקת. אני משתמש בתהליך הנשימה באופן מודע ע"י הרפיה ודמיון, "נושם" את המקום אט אט, כל מקום והקצב שלו. בשלב זה אני פוגש "בבעיה" ושואל את השאלות הנדרשות, אם צומת הלב נשארת יחד עם הנשימה "הבעייה" תחלוף.... למה "בעייה"? כי אין דבר כזה, זהו היחס שלנו כלפי הנושא שצריך להשתנות, לא הנושא עצמו.

 

[ענבל כהן חמו]

ומתי את לא מסמיקה?

האם תוכלי לומר משהו על ההבדל - מה קורה כאשר את מסמיקה ומהם הנסיבות בהן את לא מסמיקה?

 

[e n o u g h]

תשובה לענבל

מתי לא? אני בוחנת את עצמי בימים האחרונים ואני כמעט בטוחה שככה זה המצב: אני לא מסמיקה כאשר אני יודעת למשל מה יקרה או כאשר דבר הינו מוכר לי ואין שום הפתעות כשאני מנסה להעביר דבא מסויים למשל אני שמחה אני עצובה אני מסמיקה וכו, ומה קורה אז? אוקיי אז הסמקתי אני חשה חום כלשהו בפנים מנסה להרגע אך לא מצליחה מנסה לדבר משהו מובן כדי שבעצם נעבור הלאה ולפעמים גם לא מצליחה וכשהדבר ממש הפריע לי אני אהיה ממש עצובה ואפילו לפעמים אבכה ככה זה

 

[ענבל כהן חמו]

מה אומר השדון?

את מוזמנת לקרוא מהו שדון ולחשוב - מה השדון שלך אומר כאשר את מסמיקה? האם הוא אומר דברים כאלה: שוב פישלת ולא היית מוכנה אין סיכוי שתגידי משהו מתאים את רואה, זה שוב קורה לך - פעם הבאה עדיף שתשתקי או אולי דברים אחרים? שתפי אותנו במה שעולה בהקשר הזה כדי שנוכל לעשות את הצעד הבא.

 

[e n o u g h]

נכון

לפעמים אני ככה מדברת עם עצמי כי בדבר הזה אני תמיד אבל תמיד מפשלת ובכך אני ארצה ממש לבכות כדי להסיר את הכאב והאכזבה שאני חשה , אני לא יודעת איך פשוט לשכוח שאני כלכך מסמיקה אני לפעמים מנסה לברר את הסיבה ולא תמיד מוצאת

 

[ענבל כהן חמו]

צעד אחד

אני אשמח לשמוע את המילים שיוצאות לשדון שלך - השדון הוא לא את - הפרידי את הדברים. השדון הוא הקול בתוכך שמרוב שהוא רוצה לשמור עלייך הוא משבש הכל. מה הוא אומר עוד - נסי לנסח במילותיו. האם תוכלי לדמיין אותו כדמות? כיצד הוא נראה? איך נשמע הקול שלו? איזה צורה/צבע יש לו? נסי לחשוב אם הרעיון הזה טוב עבורך: אני מציעה להפוך את המצב המפתיע למצב הצפוי: חשבי על מפגשים בהם את עשוייה להסמיק - האם תוכלי לומר מראש משהו כמו - "איזה נוראית אני - תמיד אני מסמיקה, אפילו בלי סיבה"? או אפילו לקחת את זה רחוק יותר "אני הולכת להסמיק - נראה כמה אדומה אני אהיה עכשיו" האם יש מצבים שתוכלי להשתמש במשפטים כאילו - אפילו אחד ביום? האם תוכלי לחשוב בלב, או להגיד בקול? אין דרך אחת להתגבר ולשנות - השינוי נוצר בהרבה דרכים - עלייך לומר באיזו מידה הדרך הזו מועילה לך.

 

[e n o u g h]

אז השדון אומר ככה

טוב קודם כל אני לא חושבת ש הנה זה בא אני מסמיקה אלא אחרי שאני חשה שיש חום בפנים שלי אז הוא אומר שזה קרה שוווווווווווב את שוב מסמיקה עכשיו את חייבת להירגע !!! אך אני לא נרגעת אני חשה בלחץ כזה שאין לי שליטה עליו.

 

[ענבל כהן חמו]

לא פשוט

תגובה אוטומטית שכזו קשה לשרש - אני לא בטוחה שמעל גבי הפורום מתאפשר להכנס לתהליך המתאים כדי ליצור את השינוי הדרוש. חשבי אם הנושא מספיק חשוב כדי להכנס לתהליך אישי. ובינתיים: עוד כלי שיכול לעזור הוא שימוש בדימיון. ספרי אם הניסיון הבא עוזר לך: הקדישי כל יום כמה דקות בבוקר בצהריים ובערב לדימיון - דמייני את עצמך מדברת עם אנשים, בכל מיני מצבים וסיטואציות ולא מרגישה אי-נוחות והסמקה. דימיון המצבים צריך להיות מלא ככל האפשר - אנשים שאת נתקלת בהם, מקומות מוכרים, צלילים ותחושות שיעשו את התמונה לחיה ואמיתית ביותר. המטרה היא להרגיל את המוח שלך לסיטואציות כאילו בהן את לא מסמיקה. המוח שלנו אינו מבדיל בין סיטואציה דימיונית לאמיתית - ולכן התגובה האוטומטית תוכל אולי להשתנות.

 

[מיכל הררי]

הסמקה

אחד מהדברים שמתרחשים אצל רובנו (בני אדם) היא התנגדות. אנו מסמיקים - ומתנגדים לזה חשים מבוכה - מתנגדים לזה חשים קינאה - מתנגדים לזה חשים פחד - מתנגדים אל זה כל ההתנגדות הזאת יוצרת עוד יותר מתח, ומעצימה את הדבר שאליו אנו מתנגדים. מנסיוני, דווקא כשאדם מסכים להיות "עגבניה", מסכים לחוש את הפחד, מסכים לחוש את הקינאה.... המקומות האלו מאבדים מכוחם וחוזרים להיות רגועים יותר. אבל כשאדם מתנגד כל כך למשהו, הוא מעצים אותו עוד יותר. ישנן שיטות פשוטות לתרגול אי התנגדות. צעד ראשון הוא: להכיר היכרות אינטימית את המקום הזה. להכיר את המצב הזה, לחוש אותו. אני משערת שלא באמת נתת לעצמך אי פעם לחוש מבוכה. תמיד היתה התנגדות. את בורחת ממשהו והוא מתחזק עוד יותר. אם תרצי עוד עזרה, תגידי לי.

 

[blixa]

אהבתי את התגובה../images/Emo140.gif../images/Emo140.gif

 

[מיכל הררי]

../images/Emo24.gif תודה ../images/Emo13.gif